סיומו של מבצע "מגן וחץ" מציג את איראן בחולשתה. המבצע הווה את סבב ההסלמה הראשון בתקופה בה איראן מתארת את ישראל, בשל המשבר הפנימי ובעיקר תופעת הסרבנות, בשיא חולשתה ואת "מחנה ההתנגדות" בראשותה בשיא כוחו. טהראן כמו גם שאר מרכיבי מחנה ההתנגדות מעיראק, תימן, סוריה ולבנון, לא נחלצו - זולת תמיכה מילולית מתלהמת - לעזרת הג'האד האסלאמי וצפו מן הצד כיצד שדרת הפיקוד הצבאי הבכיר שלו ספגה מכה קשה במהלך המבצע.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
איראן דחפה את מרכיבי מחנה ההתנגדות (בעיקר חמא"ס) להצטרף לג'האד האסלאמי הפלסטיני בירי לעבר ישראל. העיתון "כיהאן", שופרו של מנהיג איראן, ח'אמנהאי אף מתח ביקורת על החמא"ס וקבע כי "בהעדר רקטות עוצמתיות יותר משאר מרכיבי "מחנה ההתנגדות" נראה, כי הרקטות של הג'האד האסלאמי הן רק בבחינת עקיצות יתוש לישראל". לאורך כל המבצע קראה איראן למדינות המוסלמיות, כולל אלו החתומות על הסכמי שלום עם ישראל, להעניק סיוע פעיל לפלסטינים ו"להחיש את סופה של ישראל", ולא להסתפק בהצהרות.
מזכ"ל חזבאללה, נצראללה, הבטיח בנאום לציון שבע שנים למותו של מצטפא בדר אלדין (מפקד כוחות חזבאללה בסוריה, נהרג ב- 2016 ליד דמשק) הבטיח כל סיוע אפשרי לפלסטינים אך בפועל חזבאללה לא התערב כלל בסבב הנוכחי (כנראה זוכר את האיתות שקבל בתגובה לשיגור הרקטות מלבנון באפריל השנה).
ישראל שבחודשים האחרונים הוצגה על ידי איראן כחלשה וכמי שמתקרבת לסוף דרכה לאור המשבר הפנימי (אותו ממשיכה טהראן להדהד בכותרותיה הראשיות) גבתה מחיר יקר מהג'האד האסלאמי הפלסטיני בן טיפוחיה הנהנה מתקציב של עשרות מיליוני דולרים בשנה וסיוע צבאי נרחב. הג'האד האסלאמי , במצוקתו, העדיף בסופו של דבר את יוזמת התיווך המצרי להפסקת אש על הלחץ האיראני, בעיקר על הנהגת החוץ של הארגון והמזכ"ל זיאד אלנח'אלה, להמשיך בלחימה.
איראן לחצה על הג'האד האסלאמי לאורך כל המצבע ממש עד הרגע האחרון להמשיך בלחימה וכתב סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" המזוהה עם משה"מ ששדר מהרצועה במהלך המבצע, אף קבע, כי ה"ג'האד האסלאמי הגיב ליוזמה המצרית בירי לתל-אביב. איראן סברה, כי המשך הסבב והגברת המצוקה בעזה יובילו בסופו של להרחבתו ולהצטרפות מרכיבים נוספים מחזית ההתנגדות אליו, תקווה שבסופו של דבר נכזבה. לאיראן לא אכפת להמשיך ולשלם בדם פלסטיני לקידום יעדיה ולהרחבת השפעתה באזור ולהצטייר כגורם המרכזי המוביל המאבק בישראל.
המבצע, לצד שיקום ההרתעה הישראלית ותדמיתה שנשחקה בחודשים האחרונים בעיני מדינות ערב המתונות (בעיקר סעודיה ומדינות המפרץ), הוכיח כי לישראל על יכולותיה המודיעיניות והמבצעיות שמור עדין מקום מרכזי בהתמודדות האזורית עם איראן הממשיכה לקדם את תוכניתה הגרעינית. האחרונה נתפסה בחולשתה והומחש לה ולמחנה ההתנגדות אותו היא מתיימרת להוביל, כי הרטוריקה שלה על קיצה הקרב של ישראל אינה עומדת במבחן המציאות.
