נכון למועד כתיבת שורות אלה, נראה כי “בליץ” מתקפת המנע של חיל האוויר על יעדים אסטרטגיים של החיזבאללה והפגיעה הקשה במערך הטילים של ארגון הטרור הזה, שממרר את חיינו כבר כמעט 11 חודשים ללא הפסקה - נעצר. הדבר מותיר בקרב רבים מאזרחי ישראל תחושת החמצה על ההזדמנות המצוינת להשיב סוף־סוף את כוח ההרתעה לצה”ל ולהפיח כאן תקווה חדשה להשבת הביטחון לצפון.
"נסראללה שונא את סינוואר": התסבוכת שחמאס הכניס את חיזבאללה אליה
לפי דיווחים, מתקפת הנקמה של החיזבאללה הייתה אמורה לכלול שיגור של כ־6,000 טילים וכטב”מים עם שחר, מתקפה שהייתה אמורה לפגוע קשות בלב מדינת ישראל ונבלמה בעודה באיבה הודות למודיעין, למוכנות ולערנות טובה, שהוכיחו שפיקוד הצפון וחיל האוויר היו ערוכים היטב לכל תרחיש. אולם הדבר מעלה את השאלה שעוד תהדהד כאן ימים רבים: למה זה נעצר? למה צה”ל לא המשיך להלום באיום הזה ולעשות לו סוף?
11 חודשי מלחמת התשה הפכו את צפונה של מדינת ישראל לשטח “כבוש” בידי החיזבאללה, שהצליח להרחיק כ־80 אלף מתושבי הצפון מבתיהם ומשדותיהם וליצור שם הרס וחורבן שכמוהם לא ידעה מדינת ישראל מיום הקמתה, נזקים שייקח שנים לשקמם. שעתיים אחרי המתקפה הזאת, ומשנוכחנו לראות שהיכולות של חיל האוויר מאפשרות לישראל לעשות סוף למלחמת ההתשה הזו, לפתע הגיעה הודעת חיזבאללה כי השלים את שלב א’ בתוכנית הנקמה שלו בישראל, ומכאן למעשה המשך יבוא. מלחמת ההתשה תימשך.
שורות אלה אינן נכתבות ממוחו הקודח של מחרחר מלחמה ולא ממניעי נקמה, אלא מזעקתם הנואשת והמהדהדת במשך חודשים ארוכים של תושבי הצפון ושל כל מי שמתכּשֶׁה להכיל ולקבל את מלחמת ההתשה הזו שהחיזבאללה כפה עלינו. מדי יום ממתין עם ישראל בדחילו ורחימו לראות מה יאמר היום חסן נסראללה ומה מכין לנו היום חיזבאללה. כשזה מגיע עם הרס וחורבן, ולא אחת גם במחיר דמים, אנחנו סופגים ומבליגים.
מתקפת המנע הזו, שהדהימה במידה רבה את חיזבאללה, הייתה חייבת להימשך כדי לעשות סוף לסאגה הבלתי נפסקת הזו. מתברר שיש כאן ממשלה רופסת שהזניחה באופן פושע את הצפון, שטובה בהבטחות ובמילים, אבל רחוקה מאוד מהחלטות אמיצות שדורשות מנהיגות חזקה ונחושה.
יש כמובן השפעה אמריקאית ושיקולי בחירות בארצות הברית שיוצרים לחץ מסוים על ישראל להתמתן, להבליג, להכיל - אבל כשמדובר בסלע קיומנו, ביטחון האזרחים אמור להיות מעל לכל שיקול ולחץ, גם של הגדולה בידידותינו. המצב בצפון לא יכול להימשך ואין סיבה בעולם שתמנע מאיתנו לעשות זאת. מי שהפר את הסכם 1701 זו לבנון, שנשלטת היום בידי חיזבאללה, וכל ויתור והכלה היום יעלו לנו הרבה יותר מחר.
מה שברור הוא שהמתקפה המוצלחת של חיל האוויר לא הייתה מושלמת ונבלמה באיבה, מבלי שתרמה וגרמה להשבת גבול הצפון לשקט של ה־6 באוקטובר. מכה קשה לחיזבאללה הייתה נשמעת גם במחילות הנסתרות של רצועת עזה ומגיעה לאוזניו של סינוואר, שהיה מבין היטב שהישועה שלו לא תגיע מצפון וגם לא מאיראן, מה שהיה מאיץ את עסקת החטופים.
מכת מחץ של חיל האוויר הייתה מהדהדת היטב גם בטהרן ומבהירה לאיראנים שמשחקי מלחמה עם ישראל עלולים לעלות ביוקר. בפעם הבאה שנמשיך לשמוע שוב על ירי רקטות וכטב”מים שמשוגרים לצפון, יהיה ברור למי שהיה עדיין ספק בלבו שככה לא מנצחים מלחמה וככה לא מחזירים את הצפון לחיק מדינת ישראל – ובעיקר שיש כאן ממשלה של חדלי אישים שעדיין לא הפנימה שהשבת השקט לצפון חשובה הרבה יותר מציר פילדלפי, שהוא יותר תירוץ פוליטי מאשר שיקול ביטחוני.