המתווה שהציג הנשיא ביידן בערב שבת מבטא סכנה ממשית לביטחון ישראל, בהעדר קביעה ברורה שהפסקת האש הקבועה תכנס לתוקף רק עם חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס. הפסקת המלחמה לפני מיטוט חמאס - ינציח את שלטון חמאס ברצועה ובאיו״ש.
הבכיר לשעבר חשף: ההזדמנויות שיבואו בצפון מעצירת המלחמה בדרום
ללא היתקלויות או התנגדות: צה"ל תקף בשני מחנות פליטים במרכז הרצועה
לפי מתווה ביידן, בשלב הראשון, תצא אל הפועל הפסקת אש בת שישה שבועות בתמורה לשחרור הנשים, המבוגרים והפצועים החטופים בידי חמאס. לאחר מכן, מציע ביידן, תמשך הפסקת האש וימשך המשא ומתן עם חמאס ללא הגבלת זמן ועוד לפני שתושג ההסכמה על השלב השני של המתווה – בו יחזרו יתר החטופים שבחיים.
המתווה שהציג ביידן אינו מפרט את השלב השלישי בהצעה, שעיקרו הסכמה עקרונית של הצדדים הנוגעים בדבר לסיום שילטונו הצבאי והאזרחי של חמאס ברצועה. בניגוד להצהרת ביידן, ראש הממשלה ציין כבר ביום שבת, כי המתווה המדויק שהוצע על ידי ישראל, לרבות המעבר המותנה משלב לשלב, מאפשר לישראל להשיג את מטרות המלחמה וכי ישראל תחזור להילחם בחמאס באם לא יעמוד בכול התחייבויותיו, כולל הסכמתו לדון בדרך הסתלקותו משלטונו בעזה.
על מנת להבהיר את חוסר הבהירות אליו נקלעה ישראל מול ממשל ביידן – עליה להצהיר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים - מה הם תנאיה להסכם הפסקת האש עם חמאס, לא רק מול העולם החוצה, אלא גם מול הציבור הישראלי פנימה. לעניין זה, רצוי וחשוב לפרסם את הסעיפים הספציפיים בהצעה מהם עולה כי ישראל לא תסיים את המלחמה ללא מיטוט שלטון חמאס וכי לא תוותר בשום מצב על שליטה צבאית בציר פילדלפי, כפי שגם עולה ממתווה ביידן.
יש להבהיר - ויתור על השליטה הצבאית הישראלית על הציר הוא שיאפשר את השיקום הצבאי של חמאס לאחר המלחמה, זהו צינור החמצן הצבאי של חמאס; שחרור מאסיבי של אלפי אסירים פלסטינים ולוחמי נוח׳בה לשטחי הרצועה או הרש״פ הם שיאפשרו את עלייתו המחודשת של הטרור, יעודדו אחרים להמשיך לבצע מעשי איבה כלפי ישראל ויחזקו את התמיכה הציבורית בחמאס באיו״ש ובעזה.
על ישראל לדרוש את גירושם למדינה שלישית. בנוסף, על ישראל לתחום לאילו שכונות יאפשרו לתושבי צפון רצועת עזה לשוב לבתיהם – עלינו ראשית לסיים את עבודת טיהור עומק השטח ממנהרות הטרור של חמאס, על ידי צה״ל. זהו שלב הכרחי במיטוט שלטון חמאס, רק על ידי כך באמת נבטיח כי לחמאס אין את היכולות לבצע מתקפה בדמות ה- 7 באוקטובר, כפי שהצהיר הנשיא ביידן. במקרה שלפנינו – האמת נמצאת בפרטים הקטנים.
המתווה שביידן הציג, בו ישראל עוצרת את המלחמה גם לפני הגעה להסכמה על השלב השני, לא רק שמסכן את החטופים החיים שנמצאים בידי חמאס, אלא גם ימנע מישראל לפעול להרחקת חיזבאללה מהגבול ולהחזרת התושבים לצפון. כלומר - הפסקת אש בתנאי ביידן פירושם הפסקת אש גם מול לבנון, כאשר החיזבאללה ינצור גם הוא את האש, כשהוא עדיין נמצא על גבול הצפון. משמעות הדבר היא שישראל לא תוכל לפעול צבאית להחזרת מפוני הצפון הביתה.
האינטרס האמריקאי הוא ברור – ויש לזכור - ארצות הברית פועלת קודם לכל לקידום האינטרסים שלה: חתירה לסיום המלחמה בעזה ולפני הבחירות לנשיאות בנובמבר הקרוב, תוך מימוש החזון האזורי לאינטגרציה של ישראל במזרח התיכון על ידי חתימה על הסכם נורמליזציה עם סעודיה, הקמת מדינה פלסטינית וביסוס ברית הגנה סעודית-אמריקאית, כך שתתגבש חזית אחידה של מדינות סוניות מתונות וישראל אול מול איראן. האינטרסים האמריקאים הללו, גם כשהם על הנייר ולא ברור כיצד ייושמו בפועל, לא חופפים בהכרח את האינטרסים הישראליים ולפיכך אסור לישראל להתחייב להם מבחינת כזה ראה וקדש.
יש לשוב ולהבהיר – למרות שנורמליזציה עם סעודיה היא מטרה חשובה מאוד, אין להסכים לה בכל מחיר. הדרך למטרה זו לא פחות חשובה מהמטרה עצמה - עלינו להגיע למעמד של הסכם עם סעודיה לאחר מיטוט חמאס וסיום המלחמה - ולא בכדי לסיים את המלחמה. אסור שהסכם עם סעודיה ייתפס כצעד להחזרת כבודה של ישראל, בהעדר השגת ניצחון על חמאס. ללא סילוק חמאס מעזה, מתווה ביידן, כפי שהוצג על ידי הנשיא, טומן בחובו סכנה הן לחטופים החיים והן לביטחונה של ישראל.
רותי פינס פלדמן הינה עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי, עוזרת ראש המכון ודוקטורנטית באוניברסיטת ת״א