העיקרון המרכזי שהוביל את תפיסת השלוחים ("הפרוקסי"), אותה המציא ושכלל קאסם סלימאני, היה לייצר בידול בין פעילות "השלוח" לבין איראן. כך, איראן מרוויחה למעשה מפעילות "השלוח" מבלי לשלם מחיר ישיר על פעילותו. היא אמנם תומכת בו (צבאית, כלכלית ומדינית), אבל נזהרת שלא לקחת אחריות על פעילותו.
דיווח: המזל"ט שפגע בספינה הקשורה לישראל שוגר משטח איראן
מתחילת מערכת "חרבות הברזל" איראן המשיכה ליישם עקרון זה. כך, איראן לא מתערבת ישירות במערכה, אבל דואגת שהשלוחים שלה בעיראק ובסוריה (המיליציות השיעיות), בתימן (החות'ים) ובלבנון (חיזבאללה) יפעלו כנגד ישראל וארה"ב כדי לקרב הפסקת אש ברצועה אשר תבטיח את שרידותו של ארגון חמאס.
אולם, שורת האירועים שמתרחשים בשבועות האחרונים באיזור הים האדום, בדגש על איזור מיצרי "באב אלמנדב", מטשטשים את הגבול בין איראן לבין השלוח שלה בתימן – החות'ים, ומגבירים את הסבירות שהקהילה הבינ"ל בהובלת ארצות הברית יראו בהם אחראית ישירה לפגיעה הדרמטית בחופש השייט באזור המפרץ בואכה ים אדום.
ייתכן שהפגיעה באמצעות כטב"מ שנורה מאיראן לעבר מיכלית "CHEM PLUTO", השטה כ-200 מייל מחופיה המערביים של הודו, היא ככל הנראה תולדה של רצון איראני להגיב על התקיפות הישראליות האחרונות בסוריה, אבל גם אם כך הדבר, לא ניתן לנתק אותה מהדיווחים בדבר הסיוע המודיעיני של איראן לחות'ים, באמצעותו הם השתלטו ותקפו אוניות באיזור "באב אלמנדב", וכן מההצהרות של בכירים איראנים בדבר הנכונות של איראן להגביל את חופש השייט "במקומות נוספים" (כדוגמת "מיצרי הורמוז") אם ישראל לא תפסיק את תקיפותיה ברצועה.
אירועים אלו מסכנים את מדיניות הבידול שמנהיגה איראן בכל הנוגע לפעילות "השלוחים" שלה. העובדה שהממשל האמריקאי מאשים את איראן ישירות בסיוע לחות'ים, והתקיפה היום ליד חופי הודו (מדינה ששומרת על יחסים טובים עם טהראן, ויש לה קשרים כלכליים ענפים עמה), מחדדים לעולם את הסכנה שאיראן והחות'ים מציבים במשותף לנתיבי השייט הבינלאומיים. במובן הזה, ובניגוד לאירועי העבר שתקיפות איראן בים אדום "נבלעו" בשטף האירועים הבינלאומי, הפעם אירוע זה יכול להיות והיה "צעד אחד יותר מידי" בהקשר האיראני, ומשחק היטב לטענה הישראלית שאיראן צריכה לשלם מחיר על פעילות הפרוקסי שלה.
נראה כי איראן, ברצונה "לאזן את המשוואה" מול ישראל, נכשלה אסטרטגית. אמנם אופרטיבית התקיפה שווה והוכיחה את היכולת האיראנית לפגוע במדוייק בכלי שייט המרוחק מאות ק"מ מגבולה, אבל היא גם שבה וממחישה את הסכנה האיראנית לעולם בכלל ולחופש השייט בפרט.
דני (דניס) סיטרינוביץ הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, ושירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון.