תל אביב, מה לא נאמר על העיר הזו. שיש בכלל הרואים בה מדינה – ״מדינת תל אביב״. ״עיר ללא הפסקה״, ״העיר העברית הראשונה״. אכן תל אביב היא עיר כה עשירה ומגוונת, שאפשר להגיד עליה כמעט הכל.
כמעט, כי להגיד עליה ״עיר הקודש״? זה קצת פחות. אם כבר, יש כאלו המכנים אותה ״סדום ועמורה״. אבל מעבר לכך שכרב תל־אביבי אני יכול להעיד שזה ממש לא נכון, כחב"דניק אני יודע שלא רק שהיא איננה סדום ועמורה חלילה, אלא היא אף נועדה להיות ״מגדלור רוחני״ המפיץ קדושה לכל ערי הסביבה. מי שקבע זאת הוא לא אחר מאשר הרבי מליובאוויטש, שאמר זאת פנים אל פנים לאבי, המכהן כרב מרכז העיר.
הרבי, כמו שאתם בטח יודעים, לא היה תמים ולא נאיבי, הוא היה מחובר למציאות יותר מכל אדם אחר. אמירה זו בה הוא מגדיר את תל אביב כמגדלור של קדושה, היא ביטוי נוסף לשיטתו ושאיפתו העקבית לחבר בין שמיים לארץ, בין החומר ובין הרוח, ולראות בהם מציאות אחת הוליסטית ושלמה. לפונים אליו בבקשת ברכה לרפואה, המליץ תמיד מעבר לטיפול הרפואי גם על טיפול רוחני, של התחזקות בתורה ובמצוות, כי גוף ונפש חד הם. וכן לשאר בעיות גשמיות המליץ תמיד מלבד הפתרון הטבעי, גם על בדיקת תפילין ומזוזות, כי רוח וגשם חד הם. ומכאן שאם תל אביב היא מטרופולין המשפיע על כל ערי הסביבה, אין כל ספק שהיא נועדה להיות מגדלור גם ברובד הרוחני.
ממש כמו בחייו, גם לאחר פטירתו ממשיך הרבי להיות נקודת חיבור בין שמיים לארץ. דבר הבא לידי ביטוי בתופעה המופלאה המתחוללת סביב קברו, שהפך להיות אבן שואבת למאות אלפי בני אדם, יהודים ושאינם, הפוקדים את המקום בכל רגע נתון במספרים שרק הולכים וגוברים. כל ניסיון להסביר את התופעה במונחים גשמיים נדון לכישלון. ההסבר היחיד הוא זה שהעניק הרבי בעצמו, במכתב תודה לתורם שתרם את בניית ה"אוהל", חדר האבן המקיף את קברו של חמיו, הרבי הקודם.
וכך כתב (בתרגום מאגלית): “צדיקים, כידוע לך, אינם זקוקים למזכרות נצח מסוג זה. מעשיהם ופעולותיהם הטובים והנצחיים של הצדיקים במשך ימי חייהם, הם זיכרונם הנצחי. אומנם, עבורנו שנשארנו כאן מאחור, ואין אנו יכולים יותר לקבל השפעה מנוכחותו הפיזית אבל המאירה של צדיק גדול זה, נחוצה מזכרת פיזית בכדי לעורר את ההשפעה והתרוממות רוחנית שקיבלנו מהרבי הקדוש במשך ימי חייו. ה'אוהל', העומד במקום הקדוש אשר שם מנוחת גופו של הצדיק, ואשר באמצעות קירותיו וגגו גם מקיף ומסוכך על חלק מנשמתו הקדושה של הצדיק המרחפת שם, מבדיל מהעולם שמסביב, ומרומם את כל הנכנסים אליו לעולם אחר - רחוק מאוד מעולמנו הבעייתי - להיכל קדוש ומעורר יראה. לאחר שנמצאים כמה רגעים במקום קדוש זה, אנו מוצאים עצמנו מלאים בענווה ובתשובה, ובהתעוררות מרוממת, להוסיף אומץ ולחזק ולהמשיך את המורשת הקדושה שהשאיר לנו, וללכת בדרך ה׳ אשר הורה ולימד אותנו”.
ביום שלישי השבוע, יום ג׳ בתמוז, יחול יום השנה ה־30 לפטירתו של הרבי. כדאי לנצל יום נשגב זה להתעוררות והתחזקות בדרכו של הרבי, להדליק נר לזכרו, ולבקר או לשלוח בקשת ברכה על קברו. וכפי שסיים הרבי את מכתבו האמור: “אני רק רוצה להוסיף את תפילותיי ואיחוליי, שאתה וכולנו נזכה ליהנות מהברכות בגשמיות וברוחניות, שהצדיק מעורר תמיד על כולנו, לפני אבינו שבשמיים”.
הכותב הוא שליח חב"ד לשכונות הצפון החדש ורב בית הכנסת "סי אנד סאן", תל אביב