יום אחד זה יקרה, נתעורר בבוקר ונבין שהחיים כישראלים מוגבלים מאוד. עוד מדינות ייצטרפו לרשימה הולכת וגדלה של מקומות שאנחנו לא רצויים בהם. הדרכון הישראלי ייאבד ממעמדו, ואנחנו נאבד ממעמדנו. 

תחילה, נבחר לא לבקר במדינות העוינות עם מרכאות או בלעדיהן ונגיד לעצמנו "הפסד שלהן" אבל ככל שהזמן ינקוף והבידוד ילך ויגבר, נבין שבעצם ההפסד הוא כולו שלנו.

לחלקנו הפגיעה תהיה חריפה יותר, למשל למי שנאלץ לממש את זכויותיו האישיות, הזוגיות והמשפחתיות במדינות זרות ו"לייבא" אותן לישראל. מי שרוצים להתחתן בחתונה אזרחית בחו"ל, מי שמעוניינים בהליך פונדקאות בחו"ל עלולים למצוא את עצמם מול דלת סגורה, "הדרכון שלכם לא טוב כאן" הם עלולים לקבל בתגובה. 

למעשה, במציאות חיינו, התסריט הקודר הזה הוא לא דמיוני, התביעה לצווי מעצר כבר מתגלגלת סנקציות וצווי מעצר נוספים כנגד אזרחים ישראלים מדרגים צבאיים שונים מונחת על הפרק השיח הציבורי העולמי רועש וגועש כנגד ישראל מנהיגיה ומצביאיה. מדינות רבות כבר לא ששות לעשות איתנו עסקים, בין אם מדובר בקשרי מסחר ובין אם מדובר בקשרים משפטיים, תרבותיים, חברתיים ואזרחיים. ישראל הולכת ונסגרת.

על מנת שלא נתעורר כמו באותו בוקר ארור של ה-7 באוקטובר נדרשת פעולה אמיצה ונחרצת. ראשית, לקיחת אחריות מלאה של ההנהגה הנוכחית. איתם, כנראה זה לא יעבוד. הם נתפסים, בצדק רב, כאנשים שלא כדאי לעשות איתם עסקים. האמינות היא מהם והלאה והאינטרסים שלהם נתפסים כזרים, אישיים ומצומצמים. הם אינם, בהכללה, רואים את טובת הציבור ואת טובת המדינה, אלא אך ורק את טובתם האישית. הנהגה כזו לא יכולה להציל את ישראל ואת הישראלים.

מדינת ישראל חשובה הרבה יותר מפוליטיקאי כזה או אחר וממפלגה כזו או אחרת. אך להיפטר מהגורמים הבעייתיים שבתוך ישראל זה לא מספיק, נדרשת פעולה נחרצת ונחושה בעיקר של חברי האופוזיציה שידעו להחליף את ההנהגה הכושלת להתוות דרך חדשה ונועזת על מנת להציל את ישראל מעצמה ומהעולם שהולך ונסגר, לשם כך פניתי לחברי הכנסת וראשי האופוזיציה, כדי להניע אותם לפעולה ולהסדיר לאלתר חקיקה ראשית שתפתור את בעיית הנישואים האזרחיים בישראל, הפונדקאות, האימוץ הבין ארצי ועוד. 

במקום לממש את זכויות המשפחה של אזרחי ישראל במדינות זרות, יש לעגן ולהגן על זכויות המשפחה כאן בבית, בישראל. יש לייצר לכולנו דרך חופשית, בריאה, חפצת חיים של מי שבוחרים לחיות בישראל ורוצים לעשות זאת כאזרחים שווים ומלאים, שלא מייבאים זכויות וחירויות ממדינות אחרות. 

מהלך אמיץ של חקיקה פרו-משפחתית, ליברלית, חופשית היא המעשה הנכון, כבר עכשיו, אבל גם לאחר החלפת השלטון הכושל. 

אנחנו הישראלים צריכים להבין שבקצה המנהרה החשוכה שאנחנו, כולנו, נמצאים בה בימים אלו, יש אור. אבל זה אור שעלינו להדליק. אסור לנו להיכנע לסנקציות וצווי מעצר, עלינו להילחם בהן בכל הכוח, אבל לעשות גם תיקון פנימי, פוליטי, אזרחי וציבורי כלפי פנים וכלפי חוץ. בדיוק כמו שאנחנו מצפים מכול אדם שמבקש הזדמנות שנייה ככה עלינו לתת לעצמנו הזדמנות שנייה ושלישית על מנת לעלות על דרך המלך. להיפטר מהשלטון עוין החירויות, ולקדם מהלכים תומכי משפחה, זכויות פרט וזוגיות. זו הדרך לנצח את הסנקציות שבדרך, וזו הדרך להציל את עצמנו מעתיד מבודד, סגור ומדכא.