מלחמת חרבות ברזל: שנים רבות אני טוען מהיכרותי את ארגוני הטרור ומניסיוני במאבק בטרור, שאת הטרור קשה מאוד לנצח באמצעות כוח צבאי. מהלכים צבאיים, סיכולים ממוקדים, הפצצות מהאוויר ומהקרקע ותמרונים קרקעיים יביאו להורדת הפרופיל של מחוללי הטרור לתקופה קצרה, אבל לא יחסלו אותו.
החוקר של סינוואר צדק: ״הוא נאצי שמעדיף להיות שאהיד ולא למסור מידע״ | ראיון
קרובה מתמיד? "צה"ל נערך למלחמה כוללת בצפון, ויעשה את זה בעיתוי הנכון"
מנהיגים של ארגוני מרצחים שנפגעו או חוסלו מוחלפים על ידי ממלאי מקום. ארגוני הרצח ימשיכו לפעול בשליחות אידיאולוגיה קנאית, קיצונית, פונדמנטליסטית, וינסו בכל פעם מחדש לדבוק במשימתם המרכזית - השמדת מדינת ישראל.
עם מדינות אויבות ניתן להגיע להסכמים ולעשות שלום דוגמת השלום שעשינו עם מצרים, שנלחמה נגדנו במספר מלחמות. מצרים הגיעה למסקנה שאין לה יכולת להכריע את ישראל, ולכן בחרה במהלך שיש בו אומץ לב מדיני וחתמה על הסכם שלום. גם ירדן נלחמה בנו וניסתה להכריע אותנו, אבל הבינה מהר שאין לה שום סיכוי ובחרה בשלום.
קיימות דוגמאות נוספות של מלחמות שבהן הצדדים הגיעו לאחר מלחמות ממושכות למסקנה שצריך להגיע להסכמי שלום. אבל כאשר מדובר בארגוני טרור, המצב שונה.
דוגמאות רבות בעולם מוכיחות שמדינות בעלות עוצמות צבאיות לא הכריעו ארגוני טרור, ולאחר מכות צבאיות, הם הצליחו להשתקם והמשיכו לפעול, להטיל אימה, לזרוע פחד, לשבש חיים שלווים של אזרחים שלווים, לרצוח, להרוס, ולפגוע בסמלי שלטון.
הדרך היחידה שמנעה את המשך פעילותם הרצחנית של ארגוני טרור אלה הייתה הפיכתם ללא רלוונטיים בעקבות מאבק צבאי ובעיקר אזרחי. יש דוגמאות רבות בעולם לארגוני טרור שנאבקו בשלטון באמצעי חבלה, רצח, הרס והשמדה.
ה־PKK הפועל בטורקיה, היונטה שפעל באנגולה, הטמילים בסרילנקה, הבאסקים בספרד, באדרמינהוף בגרמניה, הבריגדות האדומות באיטליה – כל אלה הן דוגמאות למה שהתרחש שנים רבות בעולם.
במרבית המקרים לא הייתה הכרעה צבאית. התוצאה של המאבק הצבאי הביאה לדיכוי זמני לטווח קצר או ארוך של ארגוני הגרילה, ובמקרים אחרים היו מי שבחרו בהפסקת הטרור מתוך החלטה שהדרך הרצחנית מיצתה את עצמה ולא הביאה לתוצאה שלה קיוו.
בינתיים ארגוני הטרור ממשיכים להיאבק בנו ואינם בוחלים בשום אמצעי. חיזבאללה, חמאס, והג'יהאד האסלאמי מנסים שנים רבות להשמיד אותנו. אנחנו מנהלים נגדם מלחמות ומבצעים צבאיים, אך לאחר תקופה קצרה הם שוב מתחמשים ונערכים לסבב נוסף.
האירועים שמתרחשים בימים האחרונים ברצועת עזה, שמשמעותם היא התקוממויות מקומיות של תושבים נגד חמאס, הם לדעתי התקווה להפלת שלטונו ברצועה. מה שתמרון קרקעי, מלחמה אווירית וימית יכולים לעשות למיטוט החמאס, יכולה לעשות טוב יותר התקוממות אזרחית של מאות אלפי תושבים.
תושבי עזה מסוגלים להפיל את השלטון המושחת והטרוריסטי. התקוממות עממית נרחבת יכולה לשכנע המרצחים סנוואר, דף ועיסא להגיע למסקנה שטוב יעשו אם יקדמו מהלך רציני להשבת החטופים וסיום שלטונם. אני מקווה שההתקוממות תורחב ותשיג את יעדי העם הפלסטיני היושב בעזה, שכל רצונו הוא לשוב הביתה ולנהל חיי שגרה.
כמעט ארבעה חודשים אנחנו מנסים להכריע את חמאס ואת הג׳יהאד האסלאמי ברצועת עזה. הם שילמו על כך מחיר כבד מאוד. אנחנו זוכים להצלחות, אך מבלי יכולת להכריע ולהגיע לראשי המרצחים. עלינו להשיב ובראשונה את כל החטופים הביתה. את כולם כמשימה לאומית עליונה, תמורת כל מחיר ואני מדגיש, כל מחיר.