אתמול שודר בתוכנית אופירה וברקוביץ ראיון עם הדר מוכתר, יו"ר מפלגת "צעירים בוערים" בת ה-20. באמצע הריאיון איתה הוכנס לאולפן שי שלימוב, שהציג את עצמו כסגנה לשעבר במפלגה. בין השניים התפתח עימות קצר וחילופי האשמות, ומוכתר עזבה בדמעות. בין השאר, האשים שלימוב כי מוכתר "מבזה את הצעירים", וטען כי נסחט על ידי גורמים במפלגה וכי עומדים מאחוריה דמויות שונות - שאת זהותן סירב לחשוף.
הדר מוכתר יצאה בדמעות מהתוכנית של אופירה וברקו - וזאת הסיבה | צפו
אבל בואו נעזוב את זה לרגע, השאלות האם היא משקרת, האם עומדים מאחוריה טייקונים או פוליטיקאים ואפילו האם היא מגיעה ממשפחה עשירה פחות מהותיות כרגע.
זה לא שכל הפרטים שציינתי פה לא חשובים, הם חשובים ומשמעותיים במידה ויתבררו וכנכונים אבל ביקורת משמעותית אחת נעדרה מהשיח. אם נחבר יחדיו את כל ההתבטאויות של מוכתר נבין דבר פשוט ומטריד - ההתנהגות של מוכתר במגוון סיטואציות, האופן בו היא בוחרת להציג את עצמה, מה שמכונה ניהול רושם, והפרובוקציות שהיא לא מפסיקה לייצר- מעידים על דבר אחד – הדר מוכתר לא בשלה להנהיג מפלגה, היא לא בשלה כדי לקבל החלטות ולייצג את ציבור הצעירים בישראל. נקודה.
ההתבטאויות שלה לא מצליחות לעורר אמפתיה, שזה חלק משמעותי ביכולת של מנהיג להוביל. כדי לספר סיפור טוב, לא מספיק לצעוק בקצב של 50 מילים בדקה ולנופף באסרטיביות עם הידיים. אז אמנם לא ניתן לקחת ממנה את העבודה שהיא מלאת אנרגיה, רק שנשאלת השאלה – אנרגיה למה? התנהגותה מעידה שהאנרגיה שלה היא בעיקר לאיסוף לייקים וצבירת כוח. מה היא מתכוונת לעשות עם הכוח הזה? גם היא עצמה לא יודעת ולא מציעה פתרונות.
היועצים שעיצבו את הדמות הזו שנקראת ״הדר מוכתר״ ראו בדימיונם שילוב בין שקד היפה והימנית שפוזלת לדת ובין טראמפ הפרובוקטיבי. היא לוקחת קצת מכל אחד. מאייילת שקד היא מאמצת את הפזילה לדת שעובדת לה מצוין עם החלק הימני של המפה, מה שמאזן את תפיסת העולם הסוציאליסטית והדאגה ליוקר המחיה שמזוהה עם השמאל. את הפרובוקציות והציוצים המתלהמים היא מאמצת מטראמפ. מה סוד הקסם של התלהמות אתם שואלים? אז ככה:
נבדקים צפו ב-40 דקות של סרטונים שבהם נצפו מועמדים פוליטיים שונים, כשהפעילות במוחם מנוטרת. הממצאים לא הותירו מקום לספק: טראמפ מצליח לייצר עוררות רגשית ולשמור את מערכת הקשב פעילה לאורך זמן יותר כל מועמד פוליטי אחר. דפוס הפעילות הגבוה נראה אפילו כשטראמפ דיבר על דברים שלא היו מקובלים על הנבדקים. זה בדיוק מה שמוכתר מנסה לייצר. אנשים אוהבים את הריגוש הזה שמקורו בחוסר יכולת לצפות את ההתנהגות, באלמנט ההפתעה מה שמסביר את ההנאה מסדרות מתח ובידור. טראמפ ומוכתר מחזיקים את האנשים משני צדי המפה במתח בציפייה לשערורייה הבאה.
אם נתבונן על כל הסרטונים שמפיצה הדר מוכתר נראה שהיא במצב קבוע של ״סערת רגשות״ מה שפוגם באמינותה. אדם שנמצא במצב קבוע שבו בכל רגע נתון הוא רק מחכה לאות כדי להתפרץ. זה לא מצב נורמלי. גם בנושאים בוערים יש עליות ומורדות. לכן החשד שזה מתוכנת ומהונדס. כאילו היא קוראת מספר הוראות שבו נכתב ללכת עם חצאיות ארוכות, לנסוע באוטובוסים ולהתפרץ למצלמה בכל הזדמנות אפשרית.
מרחק פסיכולוגי הוא מושג בפסיכולוגיה המאפשר לזהות בשלות רגשית אצל אנשים, את יכולתם להתעלות מעל הסיטואציה ולדבר עליה באופן מחושב ומושכל למרות כל הכעס והתסכול. בגרות מתבטאת ביכולת לראות את הדברים מנקודת המבט של הצד השני, גם אם לא להסכים איתו, בשיח על פתרונות ולא על בעיות, בשיח מכבד ולא מתלהם. מוכתר, לאורך כל הראיונות מציגה נקודת מבט אגוצנטרית וילדותית.
לאחר היצאה מהאולפן היא העלתה סרטון לטווויטר שבו סיפרה כי עברה "אמבוש" בריאיון אצל אופירה וברקוביץ' -. "לליברמן ולאיילת שקד לא היו עושים את זה, למה חובטים בי בלי סוף? יש גבול", מעולם לא חשבתי שיעשו לי כזה אמבוש בשידור חי. כאילו, מה עשיתי? לקחתי שוחד? גנבתי?".
התנהגותה מעידה עד כמה היא לא מבינה את הסיטואציה, היא לא מבינה איפה היא נמצאת. היא מתנהגת בפזיזות, ללא שום חשיבה של צעד אחד קדימה - היא יורה לכל הכיוונים, מדברת בסיסמאות ללא שום הבנה עמוקה של הדברים ואין לה בעיה לשלוף אמירות לא נכונות בהחלטיות גמורה.
אם זזתם באי־נוחות בכיסא בזמן שצפיתם בה ולא ממש הבנתם מדוע, אז זו הסיבה. זו תוצאה של עבודת עיצוב מרשימה למדיי אבל לא עד הסוף משכנעת.