מדריך הטיולים נסים סלמה פרסם פוסט בפייסבוק על חוויותיו מהדרכת כיתה של תיכון תל־אביבי (“חילוני לעילא ולעילא”) בסיור בעקבות המחתרות. “לא הופתעתי מרמת הידע המאוד ירודה שלהם. גם לא הופתעתי מאי־היכולת שלהם להתרכז יותר מדקה וחצי. כן הופתעתי לרעה מהבורות הטוטאלית שלהם ומהאמירות האנטי־ציוניות שכנראה מגיעות מהבית”.
עוד סיפר סלמה: “שמעו את המבטא הצרפתי שלי ושאלו כבר בתחנה הראשונה, שש פעמים: ‘אתה צרפתי?’. שאלה שעליה אני תמיד עונה לכולם: ‘אני יהודי מצרפת’. וזה בלבל אותם לחלוטין. כי מבחינתם להיות יהודי זה דת. בחור אחד הגדיל לעשות והסביר לי שרק הדתיים בישראל הם יהודים. ככה הסבירו לו הוריו. הילדים האלו לא מבחינים בין דת, לאום או אזרחות ומבולבלים לחלוטין”.
כמו רבות מקבוצות המטיילים בתל אביב, גם קבוצה זו סיירה בשדרות רוטשילד וסיימה אל מול בית העצמאות. התלמידים ראו לנגד עיניהם מבנה אטום, שהגישה אליו חסומה. מוזיאון היסטורי בשיפוץ. כאן – בראשיתו ביתו של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף – באולם שבקומת הכניסה, התרחש האירוע המכונן של מדינת ישראל. כאן הכריז ראש הממשלה הראשון דוד בן־גוריון על הקמת המדינה היהודית, ונחתמה מגילת העצמאות, שחתומים עליה נציגי כל המפלגות מימין ומשמאל.
כמעט 75 שנה חלפו מאז, אבל האתר ההיסטורי הזה לא ייפתח למבקרים גם במאי 2023, עת נחוג את יום העצמאות ה־75. ב־2019 נסגר הבית, שהוגדר מבנה לשימור מחמיר, וזאת על מנת לשפצו, לחזקו ולשדרגו. והנה, כעבור שלוש שנים, תהליך קידום הפרויקט הרגיש הזה מלמד כיצד מתייחסת המדינה למורשתה, איך מתנהלות עבודות תשתית אצלנו. וראו את דוגמת הרכבת הקלה בתל אביב החפורה. קלה־קלה, אבל הפכה את צירי התנועה המרכזיים לאתרי בנייה דחוסים, כאשר הסוף אינו נראה באופק.
שיפוץ בית העצמאות אינו באחריות עיריית תל אביב. זהו פרויקט לאומי, שהמדינה חייבת לקדם ולא לחסוך עליו בכספים. תקציב השיפוץ כולל חיזוק המבנה כולו, תוך שימור ככל האפשר של חזותו כפי שהייתה ב־1948. כמו כן, שחזור קומת ההכרזה, קומה להצגת המגילה המקורית וקומה שלישית שמוקדשת לדיזנגוף ולעיר העברית הראשונה. התקציב הוערך בזמנו ב־75 מיליון שקלים. הממשלה הקציבה רק 29.5 מיליון שקלים, וזאת כהשלמה לתרומה בת 33 מיליון שקלים שנידבה משפחה עשירה מדרום אפריקה. מדוע נזקקת המדינה לתרומה פרטית לצורך שיקום הבית הלאומי בלב תל אביב? מדוע המדינה לא מצאה לנכון להקציב מיד את מלוא הסכום הנדרש, כדי שהאירוע ההיסטורי המכונן יוצג לציבור במלוא האותנטיות שלו?
כך או כך, הפרויקט יצא לדרך, מתקדם טיפין טיפין. הפריטים המקוריים – המגילה עצמה, הריהוט הנושן, התמונות על הקירות ושאר חפצים היסטוריים - הועברו תחילה למוזיאון חליפי שפעל במגדל שלום. גם הוא נסגר לפני כשנה. כל התכולה נשמרת כיום במוזיאון ארץ ישראל. מוזיאון העצמאות, על אולם ההכרזה והמגילה המקורית, לא יהיה פתוח לקהל בשנת העצמאות הקרובה, ולפי הקצב המקרטע הנוכחי של העבודות ותזרים הכסף, כנראה גם לא לפני 2025.
בתעתיק ענקי של מגילת העצמאות אפשר לחזות בימים אלה כשהוא פרוש לכל אורך קומות בית עיריית תל אביב, בצדו הפונה לאבן גבירול החפור. זוהי יוזמה מקורית של העירייה והעומד בראשה רון חולדאי - לא כ”פיצוי” על בית העצמאות החתום, אלא כאקט של התרסה פוליטית מול תוכניות הממשלה הנרקמת ונלמת, שמא תתנהל בניגוד לנאמר במגילת העצמאות. אומנם לא בחוק יסוד המדינה מדובר, אך זוהי המגילה שזכתה לקונצנזוס מצד כל הקשת הפוליטית שגם כוננה אותה. ראוי על כן שכל אזרח ובוודאי כל תלמיד יקראו אותה, יפנימו את תכניה. היא מתווספת למורשת הדורות, לספר הספרים ולמפרשיו, לגעגוע במשך אלפיים שנה בגלות למולדת ההיסטורית, כפרק נוסף בתקומת העם היהודי בארץ ישראל. בינתיים המגילה המקורית מתביישת ומיובשת, ספונה במחסן חשוך.
לו לפחות במערכת החינוך הייתה מחויבות ללמד אותה, להתעמק בה ולדעת ולו רק על עצם קיומה. אלא שמשרד החינוך המעיט בשנה האחרונה בהקניית תכנים לאומיים יהודיים תוך מתן העדפה לתכנים אוניברסליים. למרבה הפליאה, משרד החינוך אינו בראש המשרדים הנחשקים על ידי המפלגות המקימות את הקואליציה החדשה, והרי חשיבותו אינה נופלת מזו של משרד הביטחון ומשרד האוצר.
על מערכת החינוך לחזק בתלמידים את התודעה הציונית, את הקשר בין העם היהודי למולדתו ההיסטורית, ואת כל התכנים הכלולים בבהירות במגילת העצמאות. אין זה עניין של דתיות והדתה, כי אם חיזוק הגאווה האזרחית, הכרת השורשים והמורשת הציונית שביסוד הקמת המדינה, קיומה וצדקתה. וזוהי קריאה לממשלה החדשה: זרזו את השלמת היכל העצמאות המחודש, לתפארת מדינת ישראל.