היטלר נמצא בעזה. 90 שנה אחרי עלייתו לשלטון בגרמניה, עם תורת הגזע ושנאת היהודים, 80 שנה אחרי השמדת העם היהודי והריסת חצי עולם על הדרך, ניתן למצוא היום את היטלר ותורתו בעזה. ארגון החמאס – אותם מטורפים אסלאמים שהשתלטו על עזה, מציגים את אותה התורה ואותו המצע - השמדת העם היהודי ומדינתו.
הקרבות הקשים ביותר מאז מלה"ע ה-2: האזהרה החמורה על הכניסה הקרקעית לעזה
״אבא, הרגתי 10 יהודים, תהיה גאה״: השיחה המזעזעת של המחבל מטלפון הנרצחת בקיבוץ
אותם אמצעים מזוויעים של הנאצים - טבח נשים, ילדים וקשישים, תליית תינוקות רכים, עריפת ראשים, אונס והתעללות - הם חלק מתוכנית הפעולה של החמאס, שאותה הוציאו לפועל ב־7 באוקטובר.
התקפת הטרור על יישובים אזרחיים בעיצומו של חג הסוכות גרמה ליותר מ־1,400 הרוגים, מרביתם אזרחים, פציעתם של עוד אלפים וחטיפתם של למעלה מ־200 לעזה, בהם כ־30 ילדים. אחד הנטבחים היה ניצול שואה בן 92, שנרצח באחד הקיבוצים יחד עם המטפל הסיעודי שלו. הוא שרד את היטלר, אבל לא את יורשיו. אפילו חוברת הדרכה להרעלת האוכלוסייה בציאניד נמצאה על גופת אחד המחבלים.
כשהיטלר איים על העולם לפני 85 שנה, מדינות אירופה נקטו עמדה פשרנית כדי לא לעודד שפיכות דמים. הן הפקירו את צ'כוסלובקיה המסכנה ומסרו אותה לידיו של היטלר במסגרת הסכם מינכן הבוגדני בספטמבר 1938.
ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין התגאה בכך שהביא לעולם "שלום בדורנו". וינסטון צ'רצ'יל, בקולו האמיץ והבודד, הגיב ואמר: "בריטניה יכולה הייתה לבחור בין חרפה למלחמה. היא בחרה בחרפה ותזכה במלחמה". ואז פרצה מלחמת העולם השנייה, על כל מוראותיה. עשרות מיליונים איבדו את חייהם ומאות מיליונים איבדו את בתיהם. לא רק יהודים, לא רק צ'כוסלובקים - אלא אזרחי מדינות העולם כולו.
היטלר הובס ב־1945, אך קם לתחייה ונמצא היום בעזה, כשתורתו הזוועתית נגד העם היהודי חיה ובועטת מתמיד. על כך אין שאלה. השאלה היא היכן נמצאות היום מדינות אירופה, מול הציווי לפעול בנחישות נגד הרוע? האם הן נותרו מקובעות בהסכם מינכן, או שהן יעמדו לצד מדינת ישראל במלחמה חסרת הפשרות נגד ההיטלר המודרני עד שיודבר?
פנקס ההיסטוריה פתוח והיד רושמת, ו־6 מיליון יהודים ששילמו את מחיר שתיקת העולם מביטים משמיים בשאלה: האם האיוולת האנושית תחזור שוב על עצמה? האם המחדל הנוראי של מדינות אירופה יגבה בשנית את מחירו מהעם היהודי? על כך משיבה מדינת ישראל: לא במשמרת שלי, לעולם לא עוד.
הכותב הוא מנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל