מעל 200 תאים של ארגון SJP (Students for Justice in Palestine) נמצאים בקמפוסים ברחבי אמריקה. בסדרה אותה אני כותב על האופן שבו נערכו במשך שנים התאים הללו לרגע האמת, למדנו על שיטת "ציידי הממשל" (Bird Dogging) – טכניקה שבה פעילים פוליטיים עוקבים אחרי מועמדים פוליטיים ומציגים להם שאלות קשות במקומות ציבוריים כדי להביך אותם ולחשוף את עמדותיהם השנויות במחלוקת.
המשך סדרת המאמרים תתייחס להיבטים המשפטיים והאופן שבו דואגות הקבוצות הפרו-פלסטיניות להכין מראש את המפגינים לפני, במהלך ואחרי ההפגנה. המסמך הזה מופץ בקרב הפעילים בקבוצות ווצאפ ומכין אותם במנעד שונה של תרחישים משפטיים ועבירות שתככנו או נקלעו אליהן, כולל הפניה לאמצעי הגנה על חשאיות שכביכול מהווה הליכה על הקו האפור של ייעוץ משפטי לדבר עבירה.
הפגנות וחסימות כבישים: מפת השיבושים המלאה ברחבי הארץ
לקראת עסקה? "כולם מבינים שעוד שנה חמאס יפר את ההסכמות"
הכנה להפגנה: כל מה שצריך לדעת לפני שיוצאים לרחובות הקמפוס
הפגנות וקמפיינים ציבוריים מהווים חלק בלתי נפרד מהתרבות האקדמית בארצות הברית, אך הם טומנים בחובם סיכונים שונים אותם חשוב להכיר ולהיערך לקראתם. מדריך זה מאת ארגון עורכי הדין הלאומי (NLG) מספק סקירה כללית על האתגרים הצפויים בעת הפגנה בקמפוסים של אוניברסיטאות, וכולל עצות לשמירה על הביטחון האישי והמשפטי של המפגינים.
במהלך ההפגנות, הארגון מייעץ כי ישנם כמה נושאים מרכזיים שיש לתת עליהם את הדעת: הערכת רמות הסיכון, שמירה על ביטחון דיגיטלי, והתמודדות עם תגובות מצד ההנהלה, כוחות האבטחה והמשטרה המקומית. יש לוודא מראש מהן המדיניות של המוסד בו מתקיימת ההפגנה לגבי הפגנות ושימוש במרחב הציבורי בקמפוס, וכן לבדוק את החוקים המקומיים והמדינתיים הרלוונטיים.
סוגי הפגנות ורמות סיכון
קיימות מגוון דרכים להפגין בקמפוס, ורמת הסיכון תלויה במטרות המארגנים, סוג הפעולה והקונטקסט המוסדי. פעולות בעלות סיכון נמוך עד בינוני כוללות כתיבת מכתבים להנהלה, תליית פוסטרים, פרסום מאמרים בעיתונות המקומית, והשתתפות באירועים נגדיים. לדוגמה, במהלך מחאה נגד החלטה של אוניברסיטה מסוימת לאפשר לדובר שנוי במחלוקת להרצות בקמפוס, סטודנטים עשויים להקים דוכן מחוץ לאירוע ולהפיץ חומרים המסבירים את התנגדותם לדובר. במקרים אחרים, סטודנטים יכולים לארגן אירועים נגדיים, כמו פאנל דיונים או כנס המדבר על נושא המחלוקת מזווית אחרת, ולעודד השתתפות רחבה.
פעולות בעלות סיכון גבוה כוללות הקמת דוכן מחוץ לאירועים, שליחת שאלות קשות לדוברים, תכנון פעולות מחאה קולניות ועוד. כך למשל, במקרה של הפגנה כנגד פעילות BDS (Boycott, Divestment, Sanctions) כנגד ישראל, סטודנטים עשויים לבחור לתפוס מקום מרכזי בקמפוס ולהקים שם מחנה מחאה. פעולות אלה מצריכות הכנה מוקפדת, הבנה של הסיכונים הכרוכים בהן, ותיאום עם ארגונים משפטיים תומכים.
תגובות אפשריות מצד ההנהלה
תגובה שלילית מצד ההנהלה יכולה לכלול איומים לפני, במהלך או אחרי ההפגנה, נקיטת צעדים משמעתיים נגד מארגני ההפגנה, איומים לפגוע בעתיד האקדמי של הסטודנטים, וקריאה לכוחות אבטחה או משטרה. לדוגמה, סטודנטים שהפגינו כנגד החלטת הנהלה לשנות את שמו של מבנה מרכזי בקמפוס, עשויים להתמודד עם איומים לסילוק מהלימודים או שלילת מלגות. במקרה של הפגנות בקמפוס משפטי, הנהלת בית הספר עשויה לאיים שלא לאפשר לסטודנטים המפגינים להשתתף בטקסי הסיום או להמליץ נגדם בפני ועדות קבלה למשרות משפטיות.
