מה שמעוללים מתנגדי ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית הוא הוצאת דיבת הארץ רעה. מעשיהם הם בבחינת אגרוף בפנינו. אין צל של ספק שבעלי הון עומדים מאחורי מסע הכפשה זה. אנו מתקשים להאמין שמאן דהו יוציא מכיסו אלפי דולרים, כדי להפגין נגד נתניהו במסעו המדיני.
עשרות מפגינים, דגלי ישראל וקריאות "בושה": המחאה נגד נתניהו בארה"ב
נדמה שנפרצו כל הסכרים וכל הנורמות הבסיסיות. מטה המאבק נגד הממשלה שולח ישראלים ו"יורדים ישראלים" והם רצים־אצים כשדגל ישראל בידיהם וצועקים בקול ניחר: בושה! בושה! והכל לעיני הגויים והיהודים הנדהמים. אויבי ישראל מתמוגגים מנחת. מי יכול היה לתת מתנה כזאת להסברה האיראנית, לשליחי אבו מאזן בארצות הברית ולגדודי ה־BDS, הקוראים לחרם על ישראל ומוסדותיה האקדמיים?
האם לא די בהפגנות ברחוב קפלן, מול בית נתניהו בירושלים ובקיסריה או מול בתיהם של השר לוין ושל ח"כ רוטמן?
התקשרה אלינו אישיות רמת דרג ממרוקו, והביעה פליאה על מעשי המפגינים. המעשים משפילים את דמותה של ישראל, התבטאה אותה אישיות, והוסיפה: "חכו ותראו שכשנתניהו יגיע אלינו, על פי הזמנת הוד מלכותו, מוחמד השישי, אנו נקבל אותו כראוי למעלתו: במחיאות כפיים סוערות ובזרי פרחים".
בתקופתם של בנט ולפיד בראשות הממשלה לא ראינו מראות ומעשים אלה. נתניהו עושה בארצות הברית בשליחות המדינה. חכמינו קבעו: "מלך שמחל על כבודו, כבודו אינו מחול". הוא המנהיג הנבחר ופגיעה בו היא פגיעה בישראל.
עצרת האו"ם היא במה למפגשים של ראש ממשלתנו עם קנצלר גרמניה שולץ, עם נשיא אוקראינה זלנסקי, ועם נשיא טורקיה ארדואן. כל העולם עוקב אחר ישראלים המאשימים את ממשלת ישראל ב"אפרטהייד", בהפיכת ישראל לדיקטטורה ובפגיעה במערכת המשפט. מאבקיו של שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן להדוף האשמות אלה נגד ישראל מושָׂמים לאַל, כשישראלים מוציאים דיבתנו רעה מול אומות העולם. ישראלים מקרינים דמותו של נתניהו בבגדי אסיר על חומות כלא אלקטרז, וכתובות נאצה נגדו על בניין האומות המאוחדות, ושמנו יוצא לשמצה.
לא עמדנו בעבר בהתנהגות כה קשה של התכחשות לסמלים ולכבוד של מדינת ישראל מצד האופוזיציה. עצוב שגנץ ולפיד עומדים מנגד ומגבִּים בשתיקה.
בן שטרית הוא נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו, חקק הוא משורר