עשיתי מילואים בשדה תימן. שמרתי על הנוח'בות והסתכלתי להם בעיניים - זה היה מרתיח. האם במהלך השמירות הליליות חלפו בראשי מחשבות על נקמה מופרעת בסגנון "ממזרים חסרי כבוד"? בהחלט. אלא שהחיים אינם סרט הוליוודי ומדינה לא מנהלים בסיסמאות.
דוד בן-גוריון לא מצמץ כאשר הורה על פירוק המחתרות, מתוך הבנה היסטורית עמוקה של גודל השעה ומהותה של מדינת יהודים ריבונית וצבא סדיר המופקד על הגנתה.
ביחד ננצח? אם אנחנו עסוקים בפירוק מבפנים - אנחנו לא שונים מאויבנו
ביביסטים, מתי תבינו? אין תחליף למנהיגות אמת - נתניהו דואג רק לעצמו
כשעלינו לשמירה הראשונה במתקן הכליאה בתחילת חודש מרץ, בעיצומה של המערכה בח'אן יונס, אמר לנו המ"פ: "זאת סיטואציה מטורפת וקשה, אבל אנחנו כאן כדי שהלחימה בעזה תוכל להימשך ללא הפרעות. בסוף, שחרור החטופים עובר גם בדרך שבה האירוע כאן יטופל וייתפס בעיניים בינלאומיות".
לעמוד שם, במרחק נגיעה מהשפלים שברוצחים המתועבים ששחטו את אחיותינו ואחינו, היה קשה מנשוא. אבל את מה שמבין כל בר דעת שלבש מדים בחייו צבי סוכות מסרב להפנים, וזה מצחיק, משום שבמשך עשרה חודשים הוא וחבריו מסבירים לנו שפשוט "אסור לתת פרס לסנוואר" - פעם זה נגד הפגנות, פעם נגד עסקת חטופים, פעם נגד ועדת חקירה.
אז תגידו, פריצה מתוקשרת של חברי כנסת ישראלים לבסיס צבאי משמחת את סנוואר או מה? עברתם צד שם בציונות הדתית?
בינתיים, ביקום מקביל, הפרויקטור החדש לשיקום הצפון האלוף (במיל') צ'ייני הודה אתמול בדיון בכנסת - שימו לב - ש"אין שום גוף במדינת ישראל שיודע איפה כל המפונים".
מה הקשר? התשובה פשוטה: אם יש משהו שאמור היה להוציא את נבחרי הציבור שלנו משלוותם אתמול, הרי שזו ההפקרה האיומה של תושבי הצפון ולא התעללות אחת בשדה תימן. כי לפעמים, רק לפעמים, גם האמת היא אופציה.
אלא שממשלת ישראל הנוכחית היא פלא פיזיקלי של ממש – אנשים בשר ודם שמשקלם הסגולי הוא אפס מוחלט. ממשלה על-טבעית, שמרחפת מעלינו ומביטה באדישות על אזרחיה המיואשים בזמן שהיא עמוק בקמפיין פוליטי, ציני וחסר אחריות.
לו הייתה כאן ממשלה שעובדת למען אזרחיה, הרי שצמד המילים "שדה תימן" כלל לא היה עולה לכותרות. במשך יותר משנה התעלם השר בן גביר מאינספור התראות על מצוקת הכליאה - מה שהוביל לליקוי המאורות שבמסגרתו, עם פרוץ המלחמה, משימות שאמור לבצע שב"ס הוטלו על מילואימניקים שכלל לא הוכשרו לשמירה על אסירים.
אבל בן גביר לא אשם, הוא לא כשיר. שמישהו רק יקבל אחריות ויעדכן את מי שהפקיד בידיו את "הביטחון הלאומי".
הכותב הוא יועץ אסטרטגי, שותף במשרד משעל ורניק תקשורת