מתקפת השביעי באוקטובר הייתה רשומה על הקיר, חמאס הצהיר בגלוי על כוונותיו והתאמן למתקפה סמוך לאירוע. ההנהגה המדינית והביטחונית סירבה להאמין, אך זה קרה.
ומה אומרים חיזבאללה ופרשניו כעת בגלוי בשפה הערבית? בתשובה לשאלה זו נתייחס בין השאר לנאומו האחרון של נסראללה (1 באוגוסט) ולמאמרו של מאג'ד נאסיף הפרשן המדיני של ערוץ אל-מנאר השייך לחיזבאללה (3 באוגוסט), שכותרתו: "כיצד תהיה התגובה של ציר ההתנגדות לחציית הקווים האדומים?".
רוצים להיות שהידים כמו חוסיין
חסן נסראללה קבע בנאומו משוואה שתתקיים בתגובה הבלתי נמנעת של ארגונו: ישראל פגעה במספר 2 בארגון וגם באזרחים בדאחיה ועל כן ישלמו את המחיר חיילים ואזרחים ישראלים. הוא הדגיש כי חיסול הנייה, מעבר לפגיעה בריבונות והביטחון של איראן, מהווה פגיעה חמורה בכבודה, כי מדובר בפגיעה באורח שלה.
הוא הזכיר כי בשבוע שעבר חל יום העַאשוּרַא, האבל השיעי על מותו של חוסיין, נכדו של מחמד נביא האסלאם. חוסיין הלך לנקום ברשעים, למרות שלא היה סיכוי שינצח, מה שלא הרתיע אותו כלל.
חוסיין מהווה דוגמה להקרבה לדורות הבאים. נסראללה הזכיר שורה של מנהיגים בחזבאללה שחוסלו, מה שרק הגביר לטענתו את המוטיבציה של ארגונו. חזבאללה מכין את הדור הצעיר שיחליף את השהידים, הוא הסביר.
המלחמה לא תיפסק עד שלא תסתיים המלחמה בעזה. נסראללה לא פרט כיצד יגיב הפעם ארגונו, אך סיכם כי ההתקפה תגיע מכמה זירות ובימים הקרובים. כעבור יומיים, בערוץ של הארגון פורסמו פרטים נוספים על כוונותיו של חזבאללה.
לטענת נאסיף הפרשן המדיני של אל-מנאר, התגובה תהיה שקולה למתקפות שספג ציר ההתנגדות. חיזבאללה יפגע במטרות צבאיות ואזרחיות גם יחד, כי כך עשה צה"ל בתקיפה בדאחיה כאמור.
צה"ל פגע בבכיר של חיזבאללה ועל כן יכוון הארגון את הירי על אתרי הפיקוד וההנהגה של ישראל. צה"ל התקיף את בירת לבנון, על כן לא יהסס חיזבאללה לירות על תל אביב וירושלים.
איחוד הזירות
נאסיף מדגיש כי בתגובת הנקם הפעם יתקיים עיקרון איחוד הזירות ותהיה "חלוקת עבודה" בין חלקי ציר ההתנגדות, כאשר החלק הארי בירי הטילים והמל"טים יהיה של איראן וחיזבאללה. כדאי לשים לב למשפט שכתב: "כולם ישרתו את המטרה העליונה שהיא הפסקת הלחימה בעזה".
לגבי שאר חברי ציר ההתנגדות, באופן כללי הוא יכוון על מתקני אנרגיה בעלי משמעות כלכלית – מכליות נפט, תחנות כוח וכד'. מכיוון שארה"ב ירתה במקביל להתקפה הישראלית על בסיס של חזבאללה-עיראק, גם בסיסים של ארה"ב יהיו על הכוונת של ציר ההתנגדות במתקפת הנקמה הצפויה.
מכיוון שארגון זה בעיראק מתואם עם "אנצאר אללה" (החות'ים) בתימן, אין ספק כי גם הוא ישגר טילים על מטרות בישראל. ניתן לאשר את טענת איחוד הזירות במאמר שפורסם לאחרונה ב"טהראן טיימס" (3 באוגוסט), המסביר כי בגרסה הנוכחית של מבצע "ההבטחה האמתית" (השם האיראני של מתקפתה-14 באפריל) ישתתפו גם שאר חלקי ציר ההתנגדות.
אם ישראל תגיב
נאסיף מציע לא להסתמך על ההנחה שארה"ב תרסן את ישראל כדי למנוע הסלמה אזורית, כי "השטן הגדול מתואם עם השטן הקטן". הוא מרגיע וקובע כי יש לחיזבאללה את היכולת לשתק את צה"ל כליל.
