מעבר על סיכומי השנה השונים, והדמויות הבולטות שכיכבו בהם, העלה שוב ושוב את השם שמעון חיות, או סיימון לבייב, ובכינויו העממי "נוכל הטינדר". כולל ברשימת "אנשי השנה" של אתר TMI, המשויך לעיתון הזה ממש. חיות הגיע שם למקום השני המכובד (?), מיד אחרי צביקה פיק המנוח. ממש באותו סוף שבוע כתבה על אודותיו כיכבה ככתבה המרכזית באתר מאקו, שם נחשף שהוא חתום על חוזה טאלנט - לא פחות - שבמסגרתו הוא נהנה מהטבות לכל צרכיו, כולל רכב פרארי, יאכטות וטיסות, בתמורה להעברת 25% מהכנסותיו לחברה המממנת. ומאיפה יגיעו ההכנסות האלה? בין היתר, "ברכות, פרסום והפקת סרט על חייו".
למי שלא יודע במה מדובר (ואני משוכנע שמדובר במעטים), אותו חיות זכה ל"תהילה" בעקבות סרט על אודותיו ששודר בנטפליקס ונקרא "נוכל הטינדר". בסרט תואר האופן שבו חיות - שהתחזה לבנו של איש העסקים לב לבייב - השיג כסף רב מנשים שאותן פגש דרך אפליקציות היכרות, באמצעות סוגים מגוונים של סחיטה רגשית, וניהל באמצעותו אורח חיים ראוותני. אבל מה שזכה לחותמת רשמית בנטפליקס רק בשנה היוצאת, היה ידוע לרשויות החוק בישראל ולנעקצים רבים שנפגעו מחיות כבר מ־2011, אז הואשם לראשונה בישראל בגניבה, זיוף ומרמה בגלל פדיון צ'קים גנובים.
חיות לא הופיע בבית המשפט, נמלט לירדן דרך גשר אלנבי עם דרכון מזויף והגיע לאירופה, במה שהיה תחילתה של קריירת נוכלות ענפה שזכתה להכרה חובקת עולם, כאמור, בסרט עליו. סרט שבמקום שיפגע בחיות הפך אותו לכוכב, וסידר לו את אותו חוזה טאלנט לצד פופולריות ציבורית שמאפשרת לו - בין היתר - לגבות 200 דולר עבור כל ברכת יום הולדת שהוא מצלם. והוא גם לא יורד לרגע מהכותרות. רק בחודש האחרון שודרו שתי תוכניות של חיים אתגר בקשת, שבהן חיות עומת עם בת זוגו לשעבר, קייט קונלין. התוכניות זכו לרייטינג מצוין, כמו כל דבר כמעט שהנוכל מעורב בו. כולל החיקוי שלו ב"ארץ נהדרת". בשורה התחתונה, מדובר בכוכב תקשורת לכל דבר.
אני לגמרי מבין את הבאזז. סיפורי נוכלויות הם תמיד מעניינים, בטח כשמעורב בהם גבר נאה וחלקלק, המנהל חיים שרובנו יכולים רק לחלום עליהם. ויש גם משהו, בדנ"א הישראלי הספציפי, שמכור לעקיצות. רק תנסו להיזכר בכמה מערכונים של הגשש החיוור מככבים נוכלים - באופן ספציפי, הצמד ציגלה ופיקסלה - והם גם תמיד מוצגים באור כמעט חיובי. ואנושי מאוד.
עדיין, וזה אבסורד מטורף שצריך בכלל להזכיר את זה, חיות הוא אדם שפל, שבמשך שנים ארוכות פוגע בקורבנות תמימים כדי לספק את מאווייו. קל מאוד לזלזל בנשים התמימות שנפלו ברשתו - לא מעט אנשים אפילו מאשימים אותן בכך ש"הביאו את זה על עצמן" - אבל אסור לשכוח שהרע הברור בסיפור הוא חיות. אדם שאמור להיות מוקע בכל חברה בריאה.
אבל החברה שלנו כבר מזמן לא בריאה. ולא רק שהיא לא מתנערת מעבריינים, היא אפילו סוגדת להם. במובן הזה, שמעון חיות רחוק מלהיות לבד. ע"ע, למשל, השופטת לשעבר אתי כרייף, שלמרות הבעיות המוסריות הברורות שעלו מההתנהלות שלה ומהקשר ה"חברי מיני" עם אפי נוה, הפכה גם היא לסוג של סלבית, זכתה לקמפיינים מסחריים ואפילו ניסתה להשתלב בפוליטיקה. תחום שכבר מזמן לא מרחיק ממנו אנשים, רק משום שדבק בהם כתם פלילי או מוסרי. ואני אפילו לא מדבר על פרשות שנויות במחלוקת, שיכולות להתפרש כרדיפה פוליטית כמו במקרה של בנימין נתניהו, אלא על דמויות כמו דוד ביטן, שפעיל עדיין בחיים הפוליטיים, אף על פי שכבר לפני חמש שנים החל להיחקר בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים (כרגע מתנהל המשפט נגדו). שלא לדבר על עבריין המס המורשע, וגם המשנה לראש הממשלה, שר הפנים ושר הבריאות החדש, אריה דרעי.
אבל אי אפשר להתלונן על הפוליטיקאים, כשהפשע הפך בישראל לעניין מגניב וכמעט לגיטימי. לראיה, באותו אתר מאקו הקטגוריה השנייה בדף הבית - מיד אחרי "חדשות" - היא "פלילים". מתחתיה, אגב, נמצאת "סלבס".
על הסכין
- עם ובלי קשר ליו"ר הכנסת החדש אמיר אוחנה - קהילת הלהט"ב היא לא מקשה אחת. ולא כל הומו או לסבית מחויבים, מעצם מהותם, לתמוך בשמאל. מה שאומר שלא כל הומו שמחזיק בעמדות ימניות הוא "עלה תאנה", וודאי שגם לא בוגד. וקבוצה של אנשים שמתגאה בליברליות ובפתיחות שלה לא יכולה להחרים באופן אוטומטי אנשים שחולקים עליה.
- מבין כל ההתנהגויות האנושיות המוזרות ברשתות החברתיות, אחת המדהימות ביותר היא הפנייה האישית לשנה החולפת. אתם יודעים, "2022, היית עבורי שנה מדהימה" וגו'. אני מודע לצורך הטבעי בסיכומים, ולמסגור של ההתרחשויות. אבל עדיין, חברים. מה אתם מצפים בדיוק שהיא תענה? תודה, יותם, גם אתה היית עלא כיפאק?
- בלונדון יש טלוויזיה מצוינת, גם כשהיא שגרתית. וזה נכון למיני־סדרה החדשה של נטפליקס, "Treason", העוסקת בסוכן ביון בריטי בכיר המוצא את עצמו בלב שערוריית ריגול מהסוג הישן והטוב. כלומר, כזו שכוללת סוכנים רוסים. התוצאה היא מה שנקרא מותחן יעיל, שלא יאתגר את תאי המוח שלכם אבל בהחלט מספק חוויית צפייה ראויה.