מתח גבוה: מה עומד מאחורי הקרב על הנהגת משק האנרגיה בישראל?

ואם לא די באלה, נדהמו מנהלי החברה לשמוע ב־10 באוגוסט הודעה מטעם רשות החשמל על הפחתה נוספת של כ־7.25% בתעריפים. רשות החשמל אמורה להיות גוף אוטונומי ומוגן משיקולים פוליטיים, הקובע את תעריף החשמל בהתאם למחירו הכלכלי ובהתחשב בטובת הצרכנים. אולם אין בעולם משק אנרגיה שאינו כפוף לפוליטיקה, וגם אצלנו משכילה הרשות להתאים עצמה לרוח מכיוונים משתנים, והכיוון הפעם הוא "חברתי". הפחתת המחירים הצפויה תשמח את הצרכנים, אבל גם תכסח את הכנסות חברת החשמל הלאומית ב־1.8 מיליארד שקל בשנה. די בסכום כזה כדי למחוק את רוב רווחי החברה, ואולי את כולם. 
 

גורמים בענף האנרגיה התקשו להתעלם מעיתוי ההודעה המפתיעה, בעיצומו של מאבק הישרדות של ראשת הרשות, אורית פרקש־הכהן. ימים ספורים קודם לכן החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ על ביטול רשות החשמל העצמאית, על איחודה עם מינהל החשמל במשרד האנרגיה ועל הכפפת הגוף המשותף באופן מלא כמעט לשר האנרגיה.
 

פרקש־הכהן, שמתחה ביקורת על ההסדר שמקדם שטייניץ עם חברות הגז, הודחה מתפקידה בנימוק ש"רשות הגז חדלה להתקיים". היא הוצגה בתקשורת כפקידה אמיצה הנאבקת למען הצרכנים, ומסמכים שנכתבו ברשות ומתחו ביקורת על מדיניות השר החלו להתפרסם בעיתונות. ההודעה על ההוזלה הצפויה במחיר החשמל חיזקה את הרושם שהרשות ממשיכה לפעול במרץ למען הצרכנים ונגד האינטרסים של חברות הענק. 
 

ברשות התקשו להסביר את העיתוי, שכן עד כה לא היה מועד קבוע לעדכון התעריפים. במקור אמור העדכון להתבצע אחת לשנה, לאחר בדיקה מקפת של עלויות הייצור של חברת החשמל. בפברואר השנה הורדו התעריפים ב־10%, על רקע ירידה בעלויות ייצור החשמל ובלי כל קשר למערכת הבחירות וללחץ השרים להורדת תעריפים. ההודעה על ההפחתה הנוספת הוסברה בהחלטה להקדים את העדכון לנוכח ירידה חדה במחירי הפחם, המהווה 60% מסך הדלקים שבשימוש חברת החשמל. 
 

העיתוי השנוי במחלוקת וההשפעה החריפה של ההפחתה על חברת החשמל גרמו למנכ"ל החברה עופר בלוך ולמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לשלוח לרשות מכתבי מחאה. בלוך טען שהרשות לא הביאה בחשבון את מלוא העלויות שאמור תעריף החשמל לגלם. מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב שיגר מכתב מחאה לרשות החשמל, התומך בעמדתו של בלוך ומציע להקטין את שיעור ההוזלה ב־50%.

ספג ביקורת קשה בתקשורת, השר שטייניץ. צילום: מרק ישראל סלם

ברשות דוחים את הביקורת וטוענים בין היתר כי תפקידה של הרשות הוא "לשקול את טובת הצרכן ולא את שיקולי הבעלים", ובמילים אחרות: אנחנו נקבע את התעריפים, וחברת החשמל תתאים את עצמה. לא מדובר באפשרות מופרכת. החברה אמורה לבצע תוכנית התייעלות ורפורמה שיאפשרו לה לעמוד בקלות בתעריפים הנדרשים, ואף להרוויח יפה. אבל הרפורמה תקועה כבר שנים רבות. המשרדים האחראים לביצועה, האוצר והאנרגיה, עסוקים בינתיים בהעברת התקציב ובהסדרי משק הגז. 
 

