בכל פעם שאני צופה בטלוויזיה בח"כ לשעבר אלי אבידר, אני לא יכול שלא לגחך. אבידר הוא חלק לשון, ונדמה שהוא מנותק מהמציאות או מהסקרים. לאבידר אין שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה, אבל הוא מנסה ליצור תחושה שהוא יהיה לשון המאזניים, שאחריו תחזר כל מפלגה שתבקש להקים את הממשלה הבאה.
מבחינתו של אבידר כל ממשלה שתקום אחרי הבחירות תהיה תלויה בו. לא ברור למה האיש מגחיך את עצמו לדעת, ייתכן שהוא היה תמיד כזה ורק עכשיו נחשפנו לתכונותיו הנסתרות.
לאחר שזהבה גלאון זכתה בראשות מרצ, אבידר כתב בכל הרצינות בדף הפייסבוק שלו: "עוד נשתף פעולה בעתיד", כאילו הוא כוס התה של גלאון או של מרצ – ועורר לא מעט גלי צחוק.
אבידר בחר להתקשט ברשימה שהקים בשני חושפי שחיתויות, והוא מאמין כנראה שזה המפתח עבורו לכנסת הבאה. האיש – שהספיק לכהן כשר ללא תיק 29 שבועות ושלושה ימים במסגרת מפלגת ישראל ביתנו – אוהב כבוד, וכמה שיותר. הביוגרפיה שלו רצופה תפקידים של נשיא ושל יו"ר דירקטוריונים, שמעניקים הרבה כבוד ויוקרה וכרוכים בדרך כלל במעט עשייה. בעבר, לאחר שהתפטר מתפקידו כשר ללא תיק, הציע לו מזכיר הממשלה את תפקיד יו"ר הסוכנות, ובלבד שלא יפרק את הממשלה. אבידר דחה את ההצעה, אולי משום שהבין שאין לו הרבה סיכויים להיבחר לתפקיד.
הדר מוכתר, מייסדת צעירים בוערים, טוענת שנלחמה כלשונה, "שלא ישימו את שמו של אבידר על יד שמי", לאחר שפורסם כאילו הוצע לה מקום ברשימתו, ואף הדגישה כי "אלי אבידר חסום אצלי". מה שווה באמת אלי אבידר? נוכל לראות בקרוב.
הכוכבה של "סבוי"
לילה כזה לא שוכחים. זה היה ב־5 במרץ 1975. הייתי אז כתב צבאי בגלי צה"ל כשהתקבלה במערכת החדשות של התחנה הודעה על כך שקבוצת מחבלים של ארגון פת"ח ניסתה לפרוץ לבית הקולנוע "סינמה 1", שהיה אז ברחוב הירקון בתל אביב. המחבלים לא הצליחו לפרוץ לקולנוע, ופנו לרחוב גאולה הסמוך - שם הם השתלטו על מלון "סבוי".
זמן קצר לאחר קבלת ההודעה על האירוע הגעתי עם מכשיר הקלטה סמוך למלון, שבו התבצרו שמונה מחבלים שלקחו בני ערובה. כל אמצעי התקשורת שלחו כתבים לסקר את האירוע. אני זוכר שפגשתי ליד המלון את מוטי גילת, אז כתב העיתון "על המשמר", שהצליח להתקרב למלון עם חיילי סיירת מטכ"ל, ואת דן ארקין מ"מעריב", שניסה להשיג מידע ראשוני על מה שהתרחש ברחוב הסמוך. את ארקין הכרתי משירות המילואים שעשה בגלי צה"ל, והחלטתי להתלוות אליו.
לא היו באותה תקופה מכשירי טלפון ניידים וגם לא ביפרים, וההתקשרות עם המערכות התנהלה באמצעות טלפונים ציבוריים, שמהם ניתן היה לחייג באמצעות אסימונים. בזמן ההמתנה לחילוצם של בני הערובה, שנמשכה שעות רבות, שמענו את צעקותיה של כוכבה לוי בערבית. לוי הייתה אשת הקשר בין המחבלים, שלקחו אותה כבת ערובה, לבין קצין צה"ל שניהל את המו"מ באמצעות רמקול נייד.
לוי העבירה בצעקות את דרישות המחבלים, שתבעו להביא למקום את השגריר הצרפתי ולקבל מטוס כדי לטוס לדמשק. כוחות הביטחון, שלא התכוונו להיענות לבקשה, ניסו למשוך זמן כדי להספיק להתארגן לפרוץ למלון ולשחרר את בני הערובה.
המו"מ היה ממושך, והחלטתי לרדת אל החוף שסמוך לרציף הרברט סמואל כדי לאתר את סירת הגומי שבאמצעותה הגיעו המחבלים. על החוף מצאתי סירה עמוסה בציוד צבאי. כוחות הביטחון, שהתמקדו באירוע שבמלון, לא גילו עניין בשעות הראשונות של האירוע בסירת הגומי, שפשוט הייתה מוטלת שם, והמחבלים השאירו בה תרמילים מלאים בציוד צבאי שאותו הם לא לקחו.
חיפשתי טלפון ציבורי כדי לדווח על כך למערכת. הדיווחים אז לא היו חיים אלא מוקלטים, משום שהצנזורה סירבה לאשר באותה תקופה שידורים חיים. הדיווח שהעברתי שודר רק למחרת ביומן הבוקר של גלי צה"ל לאחר שאושר על ידי הצנזורה.
במשך שנים כשעברתי ליד מלון "סבוי" נזכרתי בלילה ההוא, ובעיקר בכוכבה לוי, שהפכה לגיבורת הפיגוע. לוי מתה לפני שלוש שנים בגיל 75, והובאה למנוחות בחדרה. אחותה אביבה דייזי כהן אמרה באחד הראיונות: "אם כוכבה הייתה גבר אשכנזי היא הייתה יוצאת מהאירוע עם הרבה מדליות".
נזכרתי בלילה ההוא בעקבות סרטה המרתק של הבמאית זהר וגנר על כוכבה לוי, ששודר בכאן 11 ושחזר במקצועיות את אירועי הלילה. עכשיו מבקשת משפחתה להנציח את האישה שהתגלתה כגיבורה אמיתית, וראוי שעיריית תל אביב-יפו תרים את הכפפה ותמלא את הבקשה.
לשדרג את טלי
טלי מורנו מצליחה להפוך את מהדורת החדשות של כאן 11, שנראית במרבית ימי השבוע כהפקה של רשת מתנ"סים, למהדורה של ליגת על. מורנו היא אשת מקצוע מעולה, וההתרשמות היא של מגישה הבקיאה בחדשות ולא רק מדקלמת טקסטים.
צופי התאגיד זוכים בשלב זה בהגשה מקצועית רק בימי חמישי ובמהדורת מוצאי שבת. אם תאגיד השידור הציבורי חולם לעלות לליגה הבכירה הוא חייב להפקיד את המהדורה המרכזית בידיה של מורנו, שלאחר פרישתה של גאולה אבן המצוינת היא המגישה המקצועית ביותר של התאגיד.
גולן יוכפז, המנכ"ל הנכנס של תאגיד השידור הציבורי, הוכיח שהוא מקצוען בתפקידיו בשני הערוצים המסחריים שבהם הוא עבד. אני משוכנע שהוא יידע להבחין בין מכונית כרמל סוסיתא למרצדס, ויבחר במגישה הטובה ביותר.