בימים האחרונים שוב חוזר השיח בקרב גורמים בכירים במערכת הביטחונית והפוליטית על הצורך בחיזוק הרשות הפלסטינית ועל התלות הביטחונית של ישראל בה במרחב יו"ש.
כמו כן, עסקת החטופים כוללת סעיפים להעברת השלטון ברצועת עזה לידי תומכי הרשות הפלסטינית בטענה כי הם הגורמים "האזרחיים" הבלעדיים שיוכלו לנהל את הרצועה אחרי חמאס. אותם אנשים עתירי זכויות, שפעלו רבות לטובת המדינה וביטחונה, טועים טעות חמורה, מסרבים להכיר במציאות שלפניהם ומוליכים את ביטחון ישראל לתהום.
הסתכלות על יהודה ושומרון כעל מודל ביטחוני יכולה לספק עבורנו הבנה של הטעויות שנעשו והצעדים הנדרשים לביטחון ישראל. זה כמעט 20 שנה שישראל שולטת ביטחונית ביו"ש. וכמו ביו"ש, עלינו לומר באופן נחרץ וברור כי אין מנוס משליטה צבאית ישראלית ברצועת עזה ובדרום לבנון.
עם כל גורם אחר שינהל את ציר פילדלפי או את עזה, בין שזה גורם פלסטיני או עזתי ובין שבינלאומי, אירופי, ערבי וכדומה – האויב יחבוט בנו באופן קשה כשימצא לנכון. לו הייתה קונסטלציה מעין זו ביו"ש, ההתיישבות היהודית מזמן לא הייתה שורדת את הטרור הפלסטיני במרחב. השליטה שלנו בביטחוננו ביו"ש היא שמבטיחה את המשך הקיום שלנו.
בדומה לזאת, אין לישראל ברירה אלא לחזור ללבנון ולהכות מכה ניצחת את אויבינו מצפון לאחר שהתעצמו באופן שלא היה כדוגמתו ב־24 השנים שאנחנו לא נמצאים שם. עלינו לייצר רצועת ביטחון כפי שהייתה בימים שלפני הנסיגה והממשלה חייבת לייצר אופציות אחרות ליום שאחרי, ללא מעורבות של כוח בינלאומי או ערבויות שווא, אלא באמצעות פתרונות "מבית" דוגמת יהודה ושומרון והשליטה הישראלית במרחב.
אחרי שנים שאלופים בצה"ל ולשעברים בכל פינה אמרו לנו תמיד ש"אין זאבים" וזרו חול בעיני הציבור על אף האיום המובהק העומד מולנו מקום המדינה ועד עתה, כעת אי אפשר לטעות עוד. הרשות הפלסטינית איננה שוחרת שלום ולא הכרחית לביטחונה של ישראל, כי אם להפך - היא מסכנת את ישראל ומאיימת עליה יותר מתמיד. התנפצות זירת יהודה ושומרון בפנינו והיפוך הקנים של הרשות הפלסטינית לעברנו הם עניין של זמן, וזה נכתב בהתחייבות ובדאגה גדולה. הם יעשו זאת כשיתאים להם, לא מתי שמתאים לנו. על כן עלינו להיות כל העת עם עיניים בין כוונות.
האם אנחנו מסוגלים לבצע את המשימה? בוודאי. אנחנו רק צריכים לא להחליש את עצמנו ולדבר תמיד בטובת הארץ ובגבורת לוחמיה. אנחנו אומרים בבירור: "זו המדינה שלנו, זו הארץ שלנו ואנחנו צריכים להגן עליה". אנחנו צריכים לדעת אם אנחנו משיגים ביטחון לתושבי מדינת ישראל ולתמוך במי שיקדם את האג'נדה הזו. רק מי שיראה את ייעודו לכך, יקודם. כל השאר נדחקים הצדה לנוכח האיום הקיומי. עם ישראל זקוק ומשווע לאנשים עם עוז ותעצומות, ומי שעייף - משוחרר.
יָשַנוּ 20 שנים על האף וב־20 השנים האלה הטרור עבד ללא הרף. מיליארדים מארצות הברית ומהאיחוד האירופי הושקעו בטרור ובבניין הכוח של ארגוני הטרור והאכילו את מפלצת הרשות הפלסטינית, וכעת הגיעה העת לערוף את ראשה. יש לגדוע את הטרור, לא משנה כמה זמן יידרש לכך. גם ביו"ש נרדמנו. עכשיו אסור להירדם עוד. בעיניים פקוחות על הזירות כולן ועם רוח בחזה - יכול נוכל להם.