עד להשלמת הרפורמה, חברת החשמל תתקשה להסתגל לתעריפים הנמוכים. הוזלת המחיר אינה הבעיה היחידה שלה. בעורפה נושפים כבר יצרני חשמל פרטיים, יעילים יותר ותחרותיים מאוד. הם מציעים לצרכנים גדולים ונבחרים מחירים נמוכים שמשקי הבית יכולים רק לחלום עליהם. 
 

הלקוחות הגדולים הם השמנת של השוק ויצרני הרווח הגדולים - והם נוהרים בהמוניהם ליצרנים הפרטיים. יותר מ־250 לקוחות שמנת כאלה כבר נטשו את חברת החשמל הגדולה והיקרה, רבע מהיקף ייצור החשמל מוחזק כבר בידיים פרטיות, והיצרנים הפרטיים גורפים רווחי עתק שחברת החשמל יכולה רק להתקנא בהם. בימים אלה ממש מנהלת עוד חברת ענק, שהכריזה על תוכנית התייעלות מקיפה, מו"מ להחלפת חברת החשמל בתחנת הכוח הפרטית דורעד. 
 

מהפכת החשמל הפרטי משרתת בינתיים רק את התעשיינים ואת אנשי העסקים הגדולים, היכולים להתחבר לתחנות הכוח החדשות. התחרות בענף טרם הגיעה לצרכן הקטן, שימשיך לשלם את התעריפים הגבוהים יותר של חברת החשמל, ומן הסתם לממן גם את הפסדיה התופחים.

הייטקיסט בסביבה
 

השבוע נכנס ישראל דנציגר (43), הייטקיסט ופעיל חברתי, לתפקידו החדש כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. דנציגר הוא בן טיפוחיו של משה כחלון, והמשרד להגנת הסביבה נשלט בידי חבר מפלגתו אבי גבאי. 
 

דנציגר היה יזם הייטק מצליח, שהתפרסם לרגע במדורי הכלכלה כאשר חברת התוכנה דיגיטל פיול נמכרה לחברה זרה תמורת סכום הנאמד ב־100 מיליון דולר. דנציגר היה אחד משלושת יזמי החברה. 100 מיליון דולר נחשבים  לסכום בינוני בענף הסטארט־אפים, אבל כשמדובר בחלקם של היזמים, די בו כדי לאפשר ליזם המחזיק בנתח משמעותי לפרוש לחיים נוחים יותר. דנציגר היה אז בן 39, ומאז הפך למנטור להייטקיסטים, כתב ספר על ניסיונו כמנהל והפך לפעיל בעמותה לסיוע לנערים בסיכון. במסגרת פעילותו הוא פגש את כחלון, שכיהן כשר הרווחה. כשכחלון פרש מהליכוד והחל לתכנן את דרכו חזרה לפוליטיקה, הוא חזר ונפגש עם דנציגר, ההייטקיסט הלאומי־חברתי. "הייתי בגרעין המייסד, בין הראשונים. ביחד הקמנו את כולנו", אומר דנציגר.

"המטרה המשותפת: לצמצם פערים בחברה, להילחם בעוני ולהביא שכר ראוי לכל שכבות האוכלוסייה". 

"המקצוע שלי הוא ניהול. מעולם לא כתבתי אף שורת קוד אחת. אני יודע לנהל, להוביל אנשים. זה מה שעשיתי כל חיי כמפקד בצבא, בחברות הייטק ובפעילות החברתית שלי. אני יודע לבנות חזון, להציג אסטרטגיות, להזיז הרים".
 

"בינתיים אני בעיקר שומע. יש כאן שר מוכשר ביותר שכבר התווה את התוכניות ופועל. דבר איתי בעוד כמה שבועות".