אי־שם בתעלות ארגוני הטרור בעזה עמלים טובי המוחות מצדו השני של הסכסוך על שיבוש אורחות החיים בקרב החברה הישראלית. הניצחון המוחלט, ככל שיהיה, כנראה שלא יעקור את רצונם העתידי של המנהיגים החדשים שיקומו לעשות את אותו הדבר בדיוק בעתיד הנראה לעין ואולי אף זה שעדיין לא.
את המחילות הללו יש לטהר ולהשמיד, הן מסמלות את הזרוע התת־קרקעית של הטרור, הרוע והשנאה כלפי מי שיושב מצדה השני של הגדר, אנחנו. יבוא היום, וכולנו תקווה כי הוא קרוב, שלא יישארו חטופים בעזה. היום הזה מותח את גבולות הסבלנות האנושית של מדינה שלמה וגם יכול להבליח לחיינו באופן מפתיע.
השמדת המנהרות ויכולותיו הצבאיות של משטר הטרור העזתי מונחת היום בתבנית לשון המכונה ״ניצחון מוחלט״, מונח ספק צבאי שאין לו באמת הגדרה ברורה והוא נתון לפרשנות פוליטית ומדינית לשעתה. הוא אינו חלק מיעדי המלחמה ומתפרש באופן עמום על ידי הגורמים הבכירים ביותר העוסקים במלאכה, אולם ברור היום יותר מתמיד כי ללא אופק מדיני ושיקום העורף לא יהיה באמת ניצחון מוחלט לאורך זמן. כמו שניצחון מוחלט צריך להיות ולא אירוע רגעי, שלא יוסיף אפילו גרם של ביטחון לתושבי ישראל המפונים.
המונח הזה איננו טקטי גם אם נכון, והוא בראש ובראשונה מציין מצב רצוי לטווח ארוך, כזה שיאפשר שיקום של כל אחת מהקהילות על החינוך, הביטחון, הקהילה והתעסוקה כמו נדבכים חשובים נוספים. כל התרעה, ולו הקלה מכולן, כל רעש או תחושת תושבים צריכים להיענות בשיא הרצינות, במקצועיות ובשקיפות מלאה.
תושבי העוטף המזרחי לאורך גדר ההפרדה קוראים ונזכרים במה אמרו תושבי העוטף במשך שנים, את התשובות שקיבלו על כך שמדובר בירי שמחות או אימונים של ארגוני הטרור. המילים הללו צריכות לצמרר כל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. הניצחון המוחלט נוגע בהן בדיוק והוא מתחיל במה שנאמר לציבור ובמה שהציבור מאמין בו. הרי אם ברור לנו כי מעבר לגדר היישוב נמצאת אוכלוסייה המכילה בתוכה ארגוני טרור, אם ברור לנו שאנחנו שומעים רעשי פיצוץ וירי מאותו הכיוון – אזי את החיבור בין שתי העובדות לא ניתן לייפות או לעדן, לא ניתן להסתיר באמתלה של סיווג. למילים יש כוח גם היום.
למי שחושב כי הניצחון המוחלט יושב על פגז מסוים ברגע סינגולרי, ברוכים הבאים לקו התפר המזרחי והעוטף הארוך ביותר במדינת ישראל. סעו לניצני עוז ובת חפר, המשיכו לבחן וללהבות חביבה. יישובי חמד מוריקים ומצליחים הגובלים באופן מודע בקו התפר המזרחי. זה שהיה פתוח לגמרי והיינו כמו לא שמים לב חוצים אותו לחברים שלנו בטול כרם או לקניות, היינו נוסעים לרופא השיניים ומתקנים רכב. ההפך היה נכון גם כן, כאשר אלפי עובדים ואורחים היו נוסעים לערי השרון כמו נתניה וחדרה ביום־יום.
הזמן עושה את שלו ואותו לא ניתן לעצור, אך מה קורה תוך כדי תלוי בעיקר בנו. הדוגמה תופסת גם לגבי רצועת עזה משום שמי שקורא בין השורות מבין שהניצחון המוחלט איננו משפט כתוב מרוצף מילים ברורות, אלא מה שנמצא בין המילים. הניצחון המוחלט אינו רגע טקטי אלא שגרה ומציאות אחרת. במידה מסוימת הניצחון המוחלט הוא גם שלנו, קצת על עצמנו, ולא במובן המתייסר אלא במובן המתחקר, לא במובן המתנצל אלא במובן של מציאות אחרת שתחזיק בניצחון המוחלט זמן רב ככל הניתן באזורנו.
להזיז את האונייה
מבלי שאף אחד ישמע, הניצחון שלנו בתוכנו מאתגר לא פחות וייקח הרבה יותר, אבל הוא החשוב מכולם. לא בטוח שיגיע רגע הניצחון המוחלט, אבל כדאי שנתחיל לייצר אותו עבורנו, כי המובן הברור לכאורה של המילים הללו יכול להתפרש באופן שונה מכל צד של המשוואה המזרח תיכונית, כדאי שנהיה בו ראשונים. נגיד לעצמנו ניצחנו ולא נחכה שנרגיש ניצחון, נגיד לעצמנו בדקנו את הקולות מהצד השני של הגבול ולא נחכה שייפלו עלינו קליעים, נספר לכולם כי מלחמת אוקטובר נכנסת לשלב חשוב בהיסטוריה הלאומית שלנו ונפסיק לנסות להבין מונחים אמורפיים שאף אחד לא באמת רוצה שנעמוד על דיוקם, כי הניצחון האמיתי יהיה הצעד הבא, הכיוון שאליו נלך ולאן נפנה. זה לא עניין ספונטני וגם לא צעד מהיר, זו תזוזה של חמש מעלות בהגה האונייה שנקראת מדינת ישראל. זה יכול להביא אותנו ליבשת אחרת ולעתיד טוב יותר.
השימוש במונחים כמו ניצחון מוחלט אמור לייצר תקווה, היא תגיע. לא משום שאנחנו העם הנבחר או עם הספר, לא משום שאנחנו שיאנים בפרסי נובל בעולם המודרני, אלא משום שאין לנו ברירה. הבעיה שלא כולנו הפנמנו את העובדה הזו באמת, כאשר לרבים מאיתנו בית צמוד קרקע עם רכב חשמלי בחניה. הטוב הישראלי מקיף אותנו כאילו ישבנו על אבוב באמצע אגם מבלי להזיז את הידיים כלל. עכשיו מתחילים קצת גלים ובכדי לשמר את היציבות צריך לחתור, אחרת ניטלטל ויש סיכוי שניפול למים.
יום יבוא וזה יקרה. כשיהיה מוזיאון מנהרות בעזה, אולי נוכל לבקר בו. זו אינה השקפה פוליטית אלא ראייה מפוכחת על תהליכים שמתרחשים בעולם, זה קרה בסוגיה דומה בווייטנאם ובמקומות אחרים. בל נטעה - זו איננה המטרה, זו התוצאה. המטרה היא להגיע ליום הזה בריאים ושלמים, מאוחדים ככל הניתן ובעלי יסודות חזקים לעתיד משותף כי בסופו של יום איפה שהוא במזרח התיכון שבו אנו חיים יישב לו מישהו ויתכנן לשבש את השגרה. הניצחון המוחלט יגיע כאשר כולנו נדע שזה לא יצליח לו. וזה אפשרי לגמרי.
הכותב הוא יו"ר איגוד הטייסים הישראלי