שלשום התקיימו הטקסים השנתיים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. כל הטיפוסים של סגל א' התייצבו כמובן לפוטו־אופ בחליפות כהות ובארשת פנים ששמורה לימי הזיכרון, והיו נאומים נבובים חסרי טעם ומהות חברתית ואנושית. רק על דבר אחד לא דיברו בטקסים - על העוני של שליש מניצולי השואה שחיים כיום בישראל.
טובי כותבי הנאומים של נשיא המדינה וראש הממשלה השקיעו באלפי מילים, אבל לא הזכירו את הדלות, הפחד והרעב, כי זה לא מתכתב טוב עם טקס ממלכתי. בסיום הטקסים חזרו חברי סגל א' הביתה ואכלו קצת, אולי הצטערו שהמסעדות סגורות ושאי אפשר לקנח את האירוע בארוחה טובה עם האלכוהול הנכון.
מרוב דיבורים חסרי מהות על השואה והגבורה, לא נמצא שר, חבר בקואליציית האפסים, שייצג את המדינ'ע במצעד החיים בפולין. השר שאחראי על היידעלך בתפוצות, נחמן שי, אמר: "לא הזמינו אותי. שמעתי על האירוע לפני יומיים, שאלתי את עצמי למה לא קיבלתי הזמנה, הייתי נוסע". אולי במקום לשאול את עצמו, היה כבוד השר הגדול שולח את עובדיו לברר אצל המארגנים ועולה על טיסה. גם לאזור הלחימה באוקראינה לא הזמינו אותו, אבל הוא התארגן על נסיעה בהרף עין.
מצעד החיים נוסד ב־1988 על ידי אברהם הירשזון ז"ל. הוא מתקיים בכל שנה, למעט השנתיים של הקורונה. שר תפוצות חייב לדעת את הנתון הזה ולא לומר "לא ידעתי", שזו תשובה של ילד בגן. אגב, אי־ידיעה אינה פוטרת. למדתי את זה בצבא, שנחמן שי היה הדובר שלו במלחמת המפרץ.
יותר מ־161 אלף ניצולי שואה חיים בישראל. קצב התמותה של ניצולים בני 85 שנה ויותר הוא כ־45 פטירות ביום. הג'מעה של האוצר מוכנה עם האקסלים, הרי הטבע יעשה את שלו. עוד מעט הניצולים ייכנסו לעשור העשירי בחייהם, קצב התמותה יגבר למאות ביממה, והמיליארדים מחכים בקופות העמותות והמרכזים. זה כסף על הרצפה והוא יגיע. בטח יסללו בו קצת כבישים באיו"ש ויקימו יישובים, כי ככה אלוקים רצה וגם הניצולים. יש כאן מיליוני עובדי אלילים שמוכנים להישבע שאלוהים רצה את זה, בלנקו.
אבל בין ניצולי השואה יש כ־50 אלף רעבים, יהודים וזרע ישראל שעלו לארץ בשנות ה־90, עבדו כאן אבל לא צברו מספיק חסכונות פנסיוניים, כי עלו בגיל מבוגר יחסית. אז היום הם סופרים לירה ללירה כדי לקנות תרופות ולחם. הם לא יסבלו מסלמונלה של שטראוס־עלית, כי הם לא ראו גלידה מגנום או שוקולד כבר הרבה מאוד שנים.
למזלם של אותם ניצולים יש עמותות של אזרחים טובים, שדואגות לספק להם ארוחה חמה, לא לכולם כמובן, אבל לחלקם. עמותת יד עזר לחבר בחיפה מחלקת אלפיים ארוחות כאלה מדי יום. המדינה כמובן מתעלמת מהאירוע.
נשיא המדינה יצחק הרצוג היה בעברו שר הרווחה, והוא מודע למצוקת ניצולי השואה. מילה על מצוקתם הוא לא אמר בטקס. אולי היה לו מידע מוקדם שהם לא נמנים עם הצופים. מה שעניין את עובדי האלילים זה ראש הממשלה נפתלי בנט, שלא ציטט פסוק מהמקורות בנאומו. מה הקשר בין סיפורי התנ"ך לשואה? מדוע חייבים לאזכר אותו? עכשיו גם השואה היא של עובדי האלילים?
אתמול שמעתי את ינון מגל ברדיו 103FM מתאר את מרד גטו ורשה ומבכה שלא הוזכרו כוחות הימין הלוחמים בגטו. הוא שכח רק להזכיר שלפי תורת עובדי האלילים, מדינת ישראל קמה ב־1977, והיא הייתה רק פרדס של תפוזים לפי גרסת הילד"ז עד שבא אביו משיח בן דוד והפך אותה לאימפריה.
