האלימות בחברה הישראלית פורצת כל גבול. בכל שבוע אנחנו שומעים על קטטות שמסתיימות בפציעה ולעתים במוות, על אלימות קשה נגד נשים, ועל הסכנה הממשית שאורבת לכל הנהגים בכבישי הארץ.
אם לא די היה לנו ברכבים הדו־גלגליים שחותכים מימין ומשמאל במהירות מסחררת, הרי שעכשיו אנחנו עדים לבריונות כביש גואה. נהגים בריונים עם אגו מנופח לא יהססו לשבור את גולגולתך עם קסדת אופנוע, לנפץ את ארובת העין שלך באגרוף, לנקב את גלגלי מכוניתך ולתקוע סכין בלבך.
תוך ימים נרצחו ארבעה אנשים בטירה, אדם נפצע בקרב יריות בכביש 5, סכין נשלף בעימות בין נהגים בכביש 431 וגבר בן 50, יורי וולקוב, נרצח. אנשים זרים מוכנים להרוג זה את זה, ובגלל מה? בגלל מילה שנאמרה? עקיפה לא זהירה? ריב על מקום חניה? בשביל זה שווה לאבד את חייך או להיכנס לכלא?
בספר בראשית (ח כא) מבטיח האל כי לא יעניש שוב את בני האדם בעונשים דוגמת המבול, שכן “יצר לב האדם רע מנעוריו". ייתכן כי הרוע טבוע בנו, חלק בלתי נפרד ממבנה האישיות שלנו, כפי שתיאר ויליאם גולדינג בספרו “בעל זבוב". אבל האדם הוא חיה בעלת תבונה, אמר סוקרטס הפילוסוף היווני, או כפי שמעיד על האדם שמו המדעי: הומו - כלומר אדם, וסאפיינס - כלומר חושב, תבוני.
מתי גוברת החיה ומתי ידה של התבונה על העליונה? במסורת היהודית על האדם לכבוש את היצר הרע שבו, שכן בכל אדם שוכן היצר הטוב שהוא התבונה או ניצוץ האלוהות, והיצר הרע שהוא החיה או השטן.
מה מניע את הבריונים? הבריונות נגרמת לרוב ממקום של ביטחון עצמי נמוך, התוקפנות מספקת לבריון תחושת עליונות, וכך הוא מגיע לעידון הכעסים שלו על עצמו. בריונות היא חולשה שמוצאת את ביטויה באלימות. האלימות לא חייבת לבוא לידי ביטוי באופן פיזי. היא יכולה להתבטא בניסיון להשפיל את האחר, הפעלת סנקציות, העלבה ופגיעה בכבודו של אדם.
בנימה אישית, סוג כזה של בריונות מופנה אליי בשנים האחרונות על ידי קבוצת אנשים המפעילה נגדי אכיפה בררנית ועל ידי עיתונאית שמפעם לפעם משמיצה בפרסומיה ומעלה טענות שנראות לכאורה עובדתיות ולמעשה מנותקות מהמציאות. עם בריונות יש דרך להתמודד: לא להגיב ולהתרחק מהעימות.