כבר שנים אני זועקת את זעקת הרחוב הערבי למיגור הפשיעה. לא מתוך צדקנות, לא מתוך שאיפה לאיזו אידיליה חסרת תכלית. זעקתי במליאת הכנסת. זעקתי מעל דפי העיתונות. זעקתי בנאומים שנשאתי באשדוד ובהוד השרון, בגולן ובאילת. זעקתי בכנסים ובהפגנות. זעקתי משום שהפשיעה כבר מזמן הפכה לכזו שלא ניתן להכיל אותה בחברה חפצת חיים.
אל לנו להתמהמה בדבר שילוב השב״כ במלחמה באלימות במגזר הערבי | דעה
בשום מקום בעולם לא נרשמה פשיעה חסרת מעצורים בחלקים גיאוגרפיים מסוימים שלא זלגה על ציר הזמן, תחילה לאזורים סמוכים ומאוחר יותר לחברה כולה. אלה הם פשוט חוקי הפשיעה. היא חסרת גבולות, חסרת מעצורים וחסרת כבוד, ואיננה בוחלת באמצעים. כל האמצעים כשרים להשגת עוד כוח, השפעה וכסף.
בימים האחרונים התעוררו מקבלי ההחלטות למציאות עגומה שבה נרצחו מנכ"ל עיריית טירה וארבעה מתושביו הדרוזים של היישוב אבו סנאן בגליל המערבי, אחד מהם מועמד בבחירות למועצה המקומית. רבים הביעו זעזוע. אחרים ציינו שהפעם נחצו קווים אדומים. ואני באמת ובתמים שואלת על מה הפליאה. זו השתלשלות טבעית של תהליך שהחל לפני למעלה מעשור, ושהולך ומתגבר על ציר הזמן.
אין לאיש זכות להתפלא, כי הכתובת לחלוטין הייתה על הקיר. ומדוע רק כעת נחצו "קווים אדומים", כשילדים ונשים נשחטים מדי שבוע במלחמה הבלתי פוסקת של פושעים נגד אזרחי מדינת ישראל?
התופעה הפכה כל כך גדולה, שהמילה היחידה שמתארת את התגובה הנדרשת מצד הרשויות היא אחת: מלחמה! כל דבר פחות מכך פשוט יהיה מגוחך ומיותר. כל הגייסות, כל המודיעין, כל האמצעים הטכנולוגיים, כל הכלים הכלכליים, החוקתיים והמשפטיים חייבים לחבור תחת מטרייה אחת כדי לאפשר לגורמי אכיפת החוק לבצע את פועלם שלא לשווא.
אין טעם בתגבור המשטרה כשאין מקומות כליאה. אין טעם לפתוח תחנות משטרה נוספות בערים ערביות כשאין מספיק שוטרים. אין טעם בעבודת מודיעין מעולה מצד בלשי משטרה כשאין חקיקה מחמירה דיה נגד העבריינים. אין די בחקיקה מחמירה ללא שינוי דרסטי בגישת בתי המשפט, המקילה במקרים רבים עם העבריינים.
לא ניתן לצבור מספיק ראיות כשאין אפשרות לתפוס מצלמות מבעלי עסקים ובתים ללא צווים מבית המשפט. עד שהצווים מוכנים, העבריינים מספיקים להעלים ראיות. אין טעם לצפות מאזרחים מפוחדים למסור עדות למשטרה כשהם יודעים שהם או בני משפחתם יהפכו למטרות רגע אחד אחרי. אם התהליך יהיה חלקי, הוא לא ייתן מזור למחלה. הטיפול חייב להיות מקיף, ולכלול את כלל הרשויות ומשרדי הממשלה. התוכניות כתובות ומוכנות, אך מעלות אבק.
נתניהו, לטיפולך
לפני שמטפלים ביסודיות בבעיות העומק של החברה הערבית, דוגמת חינוך, תשתיות ועוד, יש לבער את הנגע הרע הקרוי פשיעה. פשוט משום שהתופעה הפכה לכל כך גדולה, שהיא איננה מאפשרת עוד להתמהמה עם תוכניות ארוכות טווח. היא דורשת מענה מיידי ובלתי מתפשר כצעד ראשון ומכריע.
התארגנויות הפשיעה הללו, שפועלות מתוך תאוות בצע ורדיפת כוח, אינן רק אכזריות, אלא מהוות תשתית מאורגנת היטב לכל גורם בעל אינטרס לזרוע כאוס ולחולל טרור. כמויות הנשק הבלתי חוקי שמסתובב בקרב גורמים עברייניים במדינה אינן מתקבלות על הדעת, שהרי זהו מתכון למלחמת אזרחים שאת ניצניה ראינו כולנו כבר במאי 2021 במהלך מבצע שומר החומות, בלוד ובעכו ובערים ויישובים נוספים במדינה.
קודם כל יש להידרש למיגור הטירוף שהפך את ישראל למדינה עם ממדי פשיעה שלא היו מביישים את אל סלבדור לפני השינוי שהחל נשיאה הנוכחי לפני כמה שנים. רק לאחר מכן, וכדי שהתופעה לא תשוב ותצמח מחדש - כדאי מאוד יהיה לתת את הדעת להפיכת החברה הערבית לחלק בלתי נפרד מהחברה כולה, ויפה שעה אחת קודם.
אני מזכירה: לא מדובר בזעקה שנובעת מעמדה פוליטית או מרצון תמים לייצר חברה אידילית, אלא מתוך הבנה בסיסית שזה מחויב המציאות כדי שכלל החברה תוכל להתנהל באופן נורמלי, מבלי שכל עסק באשר הוא ייאלץ לשלם דמי חסות, ללא חשש שכדור תועה יהרוג עובר אורח תמים, מבלי שחקלאים יקרסו תחת עול הטרור שמתנהל נגדם כבר שנים על ידי גורמים עברייניים, ומבלי שאמהות יפחדו לשלוח את ילדיהן לקנות מצרכים.
ואל מי מכוונת הזעקה? אל ראש ממשלת ישראל ולא לאף אחד אחר. בשלב זה, בהינתן המצב הקיים, רק ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול וחייב לרכז את כלל הגורמים הנוגעים בדבר, ולהכריז על אותה מלחמה.
הכותבת היא ח"כית לשעבר, מומחית לתחום הערבי ולמדיניות חוץ וביטחון