אבל מגל זניח, והמגמה בכלל לא. בעוד 15־12 שנים לא יהיו ניצולים, אולי אלפים ומאות בודדים, בגלל הטבע. אז אולי תיפסק הפארסה הזו של הטקסים הבזויים לזכרם של שישה מיליונים שעל אפרם נבנתה המדינה ולזכרם של הניצולים שהקימו אותה, עשרות שנים לפני היווסדות כת עובדי האלילים. אגב, באותן שנים של הקמת המדינה גם חרדים לחמו במלחמת יום העצמאות ולא הייתה תורתם אומנותם. גם בני הציונות הדתית לחמו כולם, בלי 52 ישיבות הסדר וקשקושים ומימונים ואלפי רבנים ועבודת אלילים שלמה על תפקידנו בארץ.
ההצגה ומשתתפיה ייפגשו שוב באמצע השבוע הבא ביום הזיכרון לחללי צה"ל וקורבנות פעולות האיבה. שוב נאומים מלאי פאתוס, שמקדשים את מסירת הנפש למען האדמה הקדושה ומנהיגיה הלוחמניים. אגב, בניגוד למלחמת השחרור, את הציונות הדתית מנהיגים כיום איתמר בן גביר ואדון סמוצ'קנע – שביחד שירתו כמה חודשים. את הראשון צה"ל לא רצה בגלל היותו כהניסט, השני סיפר שהוא בן ישיבה, אבל למד משפטים. התוירה מרשה אמת לשעתה. ושני אלה דורשים מהציבור למות בשבילם כאשר יחליטו להוציא אותנו למלחמה. רק תנו להם את הצ'אנס לזה.
בטקסי יום הזיכרון לא יזכירו לציבור האבל איך נשלחה חטיבת גולני לקרב עם נגמ"שים עם דפנות בעובי של דף נייר, כי לא היה כייסף לנגמ"שים ממוגנים, אולי כי היה צריך לחלק כסף גועליציוני, למשל. כמובן שכותבי הנאומים לא יזכירו חס וחלילה את הטיפול בהלומי הקרב בשג'עייה (כתוצאה מהאמל"ח התקול), כי קרה נס ואפילו אלוקים סייע לאיציק סעידיאן לקום על רגליו שנתיים אחרי שהצית את עצמו.
המגמה בטיפול בנכי צה"ל לא השתנתה, עדיין סופרים להם באקסלים של אגף השיקום לכמה טיפולים בעלות של 1.90 שקלים הם זכאים, והאם דרגת הנכות שלהם היא 25% או 32%, כי הכל זה כייסף! והרי הדלק של הדת היהודית זה כסף. אז על זה ממש לא ידברו.
גם על המעבר של צה"ל מצבא לוחם לחברת השמירה של המאכערים בצוות הקרקע של אלוקים באיו"ש לא ידברו. עשרות גדודי מילואים נשלחים למשימות סדרנות ואבטחה באיו"ש, בעיקר בחומש, שהוא מאחז לא חוקי, במקום להתאמן לקראת המלחמה הבאה. אבל זה מדאורייתא, כי אלוקים אמר שחומש הוא כמו הר הבית.
לא יספרו בטקסים גם על הקרבות של המאכערים בצה"ל על מפגן חיל האוויר שחייב לעבור מעל חומש, אחרת המטס לא יהיה אלוקי. לתפיסתי, במקום לממן מטס, אולי כדאי להשקיע את הכסף באוכל לעניים, אבל אני באמת דביל עם סדרי עדיפויות מעוותים. יש מאות חיילים ומפיקים שעוסקים בחגיגות העצמאות, אולי יותר, אז מה קרה? נבטל להם? אתה באמת דביל.
מיד עם סיום האירוע בהר הרצל שמפריד בין יום הזיכרון ליום העצמאות תתחיל ההתפרעות המוניציפלית במופעי בידור לתושבים. רשויות מקומיות בדירוג סוציו־אקונומי נמוך משקיעות מיליוני שקלים במופעים. הן לא יכולות לממן רווחה, אבל בידור להמונים הרבה יותר חשוב. דווקא תל אביב, העיר העשירה בישראל, מתנהלת בצניעות בלי להתפרע.
