ניתן לאפיין ולבקר את השמאל הישראלי בהרבה דרכים וסגנונות, לטוב או לרע, להערכה או לסלידה. כל עוד נשמע הפולמוס לכללי הדמוקרטיה הוא אך טבעי ולגיטימי. אלא שמעבר לוויכוחים ולאי ההסכמות האידיאולוגיות, נראה שבקרב השמאל הישראלי מתקיימת תופעה ייחודית ביותר, יש יגידו מוזרה מאוד, אשר צפה ועולה ביתר שאת בתקופת בחירות. תופעה זו נקראת מחלה אוטואימונית, שבה הגוף תוקף את עצמו עד שהוא מגיע לקריסת מערכות מוחלטת ומפסיק להתקיים.
הנאום של הצייר יאיר גרבוז בעצרת "מחליפים את השלטון", שהתקיימה במוצאי שבת, היה אחד הסימפטומים הבולטים של המחלה הזו. כי מה עשה איש "רוח" זה כשקיבל את הבמה? השתלח בכל מה ששונה ממנו. גרבוז עבר בצורה מאוד יסודית מקומץ אחד למשנהו, מבלי לפסוח כמעט על אף קבוצה בחברה הישראלית, והשמיץ אותה כמו שרק איש "רוח" יודע: באופן רהוט אך מאוד מתנשא. מיותר לציין שקומץ אחד הצליח להימלט מאימת ציפורניו - אותו קומץ לבן וזחוח, אותו שמאל "נאור" שמסנוור מעצמו ושאליו משייך עצמו גרבוז.
אני באמת מנסה להבין, מר גרבוז, האם "קומץ" מנשקי הקמעות הם האויב החדש שלך? כי אם כן, אמי וסבתי הן האויבות שלך. האם כל עוטה תפילין הוא מושחת? כי אם כן, אזרחים רבים והגונים הוכפשו על ידך על לא עוול בכפם. האם השדה הלבן שלך הוכתם בכאלו שאינם חושבים כמוך, ושבעצם הפיכתך אותם לכתם שללת מהם את הזכות הבסיסית הדמוקרטית, שהיא הזכות לחשוב אחרת ממך? כי אם כן, לא איש של שלום אתה.
נראה שדעתו של גרבוז קצת התבלבלה עליו. הדמוקרטיה היא לא ציור, שיר או סיפור. וגם אם יש מי שיחלקו עלי, הרי שאין לגביה מקום לפרשנות סובייקטיבית. לא, היא אינה תכנית כבקשתך ואין בה מקום לפסול קומץ כזה או אחר רק בגלל שהוא חושב אחרת. הדמוקרטיה היא המהות שעליה נסוב קיומנו, היא הערך העליון בכל חברה מתוקנת והיא הדבר שעליו עלינו להגן מכל וכל. לכן אם אתה נאה דורש - נאה תקיים ותכבד את ערכיה.
הרי גרבוז יכול היה לבחור להעביר את המסר אחרת. יכול היה לבוא ולבקש מכולנו להתאחד סביב האפשרות לשינוי שייקח את החברה ישראלית צעד אחד קדימה. יכול היה לדבר על יופייה ועושרה של הרב תרבותיות, על ערכי האדם ועל הצורך הבסיסי האנושי שלנו בשלום. יכול היה לדבר על הבלי המלחמות, על ילדים שרוצים להחזיק ידיים משני צדי הגדר ועל חברה מתוקנת. יכול היה לבוא ולחבק את הדמוקרטיה במקום לעשות בה כבשלו.
אלא כמו אותה מחלה אוטואימונית, גרבוז תקף את גופו שלו ועשה נזק לשמאל שנתן לו את הבמה. רבים האנשים שאינם מזדהים ואף סולדים מהדברים שנאמרו על ידו. רבים האנשים שהיה בהם הפוטנציאל להצטרף לגל החדש של התקווה, ובשמעם את הדברים הללו נסוגו. נסוגו מההתנשאות, מהפטרונות ומההכתמה של ציבורים שלמים שכל חטאם הוא שאינם חושבים כמוהו.
בין הדברים שנאמרו בנאום זה לבין תפיסת עולם שמאלנית אין ולא כלום. בין סובלנות ואמפתיה לבין הדברים שנאמרו בנאום זה, אין ולא כלום. כמי שמחזיקה בתפיסת עולם כזו ואף יותר, וכמי שמייחלת יחד עם רבים וטובים אחרים לשינוי ולתקווה חדשה, אני אומרת בצער – אתה, יאיר גרבוז, אינך מייצג אותי.