מלחמת חרבות ברזל: פתרון אמיתי למצב הביטחוני בצפון אינו נראה כרגע באופק, ונדמה שירי הטילים, רקטות, כטב״מים, נ״ט של חיזבאללה על הגליל - נהפך לשגרה. ירי הרקטות למרכז ולשרון מרצועת עזה היום בצהריים, רק הדגיש את נרמול המצב הביטחוני בצפון.
תוכננה פרישה המונית, שוויץ לא הייתה מנצחת: דרמת הענק בגלל ישראל באירוויזיון | דיווח
"למה לא עשינו את זה?": אליעזר "צ'ייני" בשאלה קריטית על המלחמה
עד לפני ה-7 באוקטובר, תושבי העוטף חזרו והדהדו במשך שנים את המשפט ״דין תל אביב - כדין שדרות״, כמחאה על חוסר התגובה של הממשלה והצבא על השיגורים היומיומיים של חמאס וגא״פ לעוטף עזה - ולדרום כולו. נדמה שכעת ׳חוזר הניגון׳ - בקצה השני של המדינה. הצפון בוער מדי יום, ועל פי נתוני ׳אופק צפוני׳, מעל כ-900 מבנים ובתים ניזוקו בשורת קיבוצים ויישובים צמודי גדר ללבנון.
הרי ידוע כבר במשך שנים שהפערים בין הפריפריה למרכז בישראל הם חלק מתופעה עמוקה ומורכבת, שבאים לידי ביטוי בתחומים רבים. כלכלית, שוק העבודה בפריפריה פחות מפותח, עם שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים יותר. במערכת החינוך, רמת החינוך בפריפריה נמוכה יותר, עם בתי ספר הסובלים ממחסור בתשתיות, במורים מוסמכים ובתוכניות לימודים איכותיות.
בבריאות, נגישות שירותי הבריאות בפריפריה נמוכה יותר, עם בתי חולים וקליניקות מרוחקים יותר וזמני המתנה ארוכים יותר. וזהו רק קצה הקרחון. אם כך, זה רק ׳טבעי׳ שבעת משבר ביטחוני - הזרקור יהיה על אזור המרכז, והחשיבות למה שקורה בצפון או בדרום המרוחק - תהיה פחותה.
בעוד ששוגרו רקטות לדרום הארץ מרצועת עזה - תגובת צה״ל לא הייתה חריפה כלל. אילו טרם המלחמה, התגובה לירי לדרום וההתייחסות התקשורתית הייתה משמעותית מספיק כמו לאחר ירי למרכז - אולי הטבח הזה היה נמנע. בסופו של דבר, הפערים הללו השפיעו על הדבר החשוב ביותר - חיי אדם. אי אפשר שלא לראות את הקשר הישיר בין המצב בעוטף אז - למצב היום בצפון.
מדיניות ההכלה של הצבא, הממשלה ושל החברה הישראלית כולה - פוגעת בתקומה הגלילית. התושבים שמתגוררים בגבול הצפון וכיום עקורים מבתיהם, מתלוננים על כך שהסיקור התקשורתי וההתייחסות המינורית המדינית והצבאית למלחמה בצפון - עלולים להוביל לנרמול המצב הביטחוני המחפיר. הם מלאי חרדה מכך שיאלצו לסבול מטפטופי רקטות, כמו תושבי העוטף, עד שיתרחש הטבח הבא. אין להם אמון בהסדר מדיני עם חיזבאללה, ואכן, אי אפשר לשפוט את מי שאינו סומך על ארגון טרור.
אסור לנו - בתור חברה שמגדירה עצמה כמוסרית ושיוויונית, לנרמל ולהכיל מצב שבו הגליל סופג אש, שבו בתים נחרבים כליל מדי יום, יישובים שלמים נמחקים - ואיתם גם אוזלת התקווה של התושבים הגליליים לחזור הביתה. נזכור שהחברה הישראלית כולה התעוררה למצוקה הביטחונית של תושבי עוטף עזה - רק לאחר קיום הטבח הנורא. לא לפני.
לכן מבעוד מועד, מוטלת עלינו החובה המוסרית לפעול בכל דרך נגד ההכלה הצבאית והמדינית לירי חיזבאללה - ולזכור שיש בצפון מלחמה יום-יום כבר כמעט 8 חודשים. אסור לנו לעצום עיניים למתרחש כיום, ולהזדעזע רק לאחר שאסון בקנה מידה גדול חלילה יתחולל.