העניין הזה בא לי בראש בדיוק כשנהגתי והקשבתי להופעה חיה של הלהקה הסקוטית סימפל מיינדס בסקוטלנד. כמו כל בני גילי, נחשפתי ללהקה בסרט "מועדון ארוחת הבוקר" ב־1985. צפיתי בסרט ב־13 ביולי 1985, למחרת נסעתי לארה"ב לחצי שנה, נשארתי שם שש שנים, אבל מי סופר. סימפל מיינדס שרה את שיר הנושא של הסרט "don't you", שהפך ללהיט עולמי. הלהקה הייתה מעורבת בכמה קמפיינים פוליטיים בינלאומיים, כגון מאבק לשחרור נלסון מנדלה, מלחמת האזרחים בצפון אירלנד ועוד.
אצלנו בארץ הקודש כתריאליבק'ה, להיטים גדולים הם: "לקנא, תני להם לקנא", שמבוצעים על ידי כל מיני ילדים מוכשרים, שמנוהלים בידי מאכערים שלא יאפשרו להם לשיר מילה על פוליטיקה, חברה ועוד. קנאה זה טוף, זה מייצר כסף וזה חשוב. מצד שני אני באמת חטיאר, והצעירים אוהבים את השירים של לקנא, והעולם שייך לצעירים לא לזקנים מרירים כמוני, זה בטוח.
במדינ'ע שיש לה הכל, ובעיקר טקסים, היה השבוע ויכוח על האוכל של הילדים של ראש הממשלה בנט, ומי צריך לשלם את זה. קשה לי להבין את המניעים של בנט ורעייתו על זקיפת הוצאות רכישת האוכל על הקופה הציבורית, אף שהחוק מתיר להם את הפעולה. הם לא עולים חדשים, הם יודעים באיזו תקופה פסיכית אנחנו חיים - ויש לזוג בנט האמצעים לממן את משלוחי האוכל.
אבל המחדל העיקרי היה כאשר אילה חסון חשפה את העלויות בחדשות 13. התגובות של המאכערים של בנט היו אומללות. במקום להודיע: "טעיתי בשיקול הדעת, מהרגע אני אשא בכל העלויות", המאכערים דיברו על ביבי, והמאכערים שמפעיל ביבי דיברו על בנט שהוא אינו מוסרי. אני מאוד אוהב את המושג מוסר, כי זה שם של דג, ומשיח בן דוד ביבי הוא סמל המוסר, עוד מראשית הניינטיז כאשר התוודה בשידור על רומן שניהל. ומאז ועד היום הוא לא מפסיק להיות סמל המוסר.
אם מזכירים מוסר, היה עוד קרב ציבורי מעניין על עמיחי שיקלי. אני לא מכיר את האיש, מעולם לא החלפתי איתו מילה. אבל עקבתי אחרי ציוצים שלו מ־2021, והוא תקף את ממשלתו של ביבי על 15 שנות הזנחה של הנגב, למשל. אבל כאשר נבחר באמצעות ימינה, הוא גילה את האור ופרש מהגועליציה. הלו, מה זה זה? אתה רוצה ללכת, לא מתאים לך, תפרוש כמו אלון דוידי למשל, וייכנס הבא ברשימה. אבל כל עובדי האלילים הכתירו את שיקלי כ"מוסרי", עוד סמל של מוסר שהיה מגיע לאגם הדרעק רק כתייר אם היה רץ ברשימה עצמאית ולא באמצעות ימינה.
יש מספיק מוסריים באגם הדרעק כמו אורלי לוי־אבקסיס, שנבחרה בקולות שמאל קיצוני, אבל גנבה את המנדט וחנתה במפלגה של המוסריים.
מאחר שאני באמת דביל, עוד לא ברור לי איך משטרת ישראל לא זימנה את עידית סילמן לחקירה, אחרי שלפי פרסומים הובטח לה תפקיד שרה בממשלה של הליכוד, וגם ג'וב לבעלה שמוליק. זה חוקי, או שרק באגם הדרעק זה חוקי?
רמת המוסר קובעת שיאים עם הצעת החוק של משה גפני ואורי מקלב. בתגובה על חוק הכלים החד־פעמיים, רוצים החניוקים שכל אדם שמגדל כלב ישלם אגרה שנתית של 3,500 שקל, ואם יש שני כלבים אז 7,000 שקל. בגלל בורות על גבול הטמטום שנובעת מהיעדר לימודי ליבה, טוענים גפני ומקלב שהכלבים פוגעים באיכות הסביבה...
מאחר שאני עובד אלילים של כלבים ומאמין שהם אמינים הרבה יותר מפסולת אנושית, גם בתחום איכות הסביבה, אני סבור שהגיעה העת לחוקק חוק שלפיו כל אדם שאינו משרת בצה"ל, לפי הקריטריונים שקובע הצבא, ישלם אגרה של 5,000 שקל לכל שנת השתמטות. וכך יהיו הרבה אגרות במדינ'ע. למשל השנה עלו 5,000 יידעלך עובדי אלילים להר הבית.
