בעוד המלחמה בין ישראל לחמאס בעזה נמשכת וסופה אינו ידוע, מלחמה אחרת, הנמשכת בחצי-האי הערבי מאז 2015 קרובה יותר, כך נראה לסיום. על רקע התגברות ההתקפות מצד החות'ים בים האדום, שליח האו"ם לשיחות השלום בתימן הודיע בסוף השבוע שנציגים מטעם החות'ים השיעים ונציגים מטעם ערב הסעודית הגיעו להסכמה על מעין מפת דרכים לסיום המלחמה ביניהם המתנהלת מאז 2015.
כביכול אין קשר בין זירת הלחימה בעזה לבין תימן, אולם ההתקפות המתמשכות של המורדים החות'ים הנהנים מתמיכת איראן וחזבאללה ובמקביל הקמת הקואליציה הימית בהובלת ארצות הברית כנגדם – עלולה לסבך את התוכניות הסעודיות להביא לרגיעה בגבולה הדרומי. הממלכה מנסה מזה כמה שנים לסיים את המלחמה בתימן שגבתה ממנה מחיר כלכלי, תדמיתי וצבאי כבד. כ-1,500 טילים וכטב"מים נורו לשטח ערב הסעודית בין 2015 לאפריל 2022, מועד כניסת הפסקת האש לתוקף.
מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" הצטרפו החות'ים ליתר חברות "הציר" האיראני וירו עד כה מעל 100 טילי קרקע-קרקע, טילי שיוט וכטב"מים לעבר אילת – כולם יורטו בשיתוף פעולה ישראלי, אמריקאי וסעודי. החות'ים גם החלו מפריעים לחופש השייט במייצרי בב אל-מנדב דרכם עובר מעל 10% מכלל הסחר הימי העולמי. בעבור החות'ים ההתקפות שלהם על הספנות ותשומת הלב העולמית שהם מקבלים, לא נועדה רק ליישר קו עם איראן ולגלות "סולידריות" עם הפלסטינים, אלא היא מעניקה להם מנוף השפעה גדול יותר במשא ומתן מול הסעודים. בהדרגה הם הפכו משחקן מקומי, פנים-תימני, לשחקן אזורי וככזה בעל השפעה גלובאלית בשל מיקומם האסטרטגי.
תנאיו של הסכם השלום המתגבש הוא במידה רבה ניצחון לחות'ים: המיליציה השיעית הנתמכת בידי איראן תשמור מרבית השטחים שבשליטה וכן גישה לים האדום - ואילו ערב הסעודית תסיר את המצור האווירי והימי שהיא מטילה על האזורים הללו ותממן את שיקומה של תימן ואת מנגנוני השלטון שלה, אותם החות'ים יחלקו עם הממשלה התימנית המוכרת שנתמכת בידי הסעודים. המכשול העיקרי בפני הסכם היה הדרישה של החות'ים שהממשלה תשלם את משכורות הפקידים ואנשי הממשל באזורים שבשליטתם, הסעודים הסכימו כנראה לשאת בהוצאות אלו והדרך להסכם נסללה.
מחמד בן סלמן, יורש העצר והשליט הסעודי בפועל, להוט מזה זמן רב לשים מאחוריו את המלחמה בתימן כדי להימנע מהמשך הביקורת הבינלאומית עליו, לקנות שקט כדי להתמקד ברפורמות הפנימיות ובמיזמים השאפתניים שלו, יעד לו שותפה גם ארה"ב המעוניינת בסיומה של המלחמה שגבתה כ-150,000 קורבנות ישירים מהלחימה ויותר מכפול מכך באופן עקיף. ההתקפות של החות'ים על הספנות פוגעות לא רק בישראל אלא במדינות רבות התלויות בסחר בים האדום ביניהן מצרים, ירדן וערב הסעודית. אלא שהן גם פוגעות בתימן עצמה המייבאת כ-80 אחוזים מתצרוכת המזון שלה ונאלצת להתמודד עם מחסור אפשרי בעקבות סירובן של חברות ספנות להגיע לנמל חודיידה המשמש מקור הכנסה מרכזי לחות'ים.
האינטרס הסעודי-אמריקאי בהצלחת שיחות השלום בתימן מעניק לחות'ים מנוף לחץ ומגדיל את תעוזתם: הם מבינים שארה"ב תהסס מלנקוט בתגובה חריפה נגדם כדי לא לסכן השקט השברירי בתימן ולהביא לקריסת השיחות, ומאותה הסיבה, ערב הסעודית מסרבת לקחת חלק בכוח הימי הבינ"ל שהוקם להגנה על נתיבי השיט. לא רק שערב הסעודית חוששת מקריסת ההבנות אליהן הגיע עם החות'ים, שמא הדבר יוביל לחידוש המלחמה בחצי-האי ערב ולירי מצד החות'ים לשטחה, אלא גם מזיהוי של הממלכה עם ישראל ומלחמתה נגד חמאס.
התפיסה בעולם הערבי היא שהקואליציה שהאמריקאים הקימו בים האדום מול התקפות החות'ים בעצם נועדה להגן על ישראל. מדינות ערביות לפיכך משתפות פעולה עם הכוח הימי האמריקאי בחשאי ובבקשה מפורשת מהאמריקאים שלא יוזכר שמן – מה שעלול להפוך אותן למטרה עבור החות'ים. לישראל אינטרס ברור כי המלחמה בתימן תסתיים והסעודים יגיעו להבנות עם החות'ים. בכך לא רק ישתפר מצבה האסטרטגי של שותפה מרכזית של ישראל – ערב הסעודית – ומועמדת מרכזית לנורמליזציה, אלא שלהסכם אף פוטנציאל לאורך זמן לבסס את הקשר של החות'ים עם ערב הסעודית, לחזק את המניעים שלהם לשמור על השלום ואולי לפגוע, ולו במעט, בקשר שלהם לאיראן.
ד"ר יואל גוז'נסקי הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב ולשעבר בכיר במל"ל