ב-23 ביוני סוכנויות הידיעות רבות ברוסיה ובעולם דיווחו על שישה חמושים שהיו בין מבצעי מתקפת הטרור בחבל דגסטאן שבצפון הקווקז. ברצוני לטעון כי לא מדובר במתקפת טרור רגילה אלא בהתקוממות של הקיצוניים ברפובליקה כנגד המשטר של פוטין שניתן לאפיין בתור מאבק לשחרור לאומי של הקיצוניים שברפובליקה.

מאות מחוסלים ואלפי עצורים: כך נראית הלחימה בשטחי איו״ש מאז 7 באוקטובר
העזתים בורחים משג'אעיה‎: ישראל פתחה במתקפת פתע | דיווח

למעשה, מדובר בסדרה של ההתקוממויות ואירועי מרי אזרחי בחבל דגסטאן המוסלמי, שהחלו באוקטובר 2023 וממשיכים להטריד אזרחי רוסיה. סרגיי מליקוב, המשמש כממלא מקום ראש הרפובליקה של דאגסטן, אמר כי זהו "יום של טרגדיה לדגסטאן ולמדינה כולה". בעיתון הארץ עדכנו כי מניין ההרוגים במתקפות הטרור נגד בתי כנסת וכנסיות בדרום רוסיה עלה ל-19.

המלחמה באוקראינה שאבה לתוכה את בניה הטובים של הרפובליקה, ולפי נתונים סטטיסטים, הרוב המכריע של החיילים שנהרגו בחזית האוקראינית באו דווקא מדגסטאן. העוני המוחלט השורר ברפובליקה, ורצון להרוויח כסף מהיר גרם לבניה הצעירים של דגסטאן, ושל רפובליקות מוסלמיות אחרות, לחתום על חוזים נבזיים עם קרמלין, לפיהם הם נשלחו לחזית תמורת פיצויי מיידי ושכר חודשי אשר היה אמור לאפשר להם לסגור את חובותיהם ולהעלות את רמת החיים שלהם בקצת.

תחושת המרי וכעס כלפי קרמלין על כך שהמוות ברוסיה אינו מתפזר בצורה שוויונית- היא תמיד באוויר. לא תמצאו קורבנות המלחמה באוקראינה מהצד הרוסי בקרב בני האליטה השלטונית וגם לא בקרב בני מעמד הביניים בערים גדולות. לעומת זאת, ברפובליקות קטנות, כמו בוריאטיה ודגסטאן, יהיה קשה למצוא משפחה שלא ספגה אבידות במלחמה באוקראינה. הכעס הזה, אשר מופנה כלפי המרכז כבר הוביל למאבקים האלימים בין המקומיים לבין כוחות הביטחון הרוסיים; והפעם הוא התפרץ שוב בערים דרבנט ומחצ'קלה.

בין השנים 2007 ל-2017, אנשי הארגון הג'יהאדיסטי הקיצוני בשם "אמירות הקווקז", והגלגול המאוחר שלו בשם "האמירות האסלאמית של הקווקז", ביצעו פיגועים בדגסטאן וברפובליקות הרוסיות השכנות כגון צ'צ'ניה, אינגושטיה וגם קברדינו-בלקריה.

בכל הרפובליקות הנ"ל נציגי המיליציות החמושות טוענים, בשם כל התושבים, כנגד האפליה המופנית כלפי הרפובליקות הפריפריאליות על ידי המרכז במוסקבה, והם אף משמיעים קול של בדלנות. דגסטאן היא רפובליקה עשירה בנפט, בגז טבעי, בפחם ובמינרלים רבים אחרים, ותושביה מבינים היטב שהם "מאכילים" את קרמלין, בשעה שיכלו להשקיע את המשאבים האלה בחינוך, בבריאות וברווחה.

כלומר, בקיצוניים אינם מעוניינים עוד באוטונומיה תרבותית אשר הוענקה להם עד כה על ידי מוסקבה אלא בריבונות פוליטית שתאפשר להם בלעדיות בתהליך של חלוקת המשאבים. דגסטאן היא אחת הרפובליקות העניות ביותר של הפדרציה הרוסית. יחד עם זאת, אדמתה שופעת באוצרות טבע כמו נפט, גז טבעי ופחם.

המקומיים לא מצליחים לתרגם את המשאבים האלה לרווחה כלכלית מכיוון שקרמלין מחזיר לרפובליקה חלק פעוט בלבד של הרווחים. מצב זה אינו יכול שלא להכעיס את המקומיים. ההתקוממות של הקיצוניים ברפובליקה מזכירה לנו את הדרישה הפוליטית של דאע"ש והיא שליטה בלעדית על אוצרות הטבע בסוריה ובעיראק בשם "המוסלמים האמיתיים". כבר כתבתי בעבר, כי "העובדה כי דגסטאן נמצאת ראשונה בגרף המשווה את אבדות המלחמה באוקראינה גורמת לתסכול".

המלחמה באוקראינה יצרה מציאות חדשה ברוסיה, ובתוך כך היא זעזעה את שיווי המשקל החברתי העדין בזירות רבות של מאבק בין קבוצות אתניות ודתיות שונות. כבר בשנים שקדמו למלחמה, התגבשו בדגסטאן תפיסות שמזכירות לנו את את הרטוריקה של תנועות לשחרור לאומי.

פרשנים רבים הוסיפו, כי דווקא דגסטאן ולא צ'צ'ניה תהיה הרפובליקה הראשונה להצית את האש הגדולה שתוביל לשריפה באימפריה הרוסית, והשריפה הזאת תרדוף את האימפריה עד פירוקה.

אולם, חוסר ההתקדמות של רוסיה בחזית האוקראינית, הבידוד המדיני שלה, הסנקציות הכלכליות והשלכותיהן המורכבות וארוכות הטווח על הפערים החברתיים ברוסיה עצמה, אפשרו את התרחבותה ואת התעצמותה של התנועה הלאומית הדגסטאנית לשחרור לאומי לצד תנועות אחרות לשחרור לאומית.

אירועי ה-7 באוקטובר הוכיחו, לנו בפעם נוספת, כי התערובת שמכילה רטוריקה של שחרור לאומי עם האסלאם הקיצוני מהווה מתכון בטוח לפצצה. סיטואציה דומה נוצרה בדגסטאן: האסלאם הקיצוני והרטוריקה של שחרור לאומי דחפו את הקיצוניים ברפובליקה להפנות את נשקם כלפי בית הכנסת וכלפי הכנסייה האורתודוקסית ביום שהוא הקדוש ביותר בשנה לנוצרים.

תקיפות אוקראיניות בתוך שטח רוסיה (צילום :דובר צה"ל)

ההיסטוריה של דגסטאן מאז האימפריה הרוסית, האימפריה הבולשביקית ובתקופה של רוסיה המודרנית, ידעה תקופות של התרוממות ושל נסיגה. זו הייתה רפובליקה יחידה שבה נשים מוסלמיות יצאו לרחובות על מנת למחות נגד השרירותיות של הממשל במוסקבה בנושא הגיוס של בניהן ובעליהן ושליחתם למלחמה. הן צעקו: לא נאפשר לגברים שלנו להפוך להיות בשר תותכים.