כדי שהם יחזרו בחיים, המדינ'ע השקיעה הרבה כסף בביטחון. מעכשיו נלך על אגרה של 5,000 שקל לכל חבר בצוות הקרקע של אלוקים, בכל כניסה למתחם. אין פטור לאף אחד, בטח לא לבן גביר וסמוצ'קנע מאגם הדרעק. רוצים לצאת לטיול, תשלמו אגרת אבטחה. אל תהיו עבדאיית רק על חילונים עם הכלבים שלהם.
החילונים אומנם אשפה אנושית אצל החניוקים והכיפות, אבל יש לנו רעיונות לאגרות שלא תמצאו להן פתרונות בכתובים, שאתם קוראים להם כתבי קודש. למשל כל זוג חרדי שמעוניין להביא לעולם יותר משני ילדים, ישלם אגרת ילד של 7,000 שקל. מה לעשות שעשרה ילדים במשפחה זו פגיעה עצומה באיכות הסביבה, הרבה יותר מכלב, בערך פי 500 מכלב. מישהו צריך לשלם, אדון מקלב ואדון גפני.
ממתי לומדים איכות הסביבה בשטיבלים? זאת בעיה חמורה שעובדי אלילים, שרובם עלוקות על החברה, מתחילים להציע לגבות אגרות. אם הנ"ל היו פחות פרימיטיביים, היו לומדים את האירוע ומגיעים לתובנות שלא כל משפחה ו/או אדם יכול לממן את האגרה, לכן ייפטרו מהכלב, שיוצא להורג בידי הרשויות. ורק אצל שני דיירים חניוקים באגם הדרעק, נקמה על חד"פ מביאה להרג של חיה. ככה זה בצוות הקרקע של אלוהים, חבל שקולו לא נשמע.
השבוע הסירה הממשלה את החובה לעטות מסיכות. היבואנים של המסיכות מייבבים שלא הודיעו להם בזמן, אז הם נתקעו עם הסחורה. אין לי צער עליהם, הם עשו מיליארדים בשנתיים.
אבל הגזירה של הבדיקות בנתב"ג טרם בוטלה. איך יבטלו פקידי האוצר מתנה מניבה כזו? רק בפסח שילמו אזרחים 53 מיליון שקל עם שובם לישראל. ותכף מגיע הקיץ והעדר שלנו שוב ייצא מערבה מכאן לחופשות, אז צפויות הכנסות של מאות מיליונים. איך נוותר? אני לא ממליץ לוותר עד שהחניוקים ישלמו אגרת משתמט משירות צבאי.
ישראלה שלנו בת 74, סובלת מדמנציה קלה, מתאכזרת לקשישים, עניים וחולים, אבל קוראת לעצמה מדינה מתקדמת. איך בדיוק מתקדמים, כאשר כל פעולה שלטונית נבדקת אצל באבא־בובות? אני מקווה בשביל שטראוס־עלית שלא ייצא איזה פסק הלכה על הסלמונלה. בכמה לירות סוריות דפוקות אפשר יהיה לשנות את הגזירה, רק שיתכוננו.
אנחנו מדינה כל כך מתקדמת, שיש ועדה של סל תרופות, שקובעת מי יחיה ומי ימות, וגם לוועדה הזו יש באבא־בובה שמבין ברפואה – ולא קוראים לו הרב פירר, שבאמת מבין. כי בישראל מודל 2022 אי אפשר בלי נציג מצוות הקרקע של אלוקים.
כשישראלה תחגוג את יום הולדתה ה־102, בשנת 2050, 35% מאזרחיה יהיו חרדים, והערבים יהוו מספר דומה. מי יהיה בצבא של ישראלה? מי יעבוד בישראלה? מי יממן את כל הדרישות של החרדים? מי יממן להם את השטיבלים, קצבאות, מקוואות, ערים למגורים, אוטובוסים ורכבות בהפרדה, איך חלק מהם ייקלטו בשוק העבודה אם הם אינם לומדים לימודי ליבה? אף אחד לא יודע את התשובה, אם כי הפתרון מצוי אצל החילונים, שישלמו יותר מסים, כי יגידו שאלוקים אמר ויש להם אסמכתאות.
אוקצור, העתיד של ישראלה נראה רע לתפארת. אבל בינתיים אפשר לזבוח פרות, כבשים ועופות בפארקים ובכל פיסת דשא במדינ'ע, ולקוות שאחרי החג יצרניות הבשר לא יידרשו לאסוף את כל המוצרים מהמדפים בגלל איזה חיידק שהתגלה.
שאו ברכה.