מחלקת המדינה האמריקאית הביאה לעולם את האופציה הדיפלומטית שסייעה להפוך את איראן מ”השוטר האמריקאי” של המזרח התיכון ל”תמנון ארסי אנטי־אמריקאי”, שזרועותיו פרושות מהמפרץ הפרסי, דרך אפריקה, עד לאמריקה הלטינית, כולל גבול ארצות הברית־מקסיקו – הבטן הרכה והפגיעה של ארצות הברית. האופציה הדיפלומטית, כולל תגובה רופסת לתקיפה איראנית שיטתית של מתקני ארצות הברית באזור המפרץ הפרסי והוצאת החות’ים מרשימת ארגוני הטרור, מחמירה את זעזועי האזור ואת האיום על המשטרים הערביים הפרו־אמריקאיים, מעניקה רוח גבית לטרור האסלאמי, מכרסמת בכוח ההרתעה האמריקאי, מקדמת את מעמד רוסיה, סין ובמיוחד איראן ופוגעת בביטחון ארצות הברית.

האופציה הדיפלומטית הסירה את רוב הסנקציות הכלכליות שהוטלו על איראן, והזניקה את ייצוא הנפט האיראני מ־500 אלף חביות ליום (בתקופת הסנקציות) ל־3־2 מיליון חביות ליום, ובכך הגדילה את הכנסת איראן בכ־100 מיליארד דולרים, שרובם הופנו לשדרוג מכונת הטרור האנטי־אמריקאית, גם באמריקה הלטינית.

האופציה הדיפלומטית מקילה ראש במרכזיות החזון הדתי, הפנאטי, האימפריאליסטי של האייתולות ונחישותם האפוקליפטית לייצא את המהפכה השיעית האנטי־אמריקאית. לכן מחלקת המדינה שוגה באשליות על בוננזה כלכלית ודיפלומטית העשויה להשפיע על האייתולות לקבל דו־קיום בשלום עם השכנים הסונים, לקיים הסכמים, ולזנוח חזון בן 1,400 שנים, המושרש בחוקה, במערכת החינוך, בדרשות יום שישי במסגדים, ובתקשורת הרשמית באיראן.

אבל, כצפוי, המחוות של ארצות הברית הובילו להחרפת טרור האייתולות ונחישותם למוטט כל משטר סוני ולהכניע את “הכופר” המערבי, ובמיוחד את “השטן הגדול”, במקביל לאפליית ודיכוי נשים ומיעוטים דתיים ואתניים באיראן.

מחלקת המדינה השיקה את האופציה הדיפלומטית ב־1978/79, כאשר תקעה סכין בגב השאה הפרסי והעניקה רוח גבית להדחתו על ידי חומייני, אותו העריכה כמהדורה איראנית של גנדי, שאינו מעוניין לייצא את המהפכה השיעית, מתמקד בטרקטורים ולא בטנקים, אנטי־סובייטי, פרו־מערבי וגורם מייצב באזור.

מחלקת המדינה נחשפת בערוותה כאשר משטר האייתולות ממנף את מחוות האופציה הדיפלומטית כדי ללבות מלחמות אזרחים, טרור, הברחת סמים והלבנת הון במזרח התיכון, אפריקה ואמריקה הלטינית, שם הוא מהדק את שיתוף הפעולה עם ברוני הסמים, מאמן ארגוני טרור, מהדק את הקשר עם ממשלות אנטי־אמריקאיות, מקים אתרי ניסוי של טילים בליסטיים, ומספק כטב”מים קטלניים וציוד להקמת מנהרות תת־קרקעיות להברחת סמים וטרוריסטים לארצות הברית.

השורה התחתונה: שיטית בי פעם אחת, התבייש לך; שיטית בי פעמיים, הבושה שלי. אחרי 44 שנים שהאייתולות משטים בארצות הברית, ופוגעים קשות במעמדה האסטרטגי בעולם, הגיע הזמן לבדוק את כדאיות האופציה הדיפלומטית, ולשקול את החלפתה באופציה של שינוי משטר או אופציה של איום צבאי אמין המרחף מעל ראש האייתולות. 

הכותב הוא שגריר (בדימוס), מומחה ליחסי ישראל־ארצות הברית, חבר ב"מבטחי" פורום מפקדים לאומי