החלטת ראש הממשלה האחרונה בדבר הטלת מגבלות על עליית ערביי ישראל להר הבית במהלך הרמדאן שיחול בחודש הבא, הינה עוד פרק מדאיג ומטריד בתהליך ארוך ומסוכן של דרדור המדינה כולה לתהום על ידי הנהגה שאיבדה לחלוטין את דרכה ועסוקה בעיקר בהישרדותה הפוליטית על פני העדפת אינטרס המדינה ואזרחיה.
סערה בשידור חי על הר הבית: "נתניהו הליזולופוב מפחד מבן גביר"
נתניהו המובל לאורך כל הדרך על ידי חבורת השרים הקיצוניים בממשלתו ונתון לחסדיהם הפוליטיים, מוכן לשלם כל אתנן שיאפשר את המשך הישארותו בתפקיד גם במחיר הפקרת ביטחון המדינה ואזרחיה.
כבר תקופה ארוכה שבה מדיניות ממשלת ישראל מוכתבת על ידי הסמנים הקיצוניים שבה, סמוטריץ' ובן גביר. כך היה לאורך שנת ההפיכה המשטרית שאיימה לפרק את החברה הישראלית לגורמים בשם חזונם המוטרף של קומץ קיצוניים משיחיים שהצליחו להתברג לעמדות מפתח שלטוניות בזכות השיטה הפוליטית ההרסנית בישראל ובזכות שאיפתו של נתניהו להישאר בתפקידו בכל מחיר. וכך גם במהלך אירועי מלחמת חרבות ברזל, בהם שמענו יותר מפעם אחת את חזונם המופרך של סמוטריץ' ובן גביר לגבי העברת פלסטינים למצרים וירדן, או כיבוש ומחיקת עזה ובניית יישובים יהודים חדשים בה, או מימוש תוכנית ההכרעה המשיחית של סמוטריץ' ועוד הבלים מטורפים ובלתי ישימים במציאות המזרח התיכונית.
אבל בתקופה הזו שמאז כניסת הממשלה הנוכחית לתפקידה התרחש עוד תהליך מדאיג. תהליך שבו קיבל בן גביר אחריות על משטרת ישראל וביטחון הפנים של המדינה, השלים את השתלטותו על משטרת ישראל והעביר אותה תהליך בן גביריזציה מואץ ולבסוף הצליח להשתלט גם על ראש הממשלה ולהוביל אותו לקבלת החלטות שמשמעותן הרס מוחלט של המדינה מבפנים ושל יחסיה עם כל מדינות המערב ובראשן ארה"ב ומדינות ערב שסביבנו.
בתהליך ההתדרדרות המטורף שבו דוהרת מדינת ישראל אל התהום הביטחונית, המדינית והחברתית, כבר לא כל כך ברור מי יותר מטורף. האם ההנהגה האוחזת בהגה או שמא הנוסעים, אנחנו, שמאפשרים לממשלה הזו לדרדר אותנו במהירות גוברת אל ההתרסקות הבלתי נמנעת והצפויה מראש.
תחילה היה נראה שרק משטרת ישראל עוברת תהליך בן גביריזציה מסוכן וקיצוני אולם האירועים האחרונים והחלטות הממשלה, מוכיחים כי חלקים ניכרים במדינה עוברים תהליך דומה.
אותו בן גביר שהחל את דרכו כעבריין ביטחוני, קיצוני ומסוכן המוכן לפגוע בכל מי שעומד בדרכו למימוש חזון הקמת ממלכת יהודה ההילכתית, תוך העלמת כל ערביי ישראל ופלסטיני יהודה ושומרון ועזה (ועל הדרך גם העלמת שמאלנים חילוניים שאינם תומכי דרכו), הצליח בחסות החוק הישראלי הרופס והיעדר המשילות לפלס את דרכו לצמרת הפוליטית של מדינת ישראל, תוך שהוא משלים בדרך את הכשרתו המשפטית ומוסמך כעורך דין מוכר.
אותו בן גביר שעד לפני מספר שנים לא הצליח לעבור את אחוז החסימה, גורף כיום בסקרים כבר עשרה מנדטים שאי אפשר להסבירם מלבד באמצעות ייאוש עצום השורר בקרב חלק מאזרחי ישראל המוכנים להפקיד, או להפקיר, בידיו את מפתחות הביטחון של המדינה ואת גורלה הצפוי מראש.
