לאחרונה התחזקו השמועות וההערכות שביהמ"ש הפלילי הבינ"ל בהאג (ICC) יקבל בקרוב החלטה להוציא צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ובמיוחד נגד ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גלנט והרמטכ"ל הלוי, בגין פשעים בינ"ל שהם כביכול מעורבים ואחראים להם במסגרת הלחימה בעזה.
זה לא הגיל, זה האלגוריתם: בת 101 מקבלת "כרטיס תינוק" בשל באג ב"אמריקן אירליינס"
לא להתבלבל: רק כך יהיה ניתן להתמודד באמת עם האנטישמיות בארה"ב
לפי הדיווחים החלקיים שהתקבלו תובע ביהמ"ש, קארים קאן, עשוי לפנות למותב קדם-המשפט ולבקש ממנו להוציא צווי מעצר. חשוב להבהיר כבר בהתחלה שהאישור אינו אוטומטי. מותב קדם-המשפט, אשר מורכב משלושה שופטים, יבקש לראות שיש הצדקה וראיות מספיקות להוצאת צווי מעצר כאמור.
הליך כזה גם אינו מיידי ועשוי לקחת מספר שבועות. כמו-כן, ככל שהתובע קאן אכן החליט להתקדם עם ההליכים ולבקש צווי מעצר, צפוי שבמקביל הוא יבקש להוציא גם צווי מעצר נגד ראשי מערכת החמאס בעזה (ביניהם סינוואר ודף) ואולי גם מחוץ לאיזור (ובראשם הנייה).
ישראל לקחה אמנם חלק פעיל בניסוח אמנת רומא שעומדת בבסיס ביהמ"ש, אבל מעולם לא אשררה את האמנה ולכן היא אינה צד לאמנה ולא נתנה סמכות שיפוט לביהמ"ש בנוגע לשטחה או ביחס לאזרחיה. סמכות השיפוט של ביהמ"ש נובעת מההצטרפות מעוררת המחלוקת של הפלסטינים לאמנת רומא בינואר 2015.
ישראל אינה מכירה בסטטוס של הרשות הפלסטינית כגוף מדינתי אשר יכול להצטרף לאמנה ולתת לביהמ"ש סמכות שיפוט, ולכן מתנגדת באופן נחרץ לעצם הבדיקה והחקירה ולא צפויה לשתף פעולה עם צווי מעצר כאלו.
מותב קדם ביהמ"ש כבר עסק בשאלת סמכות ביהמ"ש בשטח פלסטין ובפברואר 2021 נקבע שיש סמכות כזו. בניגוד לביהמ"ש הבינ"ל לצדק (ICJ) אשר עוסק באחריות המדינה כמדינה, ביהמ"ש הפלילי הבינ"ל (ICC) עוסק באחריות פלילית אישית בנוגע לפשעים בינ"ל: רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע התוקפנות.
ככל שביהמ"ש אכן יקבל בקשה כזו ויאשר הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ההשלכות תהינה משמעותיות. באופן עקרוני יעלו הרבה שאלות ודיונים לגבי המשמעות של חסינות ראשי מדינה וההתנגשות של החסינויות הללו שקיימות לראש הממשלה וכנראה לשר הביטחון (אך לא לרמטכ"ל) אל מול החובות של 124 המדינות שהצטרפו לאמנת רומא לקיים את צווי המעצר, כולל נגד ראשי מדינה.
מה שבטוח, למדינות שאינן חברות באמנת רומא יוכלו הבכירים להמשיך להגיע. רשימה זו כוללת כמובן את ארה"ב שאינה חברה באמנת רומא, ולצידה בין השאר גם את סין, הודו, רוסיה, מצרים, טורקיה, סעודיה וצפון קוריאה.
באופן מעשי, יגרם לישראל נזק רב, ואולי בלתי הפיך, בזירה הבינ"ל, שכן צווי מעצר בינ"ל יש משמעות מעבר לשאלת אכיפתם בפועל. בעקבות פרסום צו מעצר כזה על ראש הממשלה ידובר בנשימה אחת עם נשיא רוסיה אשר גם נגדו תלוי ועומד צו מעצר.