תגובות מצד גורמים חיצוניים
פעילות פוליטית בקמפוס עלולה למשוך תשומת לב מגורמים חיצוניים, כגון כלי תקשורת וארגונים שונים, שעלולים לנקוט בצעדים כמו הטרדה ברשתות החברתיות, פרסום פרטים אישיים של פעילים, ואף הופעה פיזית בקמפוס כדי להטריד או לתקוף את המפגינים. דוגמה לכך היא מקרה של סטודנטים שהפגינו נגד גזענות במוסד אקדמי, ונאלצו להתמודד עם הטרדות באינטרנט ופרסום שמותיהם וכתובותיהם ברשתות החברתיות. במקרים חמורים יותר, קבוצות קיצוניות עשויות להופיע פיזית בקמפוס כדי להפחיד ולהתעמת עם המפגינים.
שמירה על ביטחון דיגיטלי ואישי
בקמפוסים פרטיים, זכויות הפרטיות עשויות להיות מוגבלות יותר מאשר במוסדות ציבוריים. הארגון מייעץ לנקוט באמצעי זהירות כגון שימוש במכשירים שאינם מחוברים לרשת ה-WiFi של הקמפוס, הימנעות משימוש במיילים מוסדיים לתקשורת רגישות, וארגון הפגנות מחוץ לקמפוס במקרה הצורך. לדוגמה, במקרה של חשש למעקב אחר פעילים, ניתן לארגן מפגשים ותכנון פעולות מחאה מחוץ לקמפוס, במקומות שאינם תחת פיקוח ההנהלה.
כמו כן, חשוב לתעד את כל התגובות מצד ההנהלה, להכין מראש סיוע משפטי, ולדאוג לתמיכה נפשית למארגני ההפגנות והמשתתפים בהן. במקרה של מעצרים או חקירות, יש לוודא שיש עורכי דין זמינים לסייע ולהכין את המפגינים למפגש עם כוחות הביטחון.
תמיכה משפטית והכנה מראש
מומלץ להתחבר לארגונים תומכים כגון עורכי הדין הלאומי, ולדאוג למעקב אחר ההליך המשפטי במקרים של מעצרים או חקירות. יש לאסוף מראש את השמות ותאריכי הלידה של כל המשתתפים הצפויים להיעצר (!!!), ולא לשאת את המידע הזה במהלך ההפגנה. בנוסף, יש לספק משאבים נפשיים ותמיכה למארגנים ולמשתתפים, וליצור מרחבים בטוחים לעיבוד הפעולות והתגובות השליליות מצד ההנהלה או גורמים חיצוניים.
הפגנות וקמפיינים פוליטיים בקמפוסים דורשים תכנון מוקפד והכנה מראש, על מנת להבטיח את ביטחונם האישי והמשפטי של המשתתפים. מדריך זה מהווה כלי חשוב להבנת הסיכונים והאמצעים שיש לנקוט על מנת להתמודד איתם בצורה מיטבית. באמצעות הכנה מראש, תיאום עם גורמים משפטיים ותמיכה נפשית, ניתן להתמודד עם האתגרים הצפויים ולממש את הזכות להפגין ולהביע דעה באופן בטוח וחוקי.
חשוב להדגיש כי הארגון NLG נותן עצות משפטיות שיכולות לסייע למנוע תיעוד של עבירות, והאופן שבו הוא מייעץ את העצות יכול לעלות לכדי שימוש בכלים משפטיים לביצוע עבירות לכאורה. לדוגמה, הארגון מייעץ להימנע משימוש ברשת ה-WiFi של הקמפוס כדי לא להשאיר סימנים דיגיטליים שעלולים להוביל לחשיפת הפעילות המפגינה.
הפעילות התומכת המשפטית, לצד פעילויות אחרות שנסקרו, מהווה ניסיון להקמת "רשת ביטחון" ומדריך פעולה לאירועים שלהם אנו נחשפים, ומהווים חלק מתוכנית פעולה מסודרת ומאורגנת במימון כספי משמעותי ויצירתיות אקטיביסטית, להנעת תנועת שורשים (GRASSROOTS) פרו פלשתינאית, הפעילה ברחבי הקמפוסים ומגייסת את אותם סטודנטים שלפני הגעתם לקמפוס, לא ידעו כמעט כלל על הקונפליקט, אך ממירים אותם לפעילות אקטיביסטית שבחלקה מסתיימת עם הגשת כתבי אישום על עבירות שונות, כפי שראינו בחודשים האחרונים.
ד"ר קובי ברדה הוא מומחה להיסטוריה פוליטית אמריקאית וליחסים בינלאומיים, וחוקר בכיר בחממת חיפה לחקר דתות של אוניברסיטת חיפה ובעל ההסכת "אמריקה בייבי"