שלום אני בן כספית ואני היום השוטר הרע
גם ברגעים קשים או מייאשים, כשכולנו נלפתים זה סביב צווארו של זה והקונפליקט הפוליטי בשיאו, אני מנחם את עצמי ואומר לעצמי שבסופו של יום, כולנו אחים, מצטופפים ביחד בסירתנו הדולפת, המיטלטלת במשברים ענקיים, ויהיה בסדר, אבל אז אני נתקל בזוהמה עתונאית בשם חגי הוברמן, שכתב אתמול מאמר בהתייחסו למיכל קסטן דולב, אלמנתו של סא"ל דולב קידר, מ"פ גפן בבה"ד 1 שנפל בצוק איתן, "הרגה את בעלה ובוכה שהיא אלמנה", כתב הוברמן על מיכל, שחטאה הגדול היה שהעזה לנאום בעצרת להחלפת השלטון שהיתה במוצאי שבת, הוברמן לא המציא את התאוריות ההזויות האלה, הוא שמע דבר דומה מאורי אריאל, שבמהלך צוק איתן אמר לתושבים בעוטף עזה שמגיע להם ההפצצות כי הם היו בעד ההתנתקות, ובכן, לא יודע מה אתכם, אני לא אח של ההוברמן הזה, אני תקוע איתו כאן באותו מקום קשה, זה נכון, אבל אח שלו, אני לא.
שלום אני אריה אלדד ואני היום השוטר הטוב
היו כמה פרקים בחיי שבהם הודיתי לאלוהים על שלא נולדה עוד הנבלה שהצליחה לעצור את השעון. ונשאר לנו רק שבוע לסבול מתעמולת הבחירות הזו. והיא מדרדרת והולכת. העיתונות ירדה לזנות. עיתונים שפעם התיימרו גם לספק ידיעות הפכו לעלוני תעמולה נחותים. צודק בני בגין כשהוא אומר שברנע משקר במצח נחושה כשהוא אומר שהמסמך שהדליף הוא מסמך הויתורים של נתניהו. והארץ היום כמעט שימח אותי בכותרת הראשית שלו "נתניהו מסתייג מנאום בר אילן". רק כשקוראים את האותיות הקטנות מבינים שזה מיוחס לגוף חסר צורה בשם "קמפיין הבחירות של הליכוד בעלון בית כנסת כל שהוא". והארץ היה פעם עיתון רציני. אינני מאמין לנתניהו כשהוא אומר שלא יהיו ויתורים ואינני מאמין למסמך הויתורים שיוחס לו. אינני מאמין לאף מילה שאומרת ציפי לבני או בוזי או לפיד. כל הללו חפים מאידיאולוגיה ורוצים רק שלטון. עוד שבוע למנאייק.
חמש בערב, כל יום ב-17:00, רדיו ללא הפסקה