ראש תחום הזירה הבינלאומית והמזרח התיכון במכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן, ד"ר שי הר צבי, התייחס היום (חמישי) בשיחה עם "מעריב" ליחסים בין רוסיה לאיראן. הוא הסביר על האינטרסים ליחסים בין שתי המדינות, השווה אותם ליחסים של רוסיה מול ישראל, והסביר מה על ראש הממשלה לעשות כדי להתגבר על המצב.
המזרח התיכון במתיחות שיא: המתווכת המפתיעה בין ישראל לאיראן
המספרים נחשפים: שבירת שיא בתקריות האנטישמיות בארה"ב
תחילה, אמר כי המתקפה האיראנית על ישראל סיפקה לרוסיה הזדמנות נוספת להפגין את מחויבותה לשותפות האסטרטגית עם איראן ואת תמיכתה בציר הרדיקלי, כפי שהומחש בחודשים האחרונים בגיבוי שמעניקה מוסקבה לחמאס, בייחוד במועצת הביטחון. הוא הסביר, כי לא רק שדוברי המשטר הרוסי נמנעו מלגנות את המתקפה, אלא הם אף נקטו בגישה שהצדיקה את הפעולה האיראנית. דוברת משרד החוץ הרוסי הגדילה לעשות כאשר פרסמה הודעה מתריסה בתגובה לדברי שגרירת ישראל במוסקבה שאמרה כי ישראל מצפה לגינוי רוסי, ושאלה בלגלגנות: "הזכירי לי מתי ישראל גינתה לפחות פעם אחת מתקפה של אוקראינה על שטחי רוסיה. לא זוכרת, גם אני לא".
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
עוד אמר כי המחשה סמלית נוספת למערכת הקשרים בין המדינות ניתן לראות בעובדה שהנשיא פוטין שוחח עם עמיתו האיראני, ראיסי, בעוד שראש המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, פטרושב, היה הדרג הבכיר ביותר ששוחח עם גורם ישראלי, ראש המל"ל צחי הנגבי. הוא המשיך כי מטבע הדברים, התגובה הרוסית עומדת בסתירה מוחלטת לגינויים מצד מדינות המערב, כמו גם מצד הנשיא זלנסקי, שגינה בחריפות את המתקפה האיראנית וטען כי "הפעולות של איראן מאיימות על האזור כולו והעולם, בדיוק כמו הפעולות של רוסיה".
לדבריו, הפער התהומי בין התגובה הרוסית לזו של אוקראינה משקף הלכה למעשה את העימות הגלובאלי והאזורי בין המחנה הפרו-אמריקני, לו שותפות ישראל ואוקראינה, לבין הציר הרדיקאלי, בהובלת איראן ובתמיכת רוסיה: "ההתייצבות הרוסית לצידה של איראן משקפת עליית מדרגה נוספת במערכת הקשרים ההדוקה שנרקמה בין מוסקבה לטהרן בשנתיים האחרונות בעקבות המלחמה באוקראינה. קשרים אלו באים לידי ביטוי בשיתופי הפעולה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים הנרחבים בין שתי המדינות ובייחוד בתחום הצבאי", אמר.
"מאז קיץ 2022, איראן מעבירה לרוסיה כטב"מים תוקפים (עפ"י הערכות שונות מדובר באלפי כטב"מים), שמהווים מכפיל כוח משמעותי בפעילות של הצבא הרוסי באוקראינה ומשמשים, בין היתר, לתקיפות של מרכזי אוכלוסין ותשתיות אנרגיה. רוסיה אף בונה בשטחה, בסיוע איראני, מפעל לייצור אלפי כטב"מים, שאמור להיות מוכן ככל הנראה במהלך 2025. מעבר לכך, נמצאת על הפרק האפשרות שאיראן תספק לרוסיה טילים בליסטיים" - שיתף.
באשר לאינטרסים בין המדינות הסביר כי "בתמורה, רוסיה עשויה להתחיל בתקופה הקרובה במימוש העסקה להעברת מטוסי קרב מתקדמים מדגם SU-35 (מימוש העסקה נדחה עד כה מספר פעמים), לצד העברת יכולות טכנולוגיות וסיוע בתחומים רגישים אחרים (הגנה אווירית, לווינות וסייבר). מעבר לכך, השימוש שרוסיה עושה בכטב"מים האיראנים מאפשר למעשה לאיראן להסתייע באוקראינה, באופן ציני ואכזרי, כשדה ניסויים לשיפור היכולות המבצעיות, הטכנולוגיות וההפעלתיות של הכטב"מים, זאת באופן העלול להקשות על יכולת ההתמודדות של מדינות במזה"ת עם איומי הכטב"מים מצד איראן ובעלי בריתה במרחב".
"בראיית מוסקבה, המלחמה במזה"ת וההסלמה במתיחות האזורית משרתות אינטרסים אסטרטגיים רחבים. זאת בשל ההבנה כי הפניית הקשב האמריקנית והאירופאית לעבר המזה"ת, לצד הסיוע הצבאי המאסיבי של ארה"ב לישראל, פוגעים בתמיכה שהמערב מעניק לאוקראינה. יתרה מכך, ההסלמה האזורית, לצד המשך המלחמה באוקראינה, מעמיקים עוד יותר את הציר הרוסי-איראני ואת ההישענות של רוסיה ואיראן אחת על השנייה במגוון רחב של תחומים. התפתחות כזו טומנת בחובה משמעויות שליליות עבור ישראל, שכן סביר כי מעבר לשיפור היכולות האיראניות, רוסיה תנקוט יותר ויותר בגישה ביקורתית כלפי ישראל הן במישור הבילטראלי והן במוסדות בינלאומיים", הוסיף.
מה הדבר המשמעותי שישראל יכולה לעשות? לדבריו, "מגמות אלו, לצד ההתערערות במערכת היחסים הבילטראלית עם רוסיה, מחייבות חשיבה מחודשת בישראל באשר למכלול הקשרים עם מוסקבה בכלל ולניסיונות להלך בין הטיפות ביחס למלחמה באוקראינה בפרט. למעשה, ניתן כיום לראות את רוסיה כיריב וכמי שפועלת במישרין ובעקיפין לסייע לציר הרדיקאלי, באופן הפוגע באינטרסים אסטרטגיים מדיניים וביטחוניים של מדינת ישראל. נוכח זאת, נדרש מראה"מ נתניהו לפעול להחזרת היחסים עם ממשל ביידן למסלולם התקין ולהתייצב באופן מלא לצידו בעימות בין המחנות על העיצוב מחדש של הסדר העולמי. זאת, תוך יישור קו עם המחנה הפרו-אמריקני בכל הקשור לתמיכה באוקראינה".
הוא חיזק ואמר כי צעד ראשון יכול להיות הזמנת הנשיא זלנסקי לבקר בישראל, לאחר שבזמנו נדחתה הצעתו להגיע למדינה זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה. אמנם מדובר בצעד בעל משמעות סמלית בעיקרו, אבל החשיבות נובעת מעצם קיום הביקור והמסר שהוא משדר בדבר התמיכה ההדדית של ישראל ואוקראינה זו בזו. בטווח הבינוני-ארוך, ולאחר שתסתיים המלחמה מול חמאס וחזבאללה, ישראל צריכה לבחון דרכים להעמקת הסיוע לאוקראינה במכלול רחב של תחומים.