כדאי לכל ישראלי לצפות בסרטון שהפיצה הזרוע הצבאית של חיזבאללה ביום שלישי. הסרט הוכן באולפני חיזבאללה בביירות, והוא מבוסס על צילומים שביצע כלי טיס של הארגון בשמי הצפון בשבוע שקדם לכך.
מומלץ לצפות בו לא רק משום שהוא מרתק. באמצעותו אפשר ללמוד הרבה מאוד על חיזבאללה, על היחסים בין ירושלים לביירות, ואם תפרוץ בימים הקרובים הסלמה חריפה – להבין מדוע באה.
הסרט עשוי קטעי וידיאו המתעדים ממעוף ציפור שטחים נרחבים בחיפה וסביבותיה. אורכו תשע דקות, והוא מחולק לשלושה. החלק הראשון מוקדש למתקן רפאל, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, בקריית ביאליק.
זהו מתחם כבן 7,000 דונמים, וכלי הטיס של חיזבאללה מרחף מעליו ללא הפרעה. אחת לכמה שניות התמונה קופאת, ונעשה תקריב על אתר מסוים. כך אפשר לראות את סוללות כיפת ברזל, סוללות קלע דוד, מתקני מכ"ם ומטרות ביטחוניות אחרות.
כל ישראלי רגיל לראות ככה את רחובות עירו ממעוף ציפור. אבל ספק אם מישהו חזה בתמונות כאלה פרי יצירתו של האויב. חלקו השני של הסרטון מתמקד בקריות. קניון "ביג" בצומת חוצות המפרץ, סניף "אושר עד" בקריית ביאליק ושדרות בן צבי בקריית ים. כל אלה נקודות ציון בסרטון. הרמז ברור – אם תיפתח מלחמה, גם מבני ציבור הם מטרה אפשרית עבור חיזבאללה.
בחלקו השלישי, המעניין מכולם, נודדת המצלמה המשוטטת של חיזבאללה לחיפה, ומתעכבת על הנמל הימי שלה. היא מצלמת את בסיס חיל הים ומעגן ספינות "סער" המתקדמות, באיכות טובה מאוד ומקרוב. נקודות ציון ידועות כמו טיילת גוראל בשכונת בת גלים, הרכבל וחוף הים נראות בבירור, כמו צילום רחפן עבור תלמידי החוג לתכנון עירוני.
צה"ל הסביר כי אכן חיזבאללה ניסה להכניס לשמי ישראל לאחרונה ארבעה כלי טיס. שניים מהם הופלו. השלישי נעלם מהמכ"ם, והרביעי הצליח במשימתו. הובן כי אינו חמוש ולכן הוחלט לא ליירטו, כדי לא להפעיל אזעקות. "יש לנו שעות של חומר מצולם", התגאה נסראללה בנאומו שלשום, "חיפה, סביבותיה, אחרי חיפה ואחרי אחרי חיפה". הוא הבטיח פרקים נוספים בסדרה.
לסובב את הסכין
סרטונים מהסוג הזה אינם הפקה מקרית. זה מבצע המשלב יכולות צבאיות, איסוף מודיעיני דקדקני ויכולת גבוהה של הגשה וניסוח. הכל כדי לשרת את המטרה העליונה של חיזבאללה בימים אלה: לשכנע את צה"ל להוריד את רף הלחימה למינימום.
ישראל איננה רגילה לכך, אבל צה"ל רשם הישגים נאים בלחימה בלבנון. מדי יום מצליחה זרוע המודיעין לחשוף עוד אישיות בחיזבאללה, לפגוע בה בעת נסיעה או שהייה במבנה תמים - ולהרגה. כולם על הכוונת, והם חשים כמו במטווח ברווזים. בדרך זו איבד חיזבאללה קרוב ל־400 מאנשיו בכל הדרגים. חלקם בכירים מאוד. המבוכה בשורותיהם רבה, אף אם לא יודו בה.
ישראל לא רק מחדירה את הסכין לגופה של חיזבאללה, אלא גם מסובבת אותה. פעמיים. דקות אחרי שהברנש מוצא את מותו, מתפרסם הרחק משם, בערוצים סעודים, מי היה ומה תפקידו. לערוץ אל־ערבייה, או חברת הבת שלו, ערוץ אל־חדת', יש כתבים בישראל, והם מקבלים את המידע ישירות מגורמים ישראליים מיד אחרי התקיפה.
מאחר שנבחר לכך כלי תקשורת ערבי, המידע מגיע מיד גם ללבנון, ללא צורך במסננות. ומדוע סעודי? זה הסיבוב השני של הסכין. מה יותר טוב ממתן הפרסום בידי שונאיו של המחנה הפרו־איראני.
נוסף על ההתנקשויות, צה"ל החריב את דרום לבנון. פשוטו כמשמעו. בחלק מהכפרים, שכונות שלמות נראות כמו ברצועת עזה בימים אלה. הותקפו גם מתקנים של חיזבאללה ומטות שלהם. את הלחץ העיקרי על נסראללה מפעילים העקורים. לפחות מאה אלף, רובם שיעים מכפרי הדרום, ברחו מבתיהם.
בלבנון אין מס רכוש ולא פיצוי למפונים. האוכלוסייה דורשת מנסראללה תשובות. אומנם מחאתם אינה מגיעה לערוצי החדשות, אבל היא מונחת על מצפונו ומטרידה מאוד. זו אינה מלחמתם ולא הצרה שלהם. נסראללה, כזכור, בכלל יצא להילחם בשביל הפלסטינים.
כל זה לא מפחית מהאבדות בנפש ומהנזק החומרי הרב שנגרם בצד הישראלי. ריתוק אלפי חיילים לזירת לחימה משנית, פגיעה במתקנים וציוד צבאי בבסיסים, פינוי רבבות תושבים מבתיהם ופגיעה בחקלאות ובתיירות. שני הצדדים שילמו מחיר כבד, ועדיין, בלבנון המחיר כבד שבעתיים. צבאית, כספית ואזרחית.
אם זה היה תלוי בו בלבד, נסראללה היה מתקפל מזמן ומסיים את המערכה. סביר להניח שהוא לא חשב שהיא תימשך כה הרבה זמן, ובנה על שבירה ישראלית הרבה קודם, כמו שהוא רגיל.
הוא גם לא ניחש כי צה"ל יגיע לרמה כה יעילה של פגיעה באנשיו. ייתכן שהוא גם הופתע ב־7 באוקטובר בידי חמאס, ואף בז להם על פשעי הרצח והמין שביצעו אנשיהם ביישובי העוטף. זה לא הסגנון שלו ושל אנשיו.
אבל הוא חישק את עצמו. מהרגע הראשון הבטיח מנהיג חיזבאללה לציבור שלו וגם לפלסטינים באשר הם כי הוא נלחם למען עזה. כדי להתיש את צה"ל ולדלדל את כוחותיו, כדי לפגוע במשק הישראלי וכדי להביך את ממשלת ישראל. הוא אכן הצליח במשימותיו, אבל המחיר כבד. היקף ההרג וההרס רב מהמשוער.
בחיזבאללה קיבלו החלטה לא להעלות את גובה הלהבות. מן הרגע הראשון הם גזרו על עצמם להילחם בקרבת הגבול. כך, הם חשבו, יצליחו להטות שכם לפלגים בעזה, ולא להסתבך במלחמה רחבה. אבל הם הופתעו: צה"ל הגיע רעב ופתח במסע ציד. המבוכה בביירות רבה.
בשבועות האחרונים שיגרו נסראללה ואנשיו מסרים לישראל כי הם לא יוכלו לרסן את עצמם יותר.
קו פרשת המים היה הריגתו של סאמי טאלב עבדאללה בערב שבועות. הוא הקצין הבכיר ביותר של חיזבאללה שישראל הניחה עליו את ידה. אז קיבלו בארגון החלטה להפשיל שרוולים. האמריקאים נכנסו מיד למשבר והחלו להפעיל לחץ כבד, שמא תממש חיזבאללה את איומיה. מאז מתנהלים מגעים בכמה ערוצים ובכמה דרגים. אחד מערוצי התיווך מתבצע באמצעות שליחו של ביידן, עמוס הוכשטיין.
הישראלי לשעבר, יועץ אנרגיה במקצועו, נחת השבוע בירושלים ונפגש עם הצמרת הישראלית. אחר כך המשיך לביירות, ושב לירושלים.
נסראללה ואנשיו מכירים היטב את מצבה של ישראל. הם יודעים שגם היא במצוקה.
ישראל אכן במצוקה. הכוחות הלוחמים מותשים, וצבא המילואים במוטיבציה חלקית. ביידן מאיים לקצץ באספקת התחמושת, ובמשק הישראלי ניכרים סימני מיתון. גם חיזבאללה מותשת ואינה רוצה לנהל מלחמה כרגע. נסראללה, בדרכו התוקפנית וגדושת האגו, מציע לישראל עסקה של חלשים: בואו נרד מזה יפה.
הסרטון העשוי היטב נועד לשלוח מסר של הרתעה למקרה שישראל תסרב להפחית מעוצמת הלחימה. יש לנו בנק מטרות בעומק ישראל, אזרחיות וצבאיות, רומזים בחיזבאללה. בנאומו שלשום הזהיר נסראללה ובעצם אמר מפורשות מה שהסרטון ביטא במרומז. "הישות איננה יכולה להגן על עצמה לבדה", הוא אמר, "אנו נחכה לה באוויר, בים וביבשה".
כמה שעות אחרי פרסום הסרטון, פנה ראש עיריית קריית ביאליק, אלי דוקורסקי, לצה"ל ולממשלה וביקש תשובות לשאלה, האם אוכלוסיית ערי המפרץ מוגנת. יונה יהב, ראש עיריית חיפה, דרש מן הממשלה תכנית הגנה מקיפה לעירו.
יהב ודוקורסקי פעלו מתוך אינטרס צודק של בוחריהם, אבל זה בדיוק מה שרצה חיזבאללה: לעורר לחץ על הממשלה מצד החברה האזרחית. בביירות עוקבים אחר המתרחש בישראל, ונוכחים כיצד בניגוד למתרחש אצלם, סבלם של התושבים והמפונים בצפון אינו מתרומם לכדי לחץ על הממשלה שיגרום לה להפחית מגובה הלהבות.
ההחלטה מונחת עכשיו בידי ממשלת ישראל. היא בנתה את היתרון המבצעי על אויביה, והיא מתבקשת לצמצמו. חיזבאללה אינו מציע הפסקת אש, אלא ירידה אלגנטית בעוצמת הלחימה. ישראל אינה ממהרת להתמסר.
היא לא רגילה להצעות כאלה מהאויב המסוים הזה, והיא רוצה שישלם על חוצפתו. התשובה הישראלית לא תינתן בפומבי. לפי גובה הלהבות נדע מהי.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל