לפני ימים אחדים, בעת ביקורו ב״שטח״, הציג שר הביטחון, יואב גלנט, את מפת האיומים על ישראל ואמר כי ישראל עסוקה במלחמה רבת חזיתות, שבע במספר. על שש מהן כבר הגבנו, כך אמר, ורמז כי על אחת עוד נגיב. ככל הנראה איראן, שעדיין מחכה לפעול. שר הביטחון טעה, לא שבע, אלא שמונה חזיתות עומדות בפני צה״ל. החזית השמינית היא ממשלת ישראל.
הרפורמה לא מתה? בליכוד מתכננים את הצעד הבא לאחר בג"ץ הסבירות
ראש עיריית שדרות זועם על נתניהו: "החלטה הזויה ומטומטמת"
בישיבת הממשלה ביום ראשון, לא בפעם הראשונה הייתה מערכת הביטחון שק חבטות של הממשלה. עושה רושם שהשרים אינם מרוצים. השר ברקת תקף את מדיניות הממשלה בעזה, נוכח המשך משלוחי הסיוע לעזה. בישיבת קבינט הרמטכ״ל נדרש על ידי השרה רגב לקבוע מתי בדיוק יחוסל סינוואר, והשר בן גביר האשים בפומבי את עמיתיו, גלנט וגנץ, בכך שאינם רוצים להכריע את החמאס.
אבל השרה סטרוק התעלתה על עצמה ועל חבריה לממשלה. היא ביקשה מהאלוף טולדנו שמילא את ממקומו של הרמטכ״ל בישיבת הממשלה, (תיכף נגיע לעניין הזה) לדעת האם יש טייסים בחיל האוויר שנמנעים מסיבות מצפוניות לתקוף מטרות בעזה. ואוי ואבוי לו לאלוף טולדנו (שאגב, וזה לא רלוונטי, מגיע מלב הציוניות הדתית) שהעיר כי זו ״שאלה נוראית״, וכמובן הכחיש אותה מכל וכל. לא היה מקרה של סירוב פקודה, אמר.
בישיבה קודמת של הממשלה גם דרשו השרים לדעת היכן הרמטכ״ל ותמהו למה אינו מגיע לישיבות. התופעות האלה אינן מפתיעות, זוהי הממשלה שהכי פחות שרים בה שרתו בצה״ל. הם אינם מכירים את עבודת הצבא ואינם חשופים לה. בעת מלחמה, כל אחד אמור להבין, חובה על הרמטכ״ל לנהל את המערכה, אולי המורכבת בתולדות ישראל: להיות בשטח עם החיילים והמפקדים בכל אחת מהחזיתות, לנהל במטכ״ל עצמו דיונים לעומק לגבי הלחימה, להציג מטרות אופרטיביות ולהכין מדי יום תכניות להמשך הלחימה. עליו להיות גם זמין בכל רגע ולקבל החלטות מהירות שדורשות הכרעות.
נכון, חשוב שיגיע לישיבות ממשלה, אבל עכשיו ישנם שלושה פורומים של שרים: מליאת הממשלה, הקבינט הביטחוני-מדיני וקבינט המלחמה. דיון בכל אחד מהם נמשך שעות ארוכות. אולי גם, אני אומר זאת בזהירות, נפשו קצה מהכתף הקרה של שרי הממשלה, מההטרדות וההצקות האלה ומהאשמות ששרים מטילים בו. הוא גם במידה רבה משמש מטרה רכה, בביקורת של השרים כלפי עמיתם גלנט ואפילו ראש הממשלה. עם צה״ל קל להתעסק, הוא כמובן ״מקבל אך הנחיות הדרג המדיני״ וכפוף לו. האמת היא שהלוי כבר הוכיח כמה וכמה פעמים שהוא חד לשון ואינו מניח לשרים לטפול עליו האשמות שווא.
חבל שהלוי לא היה בממשלה באותו רגע שבו סטרוק העלתה טענות חמורות מאין כמותן כלפי חיל האוויר. סטרוק שכחה כי ההפיכה המשטרית כבר לא פה, לעת עתה. נכון, היו אז טייסים שסירבו להתנדב, אבל כולם הגיעו מאז עד לאחרון (ואני מהסס לנחש כי גם אחרים ששהו בחו״ל חזרו) והצטרפו למערך חיל האוויר המתוח עד הקצה. אז, לפני ה-7 באוקטובר, הטיחו פניהם של הטייסים האשמות קשות, וסטרוק הדהדה אותן.
חיל האוויר עושה עבודה מקצועית, מדויקת ובעלת חשיבות עליונה. נכון, השעות הראשונות עוד תיבחנה - היכן היה החיל ומה עשה, אבל מאז שעות הצהריים של ה-7 באוקטובר הוא בכל מקום ובכל עת, מוביל את התקיפות מהאוויר, מלווה את הלוחמים על הקרקע, בונה רצועת אש. הוא זמין לכל מפקד בעת הלחימה, משמיד מהאוויר מטרות קרקע ומחבלים, מפנה פצועים ומציל נפשות. כך בדרום, כך בצפון, מול החיזבאללה, כך ביהודה ושומרון במלחמה השקטה שמתנהלת שם, כך בחמאס ויש האומרים כי גם בדמשק ובחלב, ואפילו רחוק יותר כבר שמעו על חיל האוויר הישראלי. ולא אמרנו מילה על ההגנה האווירית המופלאה, כיפת ברזל, טילי פטריוט וחץ, חרוטים מן האוויר, כולם מעניקים לישראל כיפת ברזל אפקטיבית ונדירה.
רק השרה סטרוק לא שמעה על כך, וכן אני רוצה להגיע לה משהו. לטייסי חיל האוויר יש מצפון והם בני אדם ערכיים. הם בוחנים היטב המטרות והם עושים ככל יכולתם להימנע, כפי שראינו בסרטונים שונים, מפגיעות הקרויות ״נזק אגבי״ שפירושן פגיעות בלא מעורבים. כולנו מצפים כי כך ינהג צה״ל וכך ינהגו הטייסים שבידיהם כח הרס, וכאשר האחריות המוטלת עליהם היא כפולה ומכופלת. כן, יש להם מצפון והוא המצפן שלהם ושל כולנו, אנחנו מתברכים בלוחמים כמותם.
צה״ל והרמטכ״ל הם מטרה נוחה יותר מאשר גלנט. שרים מהססים לפגוע בעמיתם, יותר נוח לתקוף את הכפופים להם, במקרה הזה צה״ל. בקרב הזה ידיו של צה״ל כבולות. הוא אכן מכבד את הדרג המדיני וכפוף לו, והדבר נאמר שוב ושוב, אבל אינו מוכן ליפול קרבן למניפולציות פוליטיות ולמריבות שאינן מעניינו ואין לו קשר אליהן.
ראש הממשלה מעדיף לשבת על הגדר, כי נוח לו שם. במקום להתערב בשיחות המעליבות האלה, הוא נמנע מלהגיב. עליו לרסן את השרים הללו ולהפסיק את השיח המביש הזה. כך נותרים גלנט והרמטכ״ל מול השרים.
ומילה אחרונה: כל הסצנה הזאת מתרחשת בזירה הציבורית, הכל פתוח וגלוי לעיני הציבור. מאות אלפי חיילים מגויסים, מאות אלפים אחרים קשורים אליהם בקשרי חברות ומשפחה, אינם מאמינים למשמע אוזניהם כי כך נלחמת ישראל בשנת 2024.
ד״ר נחמן שי שימש בעבר כשר התפוצות וכדובר צה״ל.