העימות המטופש והמסוכן בין בכירים בממשלת ישראל ובין ממשל ביידן האמריקאי מעמיד בסכנה קיומית את מדינת ישראל. אנו אומנם רמבו אזורי, אך על המנהיגות לזכור ולשנן כי כוחנו ועוצמתנו האזוריים נובעים משילוב מנצח של כוח אדם מיומן תוצרת ישראל ונשק ותחמושת יוצאי דופן באיכותם המגיעים מארצות הברית.
בהיותי בוגר מלחמת יום הכיפורים, אני מודע היטב לתרומה העצומה של האמריקאים להצלחתנו במלחמה. ארגזי תחמושת לטנקים שלנו באריזות אמריקאיות הגיעו אז ישר מהאונייה או מהמטוס כדי למלא חוסר עצום באמצעי לחימה. סרבלים חסיני אש נשלחו במקום הסרבלים הצה”ליים שנדלקו בקלות ואפילו תחתונים וגופיות עם הכיתוב U.S ARMY. בלי הרכבת האווירית האמריקאית מי יודע היכן ואם בכלל היינו נמצאים היום. כל זאת מבלי לעסוק במטרייה המדינית האמריקאית בכל המוסדות הבינלאומיים, שבלעדיה היינו מדינה מצורעת כמו דרום אפריקה בעבר וסודן היום.
לכל מי שחושב שניתן למתוח את החבל בלי שייקרע - אציין רק אירוע אחד שסיפר לי בעבר שמעון פרס. עם חשיפת המרגל יונתן פולארד, פרס זכה לקבל כראש ממשלה באישון לילה שיחת טלפון ממזכיר המדינה האמריקאי, ובה איום מרומז שארצות הברית שוקלת את ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. פרס היטיב לתאר בפניי את חיוורונו וחששו לעתיד ישראל אם חלילה האיום היה מתממש.
מנהיגינו חייבים להבין כי התחנפות לבייס אלקטורלי, הטחת עלבונות בסגנית הנשיא וקביעת דיאגנוזה פסיכו־גריאטרית לנשיא – כל אלה מסכנות את קיומנו כאן כמדינה עצמאית. אז צייצני ממשלת ישראל, היזהרו בציוציכם. כי עוד ציוץ אחד מיותר עלול להביא לאסון.