מהלך של הוצאת צווי מעצר עשוי לתת רוח גבית לכוונה של מדינות להימנע ממכירת נשק וחלקי חילוף לישראל, ולהגביר את קצב הבידוד הבינ"ל של ישראל שהולך ומתגבש. ככל שצווי המעצר יתייחסו לפשעים של רצח-עם והרעבה, להוצאתם עשויה להיות גם השלכה על ההליך המתקיים בביהמ"ש הבינ"ל לצדק (ICJ) שאף הוא יושב בהאג, בין דרום-אפריקה וישראל ולעודד את השופטים להרחיב את צווי הביניים שכבר הוצאו ביחס לישראל.
כאשר מסתכלים על התמונה המלאה צריך לציין שלאחרונה גם ממשלת לבנון החליטה להעניק לביהמ"ש הפלילי הבינ"ל סמכות שיפוט אד-הוק על פשעים שבוצעו בשטחה החל מה 7 באוקטובר. אין ספק שבניגוד לשאלת הלגיטימציה של הפלסטינים להעניק סמכות שיפוט כזו, ללבנון יש סמכות מלאה לעשות זאת.
המשמעות היא שתובע ביהמ"ש יוכל בקרוב לפתוח בבדיקה מקדמית בנוגע לפשעים בינ"ל שבוצעו בשטחה של לבנון מצידה של ישראל, אך כמובן שגם מצידם של ממשלת לבנון וארגון חיזבאללה (הן ביחס לישראל והן ביחס לתושבי לבנון).
תחזית אופטימית תצפה לכך שבשתי החזיתות ההליכים של ביהמ"ש הפלילי הבינ"ל יובילו לצווי מעצר נגד בכירים בחמאס ובחיזבאללה. תחזית ריאלית יותר תתייחס לכך שבמקביל לצווי המעצר נגד בכירים בארגוני הטרור יוצאו גם צווי מעצר נגד בכירים במערכת הישראלית. כדי להימנע מנזקים לטווח ארוך (לפחות מעבר לנזקים שכבר נגרמו) כדאי שהפוליטיקאים הישראלים יתחילו לקחת את מערכת וכללי המשפט הבינ"ל ברצינות ולא רק בדיעבד כאשר גלגלי הצדק הבינ"ל כבר בפעולה.
אחד ממנגנוני ההגנה שהמדינה תבקש להפעיל לטובתה הוא מנגנון השיוריות אשר קובע שביהמ"ש הפלילי הבינ"ל יוכל ליישם את סמכות השיפוט שלו רק כאשר מערכת המשפט של ישראל אינה מעוניינת או מסוגלת לפעול בעצמה בצורה ראויה, ובכך חשוב יהיה להדגיש ולהראות את העצמאות, האיכות, ואי-התלות של מערכת המשפט הישראלית בפוליטיקאים המקומיים.
לדעתי אפשר לראות בהליכים נגד ישראל בביהמ"ש הפלילי הבינ"ל כתוצאה בעייתית של מערכת המשפט הבינ"ל הפלילית. הוצאת צווי מעצר כנגד בכירים ישראלים תשפיע על ישראל באופן וודאי. הניידות של אותם הבכירים תוגבל בצורה משמעותית, והמוניטין של ישראל כמדינה שומרת ואוכפת חוק יפגע באופן אנוש ותהיה לכך השפעה על היחסים הבינ"ל של המדינה.
מצד שני, מסופקני אם מערכת המשפט הבינ"ל תצליח לשים ידיה על ראשי החמאס או על ראשי החיזבאללה שמלכתחילה לא נוטים לתייר במדינות שחברות באמנת רומא, ולכן הסיכוי שיסגירו אותם בפועל או שהם יושפעו מכך באופן ישיר קלושים עד לא קיימים.