מודה בכאב, ישנם רגעים ומצבים שאני מתבייש ביהדותי, זה קרה לי השבוע כשנחשפתי לאותם סרטונים מבישים שבהם נראים מתפללים בעיר העתיקה בירושלים שחוזרים מתפילת שחרית של חול המועד סוכות, כשבידיהם ארבעת המינים ובדרכם יורקים בגלוי ובשנאה יוקדת לעבר נוצרים שנקרו בדרכם, תמונה קשה שלא הופתעתי ממנה, זה מוכר לי היטב וצדקו אלה שטענו שמדובר במנהג עתיק יומין.
סערת היריקות: אחיו של רוטמן הוביל את הצעדה, המשטרה ביצעה מעצרים
בעולם מזועזעים מתופעת היריקות בירושלים: "האפיפיור זועם"
כילד גדלתי, למדתי והתחנכתי במסגרת חרדית {"יסודי התורה"} אמי המנוחה שבאה מבית חרדי בקשה-דרשה וכילד ממושמע קבלתי את בקשת אמי והתמסרתי למסגרת התובענית הזו במסירות רבה, אמרו אז: "הוא יהיה גדול בתורה" ואפילו זכיתי בזכות התקוות שתלו בי להתייצב בפני "החזון איש" זצ"ל, שבחן אותי בסוגיות מסכת "בבא מציעא", כבוד גדול באותם ימים.
במסגרת הזו לצד לימודי הקודש למדתי לדעת ולהכיר מנהגים שונים ומשונים רחוקים מתורת ישראל ומנוגדים לה, מנהגים פגניים מוזרים כמו היריקות, למדתי לדעת שיורקים על מנת לגרש, להרחיק צרות ודברים רעים ולגלות שנאה כלפי מה שנראה כרע, זר ומזיק כמו: כשרואים חתול שחור, פגר, כשעוברים ליד בית קברות, כשפוחדים מ"עין הרע" ובעיקר כשנתקלים בנוצרים, בכנסייה, או כל מוטיב נוצרי.
כילד נתקלתי בזה ואפילו הייתי שותף לזה לא אחת, זה היה מלווה אצלי אז בתחושה שלצד הדחף להביא אותי לשמור בדבקות על תרי"ג מצוות וקיום הפסוק: "ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך" ולצד אהבת התורה ללא סייג, ציידו אותי בדחף לשנוא את מי ששונה, את מי שלא הולך בדרך התורה, בדרכנו, על אחת כמה וכמה כשמדובר במי שכופר בדת ישראל.
כפי שנאמר בתפילת "נעילה"; "ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת", זו הייתה אחת מהסיבות שהרחיקו אותי בזמנו מהדת וזה מה שאמור להביא כל מי שלא גדל על ברכי התורה והפולחן הדתי לשאלה: כיצד מסתדרת השנאה הזו לנוצרים ולכל אחר ושונה עם מה שנכתב בתורת ישראל? כמו למשל אהבת הגר שמופיעה בתורה 36 פעמים בצורות שונות כמו למשל: "ואהבת את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים" או "ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה" או "כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך לגר...".
גם הרמב"ם בספרו "ספר המצוות" מקדיש לתופעה הזו של שנאה לגר, לאחרים ולשונים, חשוב לציין, הגר הוא גם האחר, החלש והמיעוט, אין כאן ספק שאותם יורקים לא רק פוגעים בתורת ישראל, במסורת היהודית שמנוגדת לחלוטין מהתופעות ומהמנהגים המבישים, הפרימיטיביים והבזויים הללו.
עם ישראל שחי דורות בגלות תחת משטרים שונים ואכזריים חייב להיות רגיש לתופעות הללו יותר מכל עם אחר, שהרי אם היינו שומעים על תופעות של יריקה על יהודים בגרמניה, צרפת, או אמריקה, הייתה קמה צעקה וזעקת אנטישמיות עזה בצדק. אז איך יתכן שפה בבירת ישראל ירושלים שעיני כל העולם נשואות אליה יראו מחזות כאלה?
זקני הדור יגידו לכם שבזמנו היו יורקים מאחורי הגב לא בפרהסיה ולא בפני הנוצרים, בימינו התופעה המכוערת הזו הופכת לגלויה, לבזויה וחמורה יותר, כאשר צעירים וקיצוניים עושים זאת בכוונה הכי בפרהסיה שאפשר שכולם יראו וידעו.
התופעה הזו של זילות תורת ישראל הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, ויש מי שנותן כאן פרושים רעים ומסוכנים שרחוקים מדת ישראל, ובעיקר מגבירים את השנאה נגד יהודים, כמו היריקות כך גם התופעה הזו של נערי הגבעות שאמנם הולכים עם פיאות, ציציות וכיפות אבל רחוקים שנות אור מהיהודי שהתורה רוצה לראות.
מי שרוצח, שורף ועוקר כרמים ועצי זית לערבים, כמו מי שיורק על כמרים, כנסיות וסתם נוצרים, לא יכול להיכלל בקהל ישראל. אלה שיורקים על נוצרים ירקו גם על מי שרוצה לחיות כאן במדינה נאורה, דמוקרטית, יהודית וסובלנית כלפי כולם, עשרת הדיברות שלהם שונים מאלה שניתנו לעם ישראל במעמד הר סיני.