טבח ה-7 באוקטובר התרחש כשהייתי במסע מפגשים בארצות הברית. למחרת הייתי על הטיסה הראשונה ארצה. הגעתי לישראל אחרת, שקועה בטראומה וחרדה. חזרתי לארצות הברית לראשונה מאז הטבח ומצאתי קהילה יהודית עצובה, זועמת ומבולבלת. המחלוקת אינה רק בין ימין לשמאל ובין אלו שמאפשרים ביקורת לאלו שמיישרים קו עם כל החלטה של ממשלת ישראל.
"הרנסנס נגמר": יהדות ארה"ב לקראת שנים קשות | כך זה ישפיע על כולנו
הושמט פסוק על הבטחת הארץ: הסרטון מההפגנה שמסעיר את יהדות ארה"ב
מדיניות ממשלת נתניהו וכפיות הטובה שלה כלפי הנשיא האמריקאי הציוני ביותר בהיסטוריה גורמות לביקורת גם בקרב רבים שבעבר חשבו שביקורת על ממשלת ישראל מסכנת את המדינה. יש גם מחלוקת על עצם התמיכה בישראל ועל הציונות שהפכה מבסיס ההגדרה העצמית של מרבית היהודים הליברלים בארצות הברית, לסוגיה במחלוקת.
מול הממשלה הקיצונית בישראל, ההפיכה המשטרית וכעת מול מראות ההרס, ההרג והרעב מעזה, רבים, בעיקר בדור הצעיר, מאבדים תקווה ונגררים אחר תפיסות מסוכנות המבקשות לראות בישראל לא עוד כמדינת העם היהודי ששב לארצו, אלא כמדכא קולוניאליסטי. פיטר ביינרט, מאנשי הרוח היהודים הבולטים באמריקה, אומר שציונות וליברליזם לא יכולות לדור בכפיפה אחת. שעל יהודי ארצות הברית לבחור בין תמיכה בזכות עמם לבית לאומי לבין הערכים הליברליים שבבסיס זהותם. זו דוגמה לשבר העובר על הקהילה היהודית הגדולה בעולם מחוץ לישראל. אבל ביינרט טועה ומטעה.
נוכח תפיסות העולם הפשטניות הרואות את העולם ואת ישראל בשחור ולבן, המשימה של ארגונים ליברליים יהודים דוגמת ג'יי סטריט נעשית חשובה - ומאתגרת - מאי פעם. מול ביקורת משמאל בגנות תמיכת ג'יי סטריט בתמיכה האמריקאית בישראל, חשוב מתמיד לייצג עמדה שעושה את ההבחנה החשובה בין התנגדות למדיניות ממשלת ישראל ובין התמיכה הבלתי מסויגת במדינת ישראל.
חברי ג'יי סטריט חווים מדי יום קושי להמשיך לייצר מרחב של ציונות פרוגרסיבית במציאות שבה הציונות הופכת במקומות רבים בארצות הברית למילת גנאי. לתמוך בזכות ישראל להגן על עצמה מפני חמאס ובהזזתו מעמדות הכוח שלו ברצועה, ובאותו הזמן לדרוש מממשלת ישראל לחדול מהרג האזרחים הנרחב, להכניס לרצועה סיוע הומניטרי שייתן מענה לרעב הקשה ולהציג חזון ואופק מדיני.
פגשתי יהודים שכואבים את הטראומה של הישראלים ומזדהים עם תחושת אובדן הביטחון, ובעת ובעונה אחת וכואבים את הסבל של העזתים. מתפללים שהחטופים יחזרו ושהסבל בעזה ייפסק. מאמינים שהמטרה של הבסת חמאס מוצדקת כדי לאפשר ביטחון והתקדמות להסדר, אך לא מאמינים שאפשר להשיג את זה רק באמצעים צבאיים.
היהודים האמריקאים נחרדים מכך שרוב הישראלים לא מודעים לסבל בעזה ולנזק המוסרי והאסטרטגי שהוא גורם. הם חושבים שנתניהו אינו רק כפוי טובה אחרי התמיכה התקדימית של ביידן, אלא שהוא גם מנסה להכשיל את הקמפיין לבחירתו. מבחינתם אין דבר יותר נורא לעתיד העולם החופשי והדמוקרטיה האמריקאית מבחירה בטראמפ, והעובדה שישראל עלולה לגרום לכך היא סיוט עבורם.
הקיטוב סביב ישראל קיים בכל רחבי הציבור הליברלי בארצות הברית - בקהילה היהודית, במפלגה הדמוקרטית, בקמפוסים ובחברה כולה. יותר מאי פעם יש חשיבות גדולה לחלקים בציבור היהודי האמריקאי שמתנגדים למדיניות הממשלה, אך היו ויהיו ציונים גאים. שמאמינים בזכות העם היהודי לבית לאומי ומבינים שכדי להבטיח זאת על ארצות הברית להשתמש בכל מנופי הלחץ האפשריים כדי להציל את ישראל הליברלית שנרמסת תחת ממשלת נתניהו ולסייע לישראלים ולפלסטינים להיחלץ ממעגל האלימות.