אותו בן גביר גורר עכשיו את המדינה כולה לעבר פי התהום באמצעות כפיית דעותיו על ראש הממשלה השבוי בידיו וגורם לו לקבל החלטות מסוכנות מאוד לביטחון מדינת ישראל.
להחלטת ראש הממשלה ובן גביר על הטלת מגבלות בכניסה להר הבית על ערביי ישראל, אין דבר וחצי דבר עם שמירה על המצב הביטחוני. להיפך. ערביי ישראל לא היו ואינם מעורבים בלחימה או בפעילות ביטחונית כלשהיא מאז תחילתה ולמעשה דווקא אירועי ה- 7/10 חיזקו את דעתם של מרבית ערביי ישראל, על פי מספר סקרים שבוצעו, לגבי אחדות הגורל עם אזרחיה היהודים של המדינה. אבל גם את זה הולכת הממשלה להרוס בהובלתם של נתניהו ובן גביר.
הר הבית הוא אמנם רק המקום השלישי בחשיבותו הדתית לאיסלאם אולם הוא המקום הרגיש ביותר מבחינת נפיצות ביטחונית ודתית. הוא נמצא בתוך שטח מדינת ישראל האחראית על אבטחתו ובצדק, אבל הוא משמש נקודת כיוון לכל אחד משני מיליארד המוסלמים בעולם. כל פגיעה במקום הזה או חשש מניסיון פגיעה בו, יעוררו מלחמת עולם דתית ולאומית במזרח התיכון ומעבר לו. אבל את בן גביר זה לא באמת מטריד. למעשה יש לו עניין לעורר מלחמת עולם מסוג זה. מלחמה שבה הוא משוכנע על פי אמונתו וחזונו כי היהודים ינצחו ויביאו בסופו של דבר להיעלמות כל הסממנים המוסלמים בהר הבית. מבלי לקחת בחשבון כמובן שעל הדרך תיעלם גם מדינת ישראל.
ונתניהו שיודע עד כמה מטורף ומסוכן החזון הזה, בוחר להתעלם ולקדם את מימושו רק על מנת להרוויח עוד כמה חודשים בשלטון בתקווה שאזרחי המדינה והעולם ישכחו לו את הכשלון הצורב של טבח ה- 7/10, את אלפי הנטבחים ומאות החטופים ואת עשרות שנות מימון וחיזוק חמא"ס ברצועת עזה.
נכון שחודש הרמדאן הוא בעל רגישות מיוחדת ודורש תשומת לב ביטחונית ונקיטת אמצעי זהירות. אולם על אלו אחראית מערכת הביטחון והעומדים בראשה שהבהירו באופן חד משמעי כי החלטות אלו מסוכנות מאוד ועתידות להבעיר את השטח הן בתוך ישראל והן באיו"ש. מניעת כניסתם של מתפללים מוסלמים למקום החשוב להם ביותר דווקא בחודש זה, מהווה סדין אדום מבחינתם ועדות נוספת המחזקת את תיאוריות הקונספירציה המופצות על ידי התנועה האיסלאמית ותומכיה בטורקיה ובעולם, בדבר כוונת השתלטות של ישראל על הר הבית וביטול הסממנים המוסלמיים שבו. היא גם מרחיבה את המשבר המדיני שקיים ממילא עם ירדן ומדינות ערב באיזור והיא עשויה לפתוח חזית לחימה נוספת של ישראל בנוסף על זו המתנהלת בעזה ובגבול הצפון.
בעיתות של משברים כה רגישים, נדרשת ההנהגה לקבל החלטות שקולות הרואות לפני הכל את טובת המדינה ואזרחיה ולא את טובת הממשלה ונבחריה. בהיעדר מבוגר אחראי, קשה לראות מי אוחז בהגה ויצליח להביא את המדינה למקום מבטחים בעת הזו. כל מי יושב כיום בממשלה ונותן ידו למימוש חזונו של בן גביר, יישא באשמה של הפקרת גורלה של המדינה. הפקרה שהחלה כבר לפני שנים, התממשה באופן מחריד לפני ארבעה חודשים ומוסיפה להתרחש גם כעת.
מישהו עם אומץ ושכל ישר חייב לעשות סוף לטירוף הפוליטי המתחולל כאן ואשר פוגע בביטחון המדינה וברווחת אזרחיה. ויפה שעה אחת קודם.
הכותב הוא ראש תחום החוסן הלאומי במכון למדיניות ואסטרטגיה באונ' רייכמן