פסיקת בג"ץ בנוגע לגיוס החרדים היא הגונה ומשקפת את המציאות שבה אנחנו נמצאים כיום. אם רוצים, יש פתרונות, רק שחייבים לשנות פרדיגמה. יש שופטים בירושלים והם החליטו פה אחד בהרכב של תשעה שופטי בג”ץ שעל החרדים להתגייס לצבא ושעל המדינה לחדול מהעברת כספים לישיבות שתלמידיהן לא קיבלו פטור מגיוס לצבא. משמעות הפסיקה היא שוויון בנטל ושינוי בסטטוס קוו שלפיו הוענק פטור גורף לחרדים.
גלנט מיישר קו עם נתניהו? "הגיע הזמן שוושינגטון תמלא את התחייבויותיה"
לאחר מתקפת הטילים של איראן - חיזבאללה למד פרט דרמטי על ישראל
זוהי החלטה הגונה שמשקפת את המציאות שבה אנו נמצאים כיום, כשרבים מגויסים למילואים, יש מי שנמצא בסבב שני ואחרים כבר אוחזים ביד צו לסבב שלישי באוגוסט. משרתי המילואים נמצאים כבר כמעט תשעה חודשים מחוץ לבית למעט הפוגות קצרות, ומתמרנים בין שדה הקרב, העבודה, הבית והילדים, החובות ושנת הלימודים האקדמית שירדה לטמיון. וזה עוד מבלי לדבר על הפציעות בגוף ובנפש, שאיתן עוד ייאלצו להתמודד, אולי כל החיים.
בזמן שהמגויסים אורזים שוב את הצ’ימידן, הממשלה עסוקה בניסיונות אוויליים להעביר חוקים הזויים. חוק אחד לג’ובים לרבנים עירוניים במסלול עוקף שלטון מקומי, וחוק גיוס עוקף חרדים, שחברי הממשלה, מלבד שר הביטחון יואב גלנט, הצביעו בעדו רק כדי להישאר בשלטון, במקביל לחוק להארכת שירות המילואים.
יש במדינה מי שמשרתים ומקריבים על מנת להבטיח את ביטחוננו ויש מי שהמדינה משרתת אותם והם עושים הכל כדי לא לשרת אותה. עם כל ההערכה לבחירותיו של כל אדם, אי אפשר לקבל את זה שחלק מהציבור במדינה נלחם זה כמעט תשעה חודשים בשדה הקרב ומסכן את חייו, וציבור אחר מקריב את האחרים למען לימודי התורה שלו במזגן.
בעוד מספר ימים ייצא לדרך גיוס יולי 2024. בני ה־18 שסיימו עתה תיכון יעלו על מדים ויתחילו את שירותם הצבאי. צו השעה מכתיב שכמותם גם תלמידים חרדים יתגייסו. בג”ץ קבע בפסיקתו שהתירוץ של מנהיגי החרדים בכנסת להשתמטות, לפיו “תורתם אמונתם”, לא מתקבל יותר. כידוע, גם חובשי כיפות סרוגות לומדים תורה ועושים שירות משמעותי. מי שרוצה ללמוד תורה ולהתפלל יכול לעשות זאת בצבא. מניחים תפילין גם בעזה. ראינו לא מעט תמונות מרגשות כאלו.
עכשיו אפשר לצאת לדרך עם גיוס של כמה אלפי צעירים חרדים, שיעברו טירונות כלל־צה”לית בהפרדה, ואז יוכלו לעבור הכשרה כנהגי תובלה ולשרת כנהגים המשנעים ציוד, מזון ודלק לבסיסים; או לקחת חלק במשימות הגנת היישובים במרחבי יהודה ושומרון; או להיות מוצבים כחיילי פיקוד העורף ביישובים חרדיים; או לעבור הכשרה לשירות בחיל הרפואה; ועוד. השירות הצבאי יכול למעשה להיות מקפצה עבור נוער חרדי לרכוש מקצוע צבאי שישמש אותם גם באזרחות.
אופי שירות כזה יאפשר זמני תפילה, הפרדה מגדרית ואפילו זמן רב ללמוד תורה. בכך הם יקלו משמעותית על נטל משרתי המילואים. אם רוצים, יש פתרונות. אין ספק שיש דרך לפתור את המשבר, רק שחייבים לשנות את הפרדיגמה. ואם לא עכשיו, אז מתי?