מבצע חרבות ברזל: שאלת המעורבות האיראנית למתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה, היא אחת הסוגיות המרכזיות, גם אם לא החשובה ביותר, שזכתה להדים מאז פרוץ המלחמה.
איראן תתקוף את ישראל? הרמז העבה של המנהיג העליון
ההנהגה האיראנית הופתעה מההתקפה של חמאס על העוטף
צריך להבחין למעשה בין שני דברים. הראשון הוא התמיכה והתיאום בין איראן לחמאס. מחבלי חמאס לא יכלו להוציא לפועל מתקפה כזו בלי תמיכה טכנולוגית, אימונים ותורת לחימה מאיראן. הדבר הוא חיזוק התיאום בציר ההתנגדות - חמאס, חיזבאללה ומשמרות המהפכה. ברור שנציגיהם דיברו על תוכניות אופרטיביות.
הקשר בין חמאס לאיראן הוא לא בין מפקד לפקוד או פטרון לקליינט. זה לא שהנייה בקטאר או סינוואר בעזה מחכים לטלפון ממפקד כוח קודס או משמרות המהפכה. הם מקבלים תמיכה מאיראן וקיימת גם מעורבות, אבל לחמאס יש אינטרסים עצמאיים. רוב האינטרסים תואמים, אבל בשונה מחמאס, שחושב רק על הזירה הפלסטינית, לאיראן יש הסתכלות רחבה יותר.
בשונה מחמאס, חיזבאללה הוא גורם שמחויב יותר לאיראן. נסראללה רואה עצמו כנציגו של חמינאי בלבנון. גם לחיזבאללה יש אינטרסים עצמאיים משלו כמובן, אבל המחויבות של הארגון הלבנוני לאיראן הרבה יותר גבוהה. עובדה הו מקרינה על השאלה המרכזית בעת הזו - מהן מדרגות העימות הבאות מבחינת איראן?
כששר החוץ האיראני אומר שהאינטרס הוא לסיים את המערכה, אני מאמין לו. מבחינתו, אם זה היה מסתיים כעת, איראן הייתה משיגה תמונת ניצחון - ישראל הוכתה מכה קשה, חמאס כמעט לא נפגע, חיזבאללה לא הוכה ואיראן יכולה לשמר את הנכסים האסטרטגיים שלה מבלי לשלם מחיר.
אולם איראן מבינה שזה לא יקרה, ושישראל תכה את חמאס קשות. במקרה כזה, האיראנים יעמדו בפני דילמה קשה. זו הסיבה שבגינה התגובות שלהם היו עד כה עמומות, דוגמת "ההתנגדות תגיב, אך זה לא בהכרח רק חיזבאללה" או "לא נתערב בעצמנו". לדעתי, האיראנים עוד לא בטוחים כיצד יגיבו במקרה של התרחבות המערכה.
ההערכה שלי היא, שאיראן לא תתערב באופן ישיר, אלא כמובן אם נגלוש לתרחיש קיצון של עימות כולל, שבו האמריקאים מתערבים. האיראנים יעדיפו לפעול באמצעות השלוחים שלהם - חמאס, חיזבאללה ואולי גם מיליציות פרו-איראניות בסוריה ובעירק. תקיפה קרקעית ישראלית בעזה היא ראשיתו של קו אדום מבחינתם. כל עוד נשמרת לחמאס היכולת לנהל מאבק כלשהו בישראל, אין להם סיבה לסכן את הנכסים האסטרטגיים האחרים, ובראשם חיזבאללה. אבל מה יקרה במצב שבו מתקפת הקרקע הישראלית תביא את חמאס למצב בו נשקף איום קיומי לשרידותו בעזה? זו שאלת מיליון הדולר. במצב כזה, יעמדו בפני האיראנים שתי אפשרויות - אחת רעה ואחת עוד יותר רעה.
אפשרות אחת היא להישאר במצב הזה, ללא יציאה לעימות כולל עם חיזבאללה. הבעיה בתרחיש הזה מבחינת איראן היא, שמדובר בהבעת חולשה. ייווצרו בקיעים בנרטיב של אחדות חזית ההתנגדות. במצב שבו חמאס על הקרשים ואיראן כמעט לא עושה כלום, יעלו שאלות בדבר מחויבותה לבנות בריתה. התרחיש הבעייתי יותר הוא הטלת חיזבאללה למערכה והמחיר הכבד שייגבה מחיזבאללה וייפגע בהרתעה האיראנית. תפקידו של חיזבאללה לשמש זרוע הרתעה ממשית מול ישראל לתרחיש יום הדין - תקיפת מתקני הגרעין באיראן.
אני לא משוכנע שאיראן יודעת מה לעשות. אני מעריך שהסיכוי לשימוש בחיזבאללה להצלת חמאס עדיין לא גדול. הגיבוי האמריקאי לישראל בהחלט משפיע ומרתיע. האיום הגדול הוא פעולה ישראלית אפקטיבית נגד חיזבאללה, במיוחד כשיש לכך גיבוי אמריקאי.
הכותב הוא מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס באוניברסיטת ת"א
הביא לדפוס: מתן וסרמן