כבר 60 יום מאז 7 באוקטובר הנורא, ולא הפסקנו לשמוע פוליטיקאים, פרשנים וגנרלים בישראל מצהירים בהתלהמות, בזעם ובנימת נקם מובנת: "נמוטט", "נכתוש", "נרסק", "נמחק" את החמאס בעזה, כל זאת בשעה שבבור הפיקוד של משמרות המהפכה בטהרן מחייכים בנחת רוח לנוכח התוצאות וההישגים שלהם נכון להיום בכל מה שקשור להתשת מדינת ישראל.
תיעוד מעזה: צה"ל מבצע חגורות אש בג'באליה | צפו
קשה יותר משחשבנו? "מלחמת יום כיפור הייתה פשוטה יותר בכל ההיבטים"
זה זמן הבינו באיראן שבמציאות הנוכחית, אין צבא ואין ארגון טרור במזרח התיכון שמסוגל לעמוד מול העוצמה של צה"ל מול חיל האוויר שלו, מול היכולות הטכנולוגיות וגם לא מול היכולות של חייליו. עם הזמן, הגיע המוח האיראני הקודח למסקנה שהדרך היחידה שבה ניתן לערער ולפגוע קשות במדינת ישראל היא דרך התשה ממושכת באמצעות כמה זירות - שכל אחת מהן מהווה פקטור במלחמת ההתשה הזאת.
כך רתמו האיראנים למלחמת ההתשה הזאת ב־7 באוקטובר את כל הזרועות שלהם, החיזבאללה וארגוני הטרור הפלסטיניים בלבנון, לצד המיליציות האיראניות על אדמת סוריה מצפון, החמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה מדרום, שלוחות החמאס ונספחיהן ביהודה ושומרון, והחות'ים מתימן. בישראל הכריזו על מלחמה בעקבות היוזמה האיראנית, שהחלה כאמור הלכה למעשה בשבת ב־7 באוקטובר. באיראן אמרו: "אומנם מלחמה, אבל בדרך שלנו, בהתשה".
המוזר והלא ברור הוא, כיצד אחרי 60 ימי לחימה אנחנו עדין מוכי סנוורים, ולא מבינים שמדובר במלחמת התשה, ולא במלחמה כפי שאנחנו רצינו לראות אותה - כשבאיראן למדו מהר מאוד להבין שמלחמה מאחדת את ישראל השסועה והמפולגת בעקבות מאבקי ההפיכה המשפטית, ומכאן שהדרך הנכונה והנבונה היא לנהל מלחמת התשה ארוכה ואיטית שתערער מחדש את האחדות בישראל, ובעקבותיה יתעוררו מחדש כל המחלוקות הפוליטיות שמפלגות את האחדות הזאת.
האיראנים הבינו היטב שהתשה ארוכה תעורר בישראל שוב את ההבדלים והחיכוכים בין אלה הנושאים בנטל ומשלמים בדמים את מחיר המלחמה, ובין אלה שמתחמקים ממנה ויושבים בישיבות. בדרך הזאת, להשגת מטרותיהם לפגוע בישראל, למנוע את הקמת הברית הישראלית־סעודית ביוזמה אמריקאית ולהסתת ישראל־ארה"ב והעולם מהפיתוח הגרעיני שלה - לא אכפת לאיראן להקריב את החמאס ואת עזה על המזבח הזה.
לצד כל אלה, איראן מבינה שמלחמת התשה ארוכה, ללא הפסקה וללא הכרעה בכל הזירות, מאלצת את ישראל לשמור על סד"כ מילואים של עשרות אלפים, עובדה שפוגעת קשות במשק, בכלכלה, במורל, במרקם החברתי, ומגבירה את המרירות בעם, מה גם שמדינת ישראל אינה בנויה ולא ערוכה למלחמה ארוכה, ומה גם שמלחמה מתמשכת שאינה נעצרת מביאה איתה לעולם תמונות קשות מהחורבן בעזה ומהמצוקה של 2 מיליון תושביה, שמלבות שנאה נגד ישראל בעולם המוסלמי ובכלל, וגם מגבירות את האנטישמיות הגואה.
מעיני האיראנים לא נעלמת העובדה שעשרות אלפים מתושבי הצפון ועוטף עזה אינם שבים לבתיהם ולשדותיהם כתוצאה ממלחמת ההתשה הזאת, כשמעבר לנטל הכלכלי, זה יוצר בעיה חברתית ופגיעה בחוסן החברתי של עשרות אלפי ישראלים.
האיראנים גם ערים לכך שמלחמת ההתשה הזאת פוגעת בחקלאות הישראלית, שחלק גדול ממנה מבוסס על המשקים ביישובי הצפון ועל אלה שסביב עוטף עזה, כשברור לכל בר דעת שכל יום שהמלחמה ממשיכה להתנהל בקצב הזה, זה פוגע קשות במדינת ישראל ובכוח ההרתעה שלה - וזו למעשה מטרת איראן.
באופן טבעי עולה השאלה: איך אנו לא רואים את כל אלה? איך זה שנכון להיום, אחרי 60 ימי לחימה, ישראל עדיין לא הציבה לחיזבאללה אולטימטום להסגת כוחותיו צפונית לליטני על פי הסכם 1701 שנחתם ב־2006? להוציא את עזה, שם המערכה מורכבת מאוד, בלבנון, בסוריה, ביהודה ושומרון, כמו נגד החות'ים, ישראל חייבת לפעול במלוא העוצמה והחוכמה שכל כך חסרים לנו בימים אלה.
כניעה למלחמת ההתשה של האיראנים נגדנו תביא איתה הרבה יותר נזקים וקורבנות מאשר מבצע מהיר וקטלני ללא פשרות בזירות האחרות. לאורך ההיסטוריה צה"ל ניהל מלחמות בכמה זירות מול צבאות גדולים, עם חיל אוויר ושריון וניצח - כך שאין סיבה שצה"ל לא יפעל כך גם היום.