מאז תחילת התמרון ברצועת עזה והמלחמה מול חיזבאללה, נהרגו מעל 320 לוחמים, ויותר מ-2000 נפצעו, בהם רבים עם פציעות קשות. לא רק שהצבא לא עמד במטרה המרכזית שהדרג המדיני קבע – "מיטוט החמאס", אלא שבגלל התנהלות לא ראויה וחוסר משמעת מבצעית נהרגו ונפצעו רבים במהלך הלחימה ברצועה.
כל מה שהתרעתי מפניו לצערי הולך ומתממש לנגד עינינו. אם לא תחתם עסקה להחזרת החטופים והפסקת הלחימה, המצב עלול להידרדר, ואנו עלולים להגיע לעברי פי פחת. כל זאת בגלל שלושה מוסקטרים – בנימין נתניהו, יואב גלנט והרצי הלוי – שאיבדו את דרכם ואינם מסוגלים להוביל אותנו לחוף מבטחים.
הביקורת הנוקבת של תת-אלוף במילואים גיא חזות, ראש מערך הלמידה והתחקור בזרוע היבשה ולשעבר מפקד אוגדה, מעידה שהתחקיר בצה"ל פשט את הרגל. ניהול המלחמה בעזה, לדבריו, הוא המחדל החמור ביותר שקרה לצבא.
הרמטכ"ל הרצי הלוי פורר את צבא ההגנה לישראל לפירורים, והפיקוד בצה"ל איבד בו אמון מוחלט. חוסר המשמעת המבצעית בצה"ל הביא במלחמת "חרבות ברזל" לרוב הנפגעים – והאחריות לכך מוטלת על נתניהו, גלנט והרצי הלוי.
שלישייה זו אחראית ישירות למחדל הגדול שנגרם למדינת ישראל מאז היווסדה ב-7 באוקטובר 2023. באחריותם רציחתם של מעל לאלף גברים, נשים וטף, חטיפתם של מאות ילדים, נשים וגברים, העקירה של יותר ממאה אלף איש מבתיהם בצפון ובדרום הארץ, והפריצה למלחמת התשה עם חמאס ועם חיזבאללה. תוצאות מחדליהם מקריסות את המדינה בתחומי הכלכלה והיחסים הבינלאומיים ומגבירות את השנאה בין מגזרי האוכלוסייה, דבר שעלול להצית את המזרח התיכון ולהוביל למלחמה אזורית רב-זירתית.
להלן אדון במחדלי הרמטכ״ל לפי שיש לו אחריות אישית וישירה לאבדות הכבדות מאוד במלחמת ״חרבות ברזל״ בעטיה של משמעת מבצעית לקויה, הגובלת ברשלנות פושעת, ובגין אי־הפקת לקחים על אירועים חמורים החוזרים ונשנים לפרקים. גם כאשר מפיקים לקחים אין על יישומם לא בקרה ולא מעקב. אנו עדים שוב ושוב להתרחשותם של אירועים חמורים שבהם נהרגים ונפצעים לוחמים רבים מפני שלא מתבצעים תחקירים מבצעיים על כשלים ("פשלות") קשים שבגינם נהרגו ונפצעו לוחמים רבים, ושל אירועים שאין מיישמים בהם פקודות ונהלים באשר לבטיחות הלוחמים.
ולא עוד אלא שהמפקדים הרשלנים, שאינם שומרים על משמעת מבצעית, ושמחמת רשלנותם נהרגו ונפצעו קשה לוחמים רבים – לא עומדים לדין, לא מודחים ולא נענשים, כאילו לא קרה דבר. כך מתנהל הרמטכ״ל שהוא בעצמו אשם הרבה יותר מכולם, ולכן הוא פוחד לנקוט הליכים משפטיים נגד מפקדים שסרחו, שמא ישאלו אותו למה הוא לא מעניש את עצמו ומתפטר.
תוך כדי המלחמה אני מדבר עם לוחמים ומפקדים הנלחמים ברצועת