תשעה באב, היום התשיעי לחודש אב העברי, מציין תקופה משמעותית של אבל עבורנו כעם. הוא מנציח את חורבן בית המקדש הראשון והשני בירושלים, רגעים מרכזיים שעצבו מחדש את ההיסטוריה היהודית. אירועים אלה מבטאים לא רק אובדן של מבנים פיזיים, אלא גם את פירוקו של מרכז רוחני וקהילתי מרכזי. החורבן היה תוצאה של סכסוכים פנימיים ופילוג בקרב העם היהודי, הכאב והצער שחשו באותה תקופה היו עמוקים, והובילו לתקופת הגלות. הסימנים המקדימים לסכנה היו ברורים וחרף תמרורי האזהרה, עם ישראל לא השכיל למנוע את החורבן ולא פתר את האתגרים בצורה מושכלת.
השנה, כשאנו מתקרבים לט' באב, זו הזדמנות להרהור לא רק על העבר הרחוק, אלא גם על האתגרים העומדים בפנינו כיום. זיכרונות ההרס והאֶבֶל מהדהדים בנו עמוקות, במיוחד לאור הסערה שחווינו בשנה החולפת, הן ברמת הפילוג, חוסר ההסכמה והפגנות הכוח שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו במדינה. זה הזמן לעצור ולחשוב מה אנו יכולים ללמוד מההיסטוריה שלנו וכיצד נוכל לייַשם את הלקחים הללו כדי לבנות חברה חזקה ומאוחדת יותר. בדיוק כפי שעם ישראל תמיד מצא דרכים לבנות ולשחזר, כך גם אנו יכולים להפוך את המאבקים הנוכחיים שלנו להזדמנויות לצמיחה.
על ידי אימוץ אחדות והבנה, נוכל להפוך את הכאב הקולקטיבי שלנו לבסיס לחברה חזקה יותר. זוהי ההזדמנות שלנו ללמוד מהעבר, להימנע מחזרה על טעויות ולקדם תחושת מטרה משותפת שתנחה אותנו לעבר חברה מוארת ומלוכדת יותר.
הכלי הגדול ביותר שלנו להפיכת חורבן להזדמנות, הוא חינוך ויותר מכך – חינוך לתחושת משמעות. בידיה של מערכת החינוך להחזיר את המשמעות המקורית של היותנו עם בארצו ואת הדחיפות שבניצחון הרוח על המפריד. על ידי לימוד ערכי האחדות, האמפתיה והחוסן אנו יכולים לעורר השראה בדור הבא לבנות עתיד טוב יותר. החינוך צריך לחרוג מידע אקדמי; עליו להנחיל תחושת מטרה וקהילה. אנו יכולים להתבונן בט' באב כנקודת מוצא לשיחות על ההיסטוריה שלנו ועל חשיבות הלמידה ממנה. עידוד חשיבה ביקורתית ואינטליגנציה רגשית במערכת החינוך שלנו יעזור לילדינו להבין את משמעותם של אירועי העבר והשפעתם על ההווה והעתיד שלנו.
על ידי טיפוח תרבות של משמעות וחיבור, נוכל להבטיח שהלקחים של ט' באב לא רק ייזכרו אלא ישמשו באופן פעיל ליצירת חברה מאוחדת ותכליתית יותר. באמצעות חינוך, אנו הופכים את זיכרונות ההרס לכוח רב עוצמה לשינוי חיובי.
דרך יעילה היא ליזום תוכניות פיילוט בבתי ספר נבחרים ולהציג את תוצאותיהן החיוביות למקבלי ההחלטות. לצד זאת, יש לעודד מעורבות ציבורית של הורים, מורים ותלמידים באמצעות קמפיינים ופניות ישירות למשרד החינוך.
בנוסף, יש להציע תוכניות הכשרה למורים בנושאים אלו, כדי ליצור קבוצת לחץ מקצועית מבפנים. יוזמה של פורומים וסדנאות משותפות למקבלי החלטות ואנשי חינוך עשויה לקדם דיאלוג מתמשך ועיצוב משותף של מדיניות.
כמו כן, יש להדגיש כיצד חינוך למשמעות ואחדות תורם ליעדים לאומיים כמו חוסן חברתי וצמיחה כלכלית. עידוד שיתופי פעולה בין משרד החינוך לגופים אחרים, כגון משרד הרווחה או צה"ל, עשוי להדגיש את החשיבות הרחבה של הנושא.
למרות האתגרים והפילוגים העומדים בפנינו כיום, יש לנו את הכוח לשנות את החברה שלנו באמצעות אחדות וחינוך משמעותי. בידינו להפוך רגעים של הרס להזדמנויות לשינוי חיובי, ולהבטיח חברה ישראלית חזקה ומאוחדת יותר לדורות הבאים.
הכותבת היא לירון צימרמן – ראש מנהל מחקר ופיתוח ברשת החינוך עתיד