התקשורת הישראלית מציגה את הנאום האחרון של נסראללה כמאיים, אך למעשה זו הייתה קריאת “הצילו” ותחינה: “דחילאכ, חברים, אל תרחיבו את המלחמה”. נסראללה הוא שיעי, אבל איננו מתאבד שיעי.
בלבנון מצבו רע. הקואליציה שלו איבדה את הרוב שלה בפרלמנט כבר בבחירות מאי 2022. באוקטובר 2022 הוא איבד גם את הנשיא מישל עון, שהיה עושה דברו, ואין ללבנון נשיא.
ב־7 באוקטובר השחור הוא איבד גם את תמיכת נג’יב מיקאתי, ראש הממשלה (הזמנית) של לבנון. מיקאתי הוא מתנגד חריף למלחמה ודורש את יישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון, שפירושה נסיגה של חיזבאללה אל מעבר לליטני והתפרקותו מנשקו.
זה לא יקרה: צבאית הם שולטים בלבנון. עם זאת, קריטי מבחינתם ומבחינת האח הגדול שלהם בטהרן שהשליטה שלהם תיראה כדמוקרטית, וכעת הם מאבדים את מראית העין הזו.
לאחר האיום של נסראללה על קפריסין - עכשיו נחשף מה קרה מאחורי הקלעים
"רואים את השריפות וכואבים את אובדן המשילות": תושבי הצפון מותשים מהמתח
לפחות 60% מהעם הלבנוני מתנגדים למלחמה ולכן לחיזבאללה. זה כולל אפילו שיעים רבים. נסראללה במצוקה: ככל שהוא מייחל לסיום המלחמה, הוא איננו יכול להפסיק אותה כל עוד המלחמה בעזה נמשכת.
סנוואר הפתיע אותו, תקף, ואז דרש ממנו לממש התחייבות פומבית ממרץ 2023 להילחם שכם אחד נגד ישראל. מעמדו האסלאמי וגם דעת טהרן חייבו אותו לעשות משהו, אבל הזהירות האופיינית לו חייבה אותו שלא לעשות יותר מדי.
התוצאה היא מלחמת התשה. אלא שכעבור שמונה חודשים המלחמה הזו מדאיגה אותו מאוד: היא עולה לו בהרוגים יקרים, בנזק חומרי עצום, ויש לו בביירות כ־100 אלף פליטים שיעים מהדרום.
הכלכלה הלבנונית דעכה עוד קודם, וכעת מה שנשאר מתרסק. לאחרונה ישראל סיבכה אותו עוד יותר כשמנהיגיה הודיעו שהם שוקלים מלחמה טוטאלית ואפילו הזיזו כוחות.
אולי זה היה רק בסגנון “תחזיקו אותי”, אבל בביירות נבהלו מאוד והחלה בריחה המונית. נסראללה זועזע, ומכאן הנאום ההיסטרי שלו. כיבוש הגליל? קפריסין? מה עוד? נכון שעם הטילים, הרקטות והכטב”מים שלו הוא יוכל באמת להזיק לנו בצורה קשה ביותר: אפילו “רק” אלף ראשי נפץ “סטטיסטיים” ביום יזרעו הרס רב בערי ישראל, וזאת בנוסף לטילים המדויקים.
אבל הוא יודע מה אנו יכולים לעשות ללבנון. ישראל טעתה כשהחליטה לא לתקוף ב־11 באוקטובר. זו הייתה הזדמנות לפגוע פגיעה אדירה בחיזבאללה ולשקם את ההרתעה. אבל גם כעת, אפשר לומר בעקבות הרצוג ערב מלחמת ששת הימים שבמלחמה טוטאלית אני מעדיף להיות בחיפה ולא בביירות.
נסראללה מבין שאנו אוחזים זה בגרונו של זה. הוא מודאג גם מהעמדה החדשה של האח הגדול בטהרן. בחודשים הראשונים של המלחמה איראן דרשה הפסקת אש מיידית.
היום הם רוצים בהמשך מלחמת ההתשה. הם הגיעו למסקנה שהם הצליחו להביא את ישראל בדיוק למקום שבו רצו אותנו. לדעתם צה”ל, הלוחם במספר חזיתות, מותש בהדרגה ואין לו די לוחמים.
הכלכלה הישראלית שוקעת. טהרן משועשעת כשהיא רואה שישראל גם דוחפת לעזה הרים של אספקה, וגם מוקעת במערב כרוצחת המונים, וביידן עוצר פצצות. נמל אילת משותק וטהרן מתכננת שהחות’ים והעיראקים יסגרו גם את חיפה ואשדוד. לדעת טהרן החברה הישראלית נקרעת לגזרים.
המנהיג העליון ח’אמנאי מחכך כפיו בהנאה ומחכה בסבלנות שישראל תתפורר, אבל בינתיים חיזבאללה משלם. מה הפתרון? נסראללה מקווה שבתמורה להחזרת בנות ובני הערובה ישראל תכריז על ניצחון ותחדל אש, ואז גם הוא ינצור את נשקו. הוא מניח שישראל תשכנע את ביידן שיש לה לגיטימיות לאכוף את החלטת מועצת הביטחון.
הוא יסרב כמובן להסיג את לוחמיו מהגבול, אבל אם ישראל תתכונן באמת למלחמה טוטאלית עם תמיכה אמריקאית מלאה בחימוש ומודיעין ובאו”ם, יש סיכוי שייאלץ להסכים לנסיגה.
תושבי הגליל ודרום לבנון יחזרו. צה”ל יצטרך לשלש את כוח האדם על הגבול. בתוך חודש נסראללה יודע שבחוריו המצוינים יתחילו להסתנן שוב, והכל יחזור להיות כפי שהיה אחרי 2006. לדעתי אם ההנהגה הישראלית תהיה תקיפה נוכל למנוע זאת באש.
הם יסתננו, אנחנו נירה, נראה מי דבק יותר במשימה. ירושלים? היא בלב נסראללה תמיד, אבל שום דבר לא בוער. לדעתו עד הפעם הבאה יש לסיים את המלחמה הארורה הזו שסנוואר כפה עליו. די.