תושבי החזית של ישראל לא היו זקוקים למלחמה כדי לדעת מה המדינה חושבת עליהם. העניין הוא שאף אחד לא שאל אותם ב־7 באוקטובר למה הם זקוקים, ומה אתם יודעים? גם לא בשמונה וחצי החודשים שחלפו מאז.
בזמן שהשדות בוערים, הבתים הרוסים, התשתיות מפורקות והקהילות מפוזרות במלונות ברחבי הארץ (תודה, מירי רגב) - הממשלה ממשיכה להתעסק במה שחשוב לה באמת: ההישרדות שלה.
כשעשרות אלפי ישראלים לא יודעים מתי יוכלו לחזור הביתה, נציגי הציבור שלהם עוסקים בחוק השתמטות שפוטר את המגזר החרדי מנשיאה בנטל, ובמקביל הם מבקשים להאריך את שירות המילואים למעטים והגיבורים שמחזיקים על גבם את עול המלחמה.
"בפריפריה מצביעים לביבי כי הם הגיעו ממדינות עם מלך - ועל מלך לא מערערים"
נושא הדגל: ישראל הפריפריאלית צריכה את נתניהו יותר משהוא צריך אותה
הם דואגים לסדר ג'ובים ל־700 רבנים בימים של משבר כלכלי חריף, ממשיכים לזרוע כאוס בבתי המשפט ולסרב למנות שופטים והופכים את המשטרה לכוח אלים, שמטיל אימה על אזרחים שיצאו למחות.
אם נדמה לכם שכל אלה לא מייצגים את סדרי העדיפויות של הממשלה, עיון בדיוני הכנסת יספק את התשובה הטובה ביותר. ביום שלישי האחרון, למשל, נערכו 35 דיונים בוועדות השונות, כששניים מתוכם בלבד עסקו בשיקום הנגב המערבי והגליל.
במה עסקו הדיונים החשובים האחרים? למשל ב"סקירת משרד החינוך בתחום הגות יהודית במערכת החינוך", סוגיה מכרעת הרבה יותר מ־600 שעות הלימוד שחסרות לבני הנוער בצפון השנה.
ומה לגבי ירידה של 80% במחזור הכספי של עסקים בקו שלומי־קריית שמונה? זה לא מטריד את ועדת הכלכלה, שדווקא תכננה דיון (שבוטל) על תקנות כלי טיס, או את ועדת הכספים שדנה ב"תיקון פקודת מס הכנסה (העברת מידע לבקשת הנישום)" הקריטי לכולנו.
כאמור, שום דבר מזה לא מפתיע את מי שרגילים ליחס הזה גם בימי שגרה.
זה כמובן לא הופך את הפגישה עם המציאות לקלה יותר. החשיפה של עשרות אלפי מפונים לפער בין רמת השירותים במרכז לעומת מה שהם רגילים אליו, כואבת בכל פעם מחדש. כולנו זוכרים את "את משעממת אותנו" של נתניהו כלפי מוחה שצעקה לעברו בקריית שמונה. מה שלא כולם זוכרים הוא שהסיבה למחאה הייתה סגירת חדר המיון ששימש את תושבי קריית שמונה.
כמעט עשור נדרש כדי לקבל את ההחלטה על הקמת חדר מיון קדמי, שאושרה רק לפני שנה ותוקצבה בסכום העתק של 12 מיליון שקלים. ואם תהיתם איך קרה הנס הזה, מדובר בהישג שהובטח למתמודד על ראשות עיריית קריית שמונה מטעם הליכוד, אלי זעפרני.
אותו זעפרני שעמו נפגש ראש הממשלה בביקורו בצפון לאחרונה, בעוד ראש העיר המכהן, אביחי שטרן, זוכה להתעלמות.
בואו נהיה כנים: סדר העדיפויות הזה לא ישתנה כי הממשלה הזאת מנותקת מכאב התושבים שלה בצפון, בדרום ובכל מקום אחר.
כולנו ממשיכים לשעמם אותה בדרך לדיל הקטן הבא, ולכן אין ברירה אלא להתחיל לעניין אותה. מיליון איש ברחובות שדורשים שיתייחסו אליהם לא ישאירו לה ברירה. בשביל שלה יהיה אכפת, כולנו חייבים להחליט קודם כל שאנחנו אלה שאכפת להם.
הכותבת היא חברת תנועת "קומו", לשעבר מנכ"לית התנועה הקיבוצית ומנכ"לית שדולת הנשים