השבוע שעבר היה שבוע היסטורי וחשוב למדינת ישראל, שבמהלכו ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בארצות הברית וייצג אותנו בעצרת הכללית של האו"ם. אני חייב לומר שכשראש הממשלה יצא לביקור חששתי מאוד מהיחס שיעניקו לו, ולנו, בארצות הברית וממידת ההשפעה של המחלוקות הפנימיות כאן בארץ על האמריקאים, כי היו מי שעבדו בלהפחיד אותנו בהקשר הזה. אבל מהר מאוד הבנתי שהפחד שלי היה לשווא ומדובר בביקור המוצלח ביותר של נתניהו בארצות הברית בכל שנותיו כראש ממשלה.
"אנשים בכו, הרסו את היום הקדוש": ברחבי הארץ מגיבים לסערת התפילה בהפרדה
"הפרות חמורות": שימוע לעמותת "ראש יהודי" שארגנה את התפילה בהפרדה
הביקור החל בפגישה המרתקת של נתניהו עם אילון מאסק ששודרה בלייב פורץ דרך ב־X (לשעבר טוויטר). צפיתי בפגישה במלואה והייתי פשוט מרותק למסך. ראיתי שיחת עומק בין שני אישים חכמים ועוצמתיים, כשראש הממשלה מפגין ידע עצום בתחום הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, ונראה היה שגם מאסק נהנה מהאירוע.
באשר לפגישת נתניהו־ארדואן, יש שני צדדים שצריך להתייחס אליהם. האחד הוא החיובי - ישראל כבר לא נתפסת בעיני טורקיה, כמו גם בעיני מדינות ערביות רבות, כגורם שאי אפשר לדבר איתו וזה דבר חשוב ומבורך. מצד שני אני מקווה שאנחנו לא סומכים על ארדואן בעיניים עצומות. ארדואן הוא תומך טרור על מלא שמהלל מחבלים שפלים ושבמדינתו יש סניף של חמאס. אסור לסמוך על אדם כזה וצריך לעשות את הדברים מול טורקיה בחשדנות.
ציון דרך נוסף שחשוב לי להתייחס אליו הוא הפגישה של נתניהו עם הנשיא ביידן לראשונה מאז הקמת הממשלה. מעמד ההצהרות של שני המנהיגים בפתח הפגישה נראה טוב מתמיד. ההתייחסות הגלויה והאופטימית של שניהם לסוגיית הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה הייתה מרגשת ועוצמתית עבורי כאזרח, כי בזמן שיש הטוענים לחרם אמריקאי על ממשלת ישראל והעומד בראשה, קיבלנו הוכחה ניצחת שהמשבר הסתיים. ביידן צריך אותנו לא פחות ממה שאנחנו צריכים אותו וצריך לזכור גם את זה.
הראיון שהעניק יורש העצר הסעודי בן סלמאן לרשת פוקס האמריקאית הוא עדות בלתי ניתנת לערעור לכך שאנחנו בפתחו של עידן חדש ומפואר ביחסי החוץ של ישראל ואני מאוד שמח על כך.
שיא הביקור היה נאומו המצוין של נתניהו בפני העצרת הכללית של האו"ם, שאין לי מילה אחרת להגדיר אותו חוץ מאשר היסטורי. זה היה נאום עוצמתי של מנהיג דגול עם חזון אמיתי לשלום שמגן על האינטרסים של המדינה בגאווה ובלי למצמץ, בלי התייחסות למחלוקות ולחיכוכים פנימיים, כי את המשבר החברתי פותרים בבית ולא בחוץ. נאום של מדינאי בחסד.
צריך לומר ביושר: ההפגנות נגד ראש הממשלה בארצות הברית בזמן ביקורו, כמו גם האמירה המזעזעת של אהוד ברק לתקשורת האמריקאית והכתבה על "אחים לנשק", מהוות חתירה מסוכנת נגד המדינה ופגיעה אנושה בתדמיתה. מי שאוהב את המדינה לא מזיק לה כשראש הממשלה מייצג אותנו שם. כביסה מלוכלכת מכבסים בבית.
כל מי שמדבר על "בידוד מדיני" צריך לחשב מסלול מחדש, כי הדבר הזה נגמר.