לישראל היה פעם צי מסחרי וספינות שהניפו את דגל ישראל. היה אפילו בית ספר לקציני ים, אולי עוד יש, והיו קברניטים וקציני ים ישראליים שהפליגו בימים.
דובר צה"ל הרתיח את הדרג המדיני: מאחורי הקלעים של פארסת "ההפוגה הטקטית"
חיזבאללה מניף דגל לבן? המסר של נסראללה לחמאס
אז זהו צי כבר אין לנו ודגל ישראל אינו מונף עוד על הספינות המובילות סחורות אל ישראל וממנה. בכל זאת נותרה ספינה אחת, גדולה, קוראים לה ישראל והספינה הזו, רבותי, היא ספינה ללא קברניט. שטה לה ומיטלטלת ממקום למקום ומסערה לסערה וקברניט אין.
הסערה האחרונה פרצה הבוקר בעקבות הודעה של דובר צה״ל, תא״ל הגרי. הדובר הודיע על הפסקת אש הומניטרית באזור רפיח בין השעות 08:00 ל-19:00 כדי לאפשר מעבר משאיות מכרם שלום. ההודעה יצאה תחילה באנגלית, והופצה לתקשורת הזרה.
הסיפור שמאחורי הוא הצטברות של מאות רבות של משאיות שממתינות ימים ארוכים במעבר ואשר אינן יכולות להיכנס לתוך הרצועה מחשש לבטחונן. אבל יש כמובן סיפור שמאחורי הסיפור, ישראל נתונה ללחץ ב״ל כבד לאפשר הכנסת סיוע לעזה. בעוד שכאן אין מספרים את הסיפור המלא ובעיקר אין מראים את תמונת המצב של החיים בעזה, בתקשורת הב״ל התמונה היא הפוכה; קשה וחמורה.
באופן טבעי ממשלות זרות וארגונים ב״ל דורשות מישראל לסייע לאוכלוסיה האזרחית. משם צומחות ההחלטות חסרות התקדים נגד ישראל, על רקע זה מופיעים הדוחות של ארגונים בין לאומיים ומעל לכל מעמדה הב״ל של ישראל, קשריה הכלכליים והמסחריים, קשריה התרבותיים והאקדמיים, קורסים והולכים.
אתמול, לאחר שהתברר כי לפנינו ״פקק״ עצום החליטו בצה״ל לפתוח אותו ולאפשר מעבר הסחורות. ניצה זו החלטה של אלוף פיקוד הרום. ניחא. לאחר הביקורת של הדרג המדיני, ראש הממשלה בעיקר, צה״ל תיקן ההודעה והבהיר אותה. זו בסך הכל מכה קטנה בכנף למערכת הדוברות היחידה של מדינת ישראל, מערכת שעובדת 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. כל מערכות ההסברה ואינן מצליחות להתמודד עם האתגר ההיסטורי של המלחמה הזו. המטלה כולה נופלת, כרגיל, על צה״ל, אבל כשיש תקלה ותקלות יש כאשר עושים ופועלים, מיד משתלחים בו.
נדרשו כמה שעות מיותרות לצה״ל כדי לצאת בהסבר מפורט מה קרה אבל העיקר לאמר את מה שמנסים להסתיר, הדרג המדיני הוא ולא אחר, הינחה את צה״ל להקל בהעברת הסיוע ההומניטרי ובהקדם. מה אתם חושבים דורשים בלינקין והמימשל האמריקאי מאיתנו יום וליל? מה אומרים ראשי מדיניות ידידותיות? מה מפחיד את ראש הממשלה כשמאשימים אותו ( לא בצדק) בפשעי מלחמה?
אבל כאשר המעשה נעשה, הראשון להתכחש לו הוא ראש הממשלה. ידיו לא במעל. למה כי בן גביר עוד פעם הגחיך אותו״ כי ה״בייס״ אינו מרוצה? כי כל זה נראה טוב יותר?
זה מזכיר באופן מפתיע מה שקרה לפני שבועות אחדים, הממשלה התירה למשאיות הסיוע להיכנס כולל מהצד הישראלי, משטרת ישראל בתמימותה מילאה החלטות הדרג המדיני ואיבטחה את המשלוחים, אבל השר לביטחון לאומי (שוב, כדרכו) הורה למשטרה, שלא דרך המפכ״ל, כי לא ירסנו את הארגונים והקבוצות השונים שארבו למשאיות הסיוע בדרכן מישראל לעזה ופשטו עליהם. מעשה צפוי, יד אחת ימינה והאחרת שמאלה.
ישראל צריכה להגיד בדיוק ההיפך, אנחנו ממשיכים במלחמה בכל העוצמה הנדרשת וכך אכן הדבר ולצידו אנחנו מסייעים לאוכלוסייה האזרחית, כולל נשים וילדים, שאינם מעורבים בלחימה ואשר רבים מאד מהם נפגעו בקרבות וגם עכשיו מצויים בתנאי רעב. שני המאמצים האלה מחייבים אותנו, שניהם ביחד, כן,כן, הצבא הזה נוהג על פי החוק הב״ל ואינו מתבייש. לאמר את זה גם מבית לאזרחי ישראל הכועסים והעצבנים.
מצבנו אכן חמור, חמור משהיה אי פעם בהיסטוריה שלנו, לא צה״ל אשם בו. הוא מנהל לחימה נועזת, מלאת הקרבה לצד ארגוני הביטחון האחרים, השב״כ, המשטרה ואפילו ה״מוסד״. כולם ראויים לשבח.
מי שנושא באחריות הוא הדרג המדינה, ראש הממשלה, שריה ואפילו חברי הכנסת של הקואליציה השרים, שצופים באסון הלאומי המתחולל פה ודוממים. ביום שצה״ל והעם כולו קוברים אחד עשרה לוחמים, מוטב שהקברניט יעלה כבר לסיפון ויאחז בהגאים, אם הוא יכול בכלל.
ד״ר נחמן שי הוא דיקן ההיברו יוניון קולג׳, המכון ללימודי יהדות בירושלים, שימש בעבר שר תפוצות ודובר צה״ל.