הרבה שאלות מדאיגות, מציקות וטורדניות מנקרות במוחנו בימים אלה, שהעיקרית ביניהן, היא איך קרתה השואה הזאת ואיפה היתה הממשלה וראשה, זרועות הביטחון, הצבא, השב"כ והמודיעין?
צה"ל: "בידנו שבויים רבים של חמאס, קוראים לפנות את צפון הרצועה"; הירי מעזה התחדש
כך נכשלנו: תרגיל ההטעיה המוצלח של האויב, ודילול הכוחות | טל לב רם
איך ייתכן שאלפי מחבלים של חמאס-דעאש, יכלו בקלות בלתי נסבלת לפרוץ את הגדר, לחדור לתוך הארץ ולתוך יישובינו, ובריצת אמוק להתפרש באופן חופשי בדרכים ובכבישים מבלי שאף כוח יעצור אותם? שאלות אלו ייחקרו בוועדת חקירה ואין בכוונתי לדון בהם בכתבה זו. הייתי רוצה להעלות שאלות אחרות.
עכשיו כשהאזרחים עצמם מגלים, מחוסר ברירה, רוח התנדבות מרהיבה, אל מול ממשלה שנרדמה בשמירה; מנסים להוציא לפועל יוזמות שאותה ממשלת ימין על מלא הייתה צריכה ליזום בעצמה, אני שואלת: מדוע המפלגות החרדיות לא לוקחות חלק בהתנדבות הסוחפת הזאת?
אם אתם לא רוצים להתגייס לצבא, לפחות תתגייסו בשעת חירום זו בדרך אחרת, ותוותרו על התקציב של מעל מיליארד שקל, שקיבלתם בהסכם הקואליציוני, ובכך עשקתם את קופת המדינה.
תרמו אותם למען צה"ל, למען שיקום הקיבוצים שנמחקו מהעולם על יושביהם, למען מיגון היישובים בדרום ובצפון, למען פינוי תושבים בקו התפר שחייהם בסכנה מתמדת, על מנת לשכן אותם בבתי מלון או בתי הארחה עד יעבור זעם, ולמען זקנים וניצולי שואה שחיים על קצבה זעומה ואין ידם משגת לקנות מזון.
ב"פגוש את העיתונות" חשף עמית סגל כי יצחק גולדקנופף, יו"ר יהדות התורה, הוא הפוליטיקאי הכי עשיר אחרי ניר ברקת. עיני לא צרה בעושרו ומאחלת לו שייהנו מכספו ורכושו, אך האם לא ראוי בתקופה נואשת זו, שהאיש האמיד הזה יכניס ידו לכיס, יגלה רצון טוב ויירתם לתרום בצורה גורפת למען העם ולמען מטרה הומאנית, לא פחות קדושה, מקדושת לימוד תורה שבה עוסקים יומם וליל האברכים, הרבנים והאדמו"רים למיניהם.
מצוות "ואהבת לרעך כמוך", היא לא רק לשבת וללמוד כל היום תורה למען איזושהי הצלה רוחנית וערטילאית של העם היהודי. למצווה הזאת יש גם משמעות פרקטית, שפירושה לעזור באופן חומרי ומעשי, לאחיכם היהודים, גם אם הם לא דתיים או חרדים.
בעוד חיילינו החילוניים, מקריבים חייהם למען המדינה ורבים מהם נפלו במלחמה הארורה הזאת ונפלו בשבי של הארגון הכי אכזרי בעולם, אפילו יותר מדעאש, אתם, בחורי הישיבות החרדים, יושבים ספונים ומוגנים, ולומדים תורה בבטחה, אז לפחות, תעשו את המינימום הנדרש, והכינוי "אוכלי חינם" שהדביקו לכם, לפחות יקבל משמעות פחות חמורה ומקוממת.
יחד עם זאת, אני חייבת להיות אובייקטיבית. אתמול פורסמה ידיעה בחדשות, שלא מעט בחורים דתיים וחרדים, רוצים היום להתגייס לצבא. אין ספק שהניצוץ הקטן הזה של התנדבות מצד ציבור חרדי, הוא מבורך. אך מכיוון שייקח זמן להכשיר ולאמן אותם, לאור עובדה זו, מה שנדרש יותר מכל, הוא הזרמת כסף לצינורות הדרושים. כסף הוא שם המשחק בנסיבות הקיימות, וכל אקט אחר של נדיבות.