התגובה הצפויה של ישראל לאירוע הקשה במג'דל שמס ותגובת הנגד של חיזבאללה עלולים להוביל את הצדדים למלחמה רחבה, הגם שאינם רוצים בה. עוד הוכחה לכך שלא הפסקת אש בעזה, מלחמה אזורית היא רק עניין של זמן.
מלחמת אזרחים בלבנון בפתח? ההשפעה האפשרית של האסון בגולן
פגיעה ישירה ברמת הגולן: 12 ילדים נרצחו ועשרות נפצעו במג'דל שמס
ספק אם מי שעוקב אחר ההתפתחויות בגבול הצפון מאז תחילת מערכת "חרבות ברזל" מופתע היום. "הכתובת הייתה מזמן על הקיר" שכן הפעילות העצימה של ישראל כנגד הארגון ומנגד הרחבת "סל התגובות" של הארגון במטרה להניא את ישראל מהמשך פעולותיה הובילו בשבועות האחרונים לירי נרחב שרק בנס לא גרם לנפגעים רבים בצד הישראלי.
למרבה הצער, ולאחר לא מעט "כמעט ונפגע" הטיל שירה חיזבאללה כנקמה על חיסול פעיליו היום (27/9) בדרום לבנון, גרם לפגיעה קטלנית במגרש הכדורגל בישוב מג'דל שמס באופן שמחייב את ישראל לחשוב על תגובה חריפה ורחבה ולא עוד "עוד מאותו הדבר".
הגם שסביר שהצדדים לא מעוניינים במערכה אזורית רחבה ומבינים את השלכותיה, התגובה הישראלית הצפויה מכניסה את הצדדים לספירלת הסלמה, בעיקר אם חיזבאללה ידבק במדיניותו של תגובה בעבור כל תגובה ישראלית. חוסר האמון בין הצדדים ו"ההתכתבות באש" ביניהם אף מובילים לכך שאין "מנגנון סיום" שיכול לכפות על הצדדים רגיעה ולכן הסלמה מגבירה משמעותית את סכנת המלחמה.
תגובתו של הארגון לירי הטיל לעבר מג'דל שמס ובעיקר ההכחשה שהארגון קשור לירי זה, מלמדים כי הארגון לחוץ מאוד גם מהרחבת המערכה וגם מההשלכות של ירי זה על מערכת היחסים המורכבת שלו עם מנהיגי הדת הנוצרית בלבנון. התמיכה הפומבית לה זוכה הארגון מאז אירוע הירי, בעיקר בכל הנוגע להכחשה כאילו הוא קשור לירי, מלמדת כי כרגע הדרוזים במדינה מתייצבים מאחורי הארגון.
האונוס כרגע הוא על הצד הישראלי שצריך להוציא לפועל תקיפה כזו שתמחיש לחיזבאללה את המחיר שעליו לשלם בעבור הריגתם של נערים תמימים, אך מנגד כזו שלא תגרור את הצדדים למערכה רחבה. הבעיה המרכזית היא שספק רב מאוד שחיזבאללה יבליג לתקיפה ישראלית (בוודאי אם זו תהיה אחרת מכל מה שראינו עד היום כמו שטענו בכירים ישראלים לאחר האירוע במג'דל שמס) ולכן גם אם אין בתקיפה רצון להוביל למלחמה, התגובה של חיזבאללה והתגובה הישראלית לתגובת חיזבאללה עלולה להוביל אותנו לשם.
האירוע במג'דל שמס מוכיח שוב כי ללא הפסקת אש ברצועה אשר תוביל גם להפסקת אש צפויה בגבול הצפון, זו רק שאלה של זמן שהצדדים יגיעו בסופו של דבר למלחמה. חוסר היכולת לנתק את הקשר הגורדי שבין חיזבאללה למתרחש ברצועת עזה, והעליה ברף התגובות של הארגון בחודשים האחרונים מובילים לכך "שהמשחק באש" הוא כזה שבהכרח מוביל את הצדדים לסיפה של מלחמה.
הימים הקרובים יהיו משמעותיים ביותר. לצד האירועים בגבול הצפון נכון להזכיר גם את איומי החות'ים לנקמה על גבעה בנמל חדידה ואת המשך הפעילות של המיליציות השיעיות כנגד ישראל כדי להבין – אנחנו על חבית נפץ שההסלמה האחרונה בצפון עלולה להדליק את הפתיל שלה.
הכותב הוא חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי. סיטרינוביץ' שירת 25 שנה במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר המובילות באמ"ן ובנספחות אמ"ן בשגרירות ישראל בוושינגטון.