היערכות חדשה ומקיפה חייבת להיטיב את מצבם של המשתכרים בצנעה | גדעון רייכר

איננו שוללים את הצורך בגביית מסים אבל מבקשים להציב גבולות בין גבייה כהלכה ובין גבייה שרירותית ומיותרת. מבקשים הוכחות? יש בשפע.
הבה נפתח באדם עובד ועמל המשלם מסים, שכאשר הגיעה העת לפרוש מחמת גילו, הפנסיה המאפשרת לו להתקיים אף היא סופגת את חבטת המסים. מדוע? עוד נטל מיותר.

עוד הוכחה לנטל המכביד? בבקשה. אזרח או אזרחית משכירים את דירתם ומשלמים מסים על ההכנסה מהשכירות, גם כשהם עצמם שוכרים דירה ההולמת את צורכיהם, אך על ההוצאה הזו הם אינם מקבלים שום זיכוי ממס הכנסה. מדוע אדם שביצע מעבר מדירה גדולה ושוכר דירה קטנה מוכרח לשלוף את ארנקו?

ככל שאנחנו מעיינים בחוקי המס אנחנו מגלים כי לא ניתן להשתחרר מהנטל הזה גם כאשר אנחנו מזדקנים או נחלשים או פורשים ומעדיפים הכנסה צנועה יותר. אנחנו מבקשים משלטונות המס בארצנו לפרוש את מפת ההכנסות ולשנות אותה מקצה אל קצה. אנחנו סבורים כי שלטונות המס חייבים להיערך מחדש ולהוציא מכלל המשלמים ציבור גדול ורחב מחמת גילו. נכון שישנן הקלות במס אבל הן אינן נרחבות דיין והמס עדיין מעיק על רבים מקרב המשתכרים הנאבקים מדי יום על יכולתם לקיים את משפחתם.

אנחנו סבורים כי היערכות חדשה ומקיפה חייבת להיטיב את מצבם של המשתכרים בצנעה השולפים את ארנקם ומשלמים לרשות המסים. בארצנו חיים מיליון ורבע קשישים מעל גיל 65, חלקם ממשיכים בעבודה, לעתים קשה ומתישה. 65% מהישראלים מגלים דאגה שמא לא יצליחו לשלם עבור הצרכים השוטפים בימים של זקנה.

העלייה בתוחלת החיים במדינה מבורכת, גם העלייה בהשתתפות בכוח העבודה בהחלט רצויה, אבל הבדידות והמתח הבלתי פוסקים מכבידים עליהם. 160 אלף קשישים בארצנו חיים מתחת לקו העוני. אנחנו חייבים לחתום במילות עידוד. מסתבר כי 80% מבני 65 ומעלה בארצנו מרוצים מחייהם, אבל אחד מכל שלושה מביניהם חי בבדידות. הבה נתמסר למבוגרים בארצנו ונרווה נחת כאשר חיוך של אושר יעלה על פניהם.