הפיגוע שכשל בראשון בערב בתל אביב, והנס הגדול שנגרם כתוצאה מ"תאונת עבודה" של המחבל, שבעטיה התפוצץ מטען רב עוצמה שהיה בתיק גדול שנשא על גבו, גרם לריטוש גופתו. מדובר בנורת אזהרה עצומה לכל מקבלי ההחלטות, ללא יוצא מן הכלל, לרבות שופטים, ואני מתכוון למה שאני כותב.
בשבוע שעבר פרסמתי בזעם אודות החלטות של שופטי בית משפט השלום והמחוזי בתל אביב שמיהרו לשחרר שוהים בלתי חוקיים (שב"חים) שהמשטרה עצרה, בטענה שחייבים לפעול במדיניות שוויונית לכאורה וללא הפליה בין שב"ח לשב"ח, שכן המשטרה לעיתים משחררת כאלה שהיא לא מוצאת לנכון להביאם לבית המשפט.
בית המשפט נכנס לנעליהם של גורמי האכיפה, משטרת ישראל, לשיקוליהם ולהחלטתם, והחליט כי אם המשטרה מרשה לעצמה לשחרר שוהים בלתי חוקיים שהיא עוצרת בחלק מהמקרים, אין מקום לכאורה להאריך מעצרם של אחרים שנעצרו בנסיבות דומות. שגה בית המשפט, ויסלחו לי כולם, שהחליט להחליף את אותו קצין משטרה, שמכיר את הרחוב יותר מבית המשפט, נושם את הזירות וער למתרחש בשטח, ובמקום להתייחס לעצם ביצוע העבירה ואולי למתוח ביקורת על התנהלות המשטרה, בחר לשחרר את השב"חים ולגרום לריסוק ורמיסה של גורם ההרתעה.
לא בכדי ראינו את הסרטונים אודות שב"חים שמשתלשלים באמצעות חבלים באזור עטרות שבירושלים ובאזור גדר המערכת בטול כרם, ולא בכדי נחשפנו בעל כורחנו לפיגוע שכשל כאמור בתל אביב. בכל המקרים מדובר בשב"חים שנכנסו לשטחי ישראל אחרי שהערימו על המערכת, ניצלו פרצה בגדר או הוסלקו מאחורי דפנות כפולות ברכבים ובסופו של דבר הגיעו לכאן, התערבבו בתוכנו חלקם למטרות עבודה וחלקם כדי לבצע פיגועי תופת שאחד מהם, כאמור למרבה מזלנו, כשל אחרת היה גובה מחיר כבד.
עד מתי נשב וננסה לפעול בהומניות וברחמנות כלפי מי שמבצעים עבירות לרבות ביטחוניות ונכנסים ללא אישור ובניגוד לחוק לתחומי המדינה? למה בית המשפט צריך להעמיד במבחן את יכולותיה ומסוגלותה של משטרת ישראל ולעיתים גם של השב"כ במניעת פיגועים, או במעצר גנבי רכב? למה מחכים לרגע שבו נצטרך למתוח ביקורת ולטעון למחדל אם ברגע שכבר מבצעים מעצרים, בית המשפט לא מבין את חומרת העבירה ובעיקר את התקופה שבה אנו שורים כדי להאריך מעצר ולהטיל קנסות אימה על אלו שעוברים על החוק? למה אי אפשר לקבל את החיזוק הנדרש מבית המשפט ומערכת המשפט כולה בכדי להוות גורם הרתעה על כל מי שינסה להבא לחדור לשטחי ישראל ללא רשות? קלות הדעת ואוזלת היד של כל אלו שמנסים להשלים עם עצם הכניסה הבלתי חוקית בטענה שמרביתם מחפשים עבודה, ראויה לכל גינוי אפשרי כי מספיק שמקרה אחד יסתיים בפיגוע רצחני והרי המחיר שנשלם יהיה כבד ביותר ומיותר.
אם המדינה החליטה שלא להעניק אישורי שהייה או כניסה לתחומיה לתושב שטחים כזה או אחר, משמע שהוא לא ראוי להיות פה בשום צורה ובית המשפט, עם כל הכבוד, לא יכול להקל ראש בכך. הכשל הטכני אתמול בהרכבת המטען, כמו שפתחתי את המאמר, חייב להוביל לשינוי קו המחשבה אצל כולם ללא יוצא מן הכלל. זה יכול היה להסתיים אחרת עם נפגעים רבים, כשהכתובת היתה מרוחה הרבה קודם על הקיר ואז היינו מחפשים אשמים. המזל שיחק הפעם לכולנו ומי רוצה להסתמך על אלילת המזל? תגידו.