ראש הממשלה נתניהו תיאר בנאומו בקונגרס האמריקאי את חזונו למזרח התיכון: ארצות הברית וישראל יקימו ברית בטחון אזורית, ברית אברהם, שתעמוד יחד מול האיום של איראן ושלוחותיה הטרוריסטיות ברחבי המזרח התיכון. לפי חזון הברית, כל המדינות שעשו כבר שלום עם ישראל או שיעשו איתה שלום יוזמנו להצטרף לברית, שאת הפוטנציאל הגלום בה ראינו כבר בליל המתקפה האיראנית ב-14.4.
חזון הברית השואף לחיבור בין המתונים במזרח התיכון כנגד איראן, שואב השראה מהברית שהקימו האמריקאים והאירופים אחרי מלחמת העולם השנייה כדי להתמודד עם האיום מברית המועצות.
מלחמת העולם השנייה היא מקור השראה לנתניהו גם כדי לתאר את האופן בו יש לפעול ביחס לפלסטינים. אחת ההצלחות הגדולות של בנות הברית, בהובלת ארה״ב, בסיום מלחמת העולם השנייה הייתה האופן בו הן ניצלו את הניצחון הצבאי המוחץ על יפן וגרמניה כדי להפוך כל אחת מהן למדינה משגשגת, בטוחה ושוחרת שלום.
הצלחת האמריקאים נבעה מכך שהם הבטיחו לשתי המדינות עוד לפני תום המלחמה (לגרמניה באמנה האטלנטית משנת 1941, וליפן בהצהרת פוטסדאם משנת 1945) אופק של שגשוג, בטחון ועצמאות. הבטחות אלה לוו בפעולות עיקשות ונחושות של בנות הברית, אשר לאחר כניעת גרמניה ויפן השקיעו משאבים רבים בשיקום המדינות כדי להבטיח שיהפכו לעצמאיות ומשגשגות. כך גם הושקעו משאבים רבים בדה-רדיקליזציה של המדינות שהוכנעו, בין היתר על ידי שליטה בתוכני מערכת החינוך ובשיקום מנגנוני הממשל. לצד זאת, מדינות אירופה הבינו שכדי לעמוד מול אויבי החופש, עליהן לפעול יחד, והניחו באותה התקופה את היסודות ליצירת האיחוד האירופי.
לא בכדי שירטט נתניהו בנאומו את חזונו לעזה ולפלסטינים על בסיס עיקרי הצהרת פוסטדאם. לפי עקרונות ההצהרה, המלחמה תסתיים ברגע שחמאס ייכנע, יניח את נשקו ויחזיר את החטופים; השלטון ברצועת עזה יעבור לידי הפלסטינים מיד לכשיתברר שהם יכולים להקים שלטון מתון שלא שואף להשמיד את מדינת ישראל; והפלסטינים יוכלו ליהנות מעתיד של בטחון, שגשוג ושלום.
אז למה כל זה לא קרה עד עכשיו? אפשר לשרטט לכך שלוש סיבות עיקריות. ראשית, כי ה-7.10 היה אירוע מטלטל בסדר גודל אזורי, שהבהיר למדינות המתונות באזור את הסיכון שמציב חמאס כמיליציה פרו-איראנית ליציבות המזרח התיכון כולו. לכן, שילוב האינטרסים מגיע לנקודת מימוש בעת הזו ולא קודם לכן.
ואכן, ישראל זוכה לגיבוי, מפורש או משתמע, למלחמתה בחמאס. שנית, כי החשיבה על חזון לאסטרטגיית-על למדינת ישראל הצטמצמה בשנים האחרונות לשאלת - כן/לא מדינה פלסטינית. ברגע שמרחיבים את המבט אל המזרח התיכון כולו, כפי שעשה נתניהו כשהזהיר את העולם מפני איראן וכשכונן את הסכמי אברהם, ברור שבטחון ישראל תלוי בכן/לא ברית אזורית של המתונים כנגד הג׳יהאדיסטים.
כאשר מבינים שזו השאלה בהא הידיעה, ברור גם שהשאלה הרלוונטית ביחס לפלסטינים היא האם יהיו מתונים או ג׳יהאדיסטים. ההיסטוריה מראה שכדי לחבר את הפלסטינים לציר המתון וכך להפוך את הנצחון הצבאי המוחץ לבטחון ושגשוג לדורות, יש להבטיח לפלסטינים שוויתור על דרך האלימות יוביל בסופו של דבר לעתיד של שגשוג, בטחון ועצמאות – או במילים אחרות, למדינה פלסטינית שוחרת שלום לצדה של מדינת ישראל.
לבסוף, הסיבה השלישית, נוגעת לפיצול הפנימי בחברה הישראלית. הגיעה העת לפעול יחד, מכל קצוות הקשת הפוליטית, למען מטרה אחת: הקמת ברית בטחון אזורית של הכוחות המתונים במזרח התיכון אשר תהווה מוקד משיכה לעמים ולמדינות לנטוש את דרך האלימות והטרור. זה אפשרי וזה בידינו.
המחברות הן חברות סגל באוניברסיטת תל אביב, ממקימות ״פורום היום שאחרי המלחמה״ ומובילות תנועת ״האינטרס הישראלי – ברית ביטחון אזורית״