זאת ע"י ירי של 54 אלף טילים בליסטיים לעבר כ-150 מתקנים צבאיים, רדארים, בסיסי צבא, מחסני נשק, מערכות כיפת ברזל, נמלי צבא, הכור הגרעיני, ועוד כאלף מתקנים כלכליים חיוניים כתחנות כוח, מפעלים, שדות תעופה ונמלים ימיים.
נאסיף מסכם, כי ציר ההתנגדות אינו מעוניין במלחמה כוללת, במיוחד בעיתוי הנוכחי אותו מכתיב "האויב הציוני", אלא שהמלחמה הזו נגזרה על חיזבאללה מהרגע שהחליט להצטרף ל"מבול אל-אקצא".
הפרשן שמפרט
פרשן "אל-מיאדין" אחמד עבד א-רחמן במאמרו "לאן יכוון ציר ההתנגדות" (4 באוקטובר) יורד ממש לפרטים, מבלי לחשוף את מקורותיו. לדעתו, לא יהסס ציר ההתנגדות לפגוע במטרות מרכזיות, שיהוו מענה הולם למתקפות בביירות ובטהראן. הוא אף מפרט את המטרות כדלקמן: הכנסת, משרד רה"מ, משרד הביטחון והקריה, שדה התעופה בן גוריון, שדות התעופה של חיפה ואילת (רמון).
לטענתו, בסיסי צה"ל שיותקפו כוללים את בסיסי חיל האוויר רמת דוד, חצור, חצרים, נבטים (שהותקפה בפעם הקודמת ב-14 באפריל), תל-נוף ופלמחים.
גם הנמלים הראשיים על הכוונת, כי הם עורק החיים של המסחר: מפרצי חיפה, אשדוד ואילת. תחנות כוח לייצור אנרגיה אף הם על הכוונת, כשהוא מונה חמישה עיקריים (הגדולה ביותר אורות רבין בחדרה, רוטנברג ליד אשקלון, אשכול באשדוד, רדינג בתל אביב ותחנת חיפה).עבד א-רחמן גם כולל בין המטרות של ציר ההתנגדות ארבע שדות נפט וגז (קריש, לוויתן, תמר ושמן). לטענתו, פגיעה בכל האתרים הללו תשתק כליל את "הישות הציונית" במלחמה הבאה שהיא בלתי נמנעת לטענתו.
נקודות החולשה
ידוע כי לחיזבאללה עוצמה ויכולות הרבה מעבר לאלה של חמאס, אך יש לו גם מספר חולשות. מפת המיקום של בסיסי חזבאללה כמעט זהה למפת העדות בלבנון – כלומר הוא נשען על שלושת הריכוזים של העדה השיעית: כפרי דרום לבנון, בקעת הלבנון (בעלבכ, אל-הרמל) והדאחייה – הפרבר הדרומי של ביירות.
רוב כוחותיו פרוסים בשטחים אלה שהם גלויים יחסית, כי מדובר באזורים כפריים וחקלאיים ולא במרכזים עירוניים צפופים. בניגוד למלחמת לבנון הראשונה (2006), ישראל צברה במלחמה בעזה יכולות מתקדמות בפגיעה באזורים אורבניים צפופים, גם במטרות מדויקות, מה שרלוונטי להנהגת חיזבאללה בדאחיה.
לפי פרסומים בתקשורת הערבית, יש לחיזבאללה מערכת מנהרות מתחת לקרקע בהן מסתתרים כוחותיו, אך מכיוון שאין בהן חטופים לשמחתנו, אין שום מגבלה להתקיפן בעומק האדמה באמצעים מגוונים, והן יכולות להפוך למלכודות מוות.
חיזבאללה צודק בקביעתו שבמערכה הנוכחית הוסרו הקווים האדומים, אך הדבר נכון לשני הצדדים. כעת צה"ל לא יהסס לפגוע במטרות טרור עם הרבה פחות התחשבות בסיכון אזרחים מאשר בעבר.
אגב, רוב אוכלוסיית דרום לבנון כבר נטשה את הכפרים (קרוב למאה אלף פליטים). חשוב לשים לב שבמלחמת לבנון השנייה ניצל חיזבאללה הפוגות במתקפות חיל האוויר, על מנת לשגר טילים על ישראל.
על כן, נראה כי הפתרון הצבאי האידיאלי יהיה מתקפת בזק מקדימה של עשרות מטוסים וללא הרף למשך מספר ימים, מעין "ששת הימים 2". ונראה כי הפתעת האויב הגדולה ביותר היא פתרון מדיני - עסקת חטופים דווקא כעת, מה שיביא להפסקתה של המערכה בכל הזירות.
ד"ר ירון פרידמן הוא חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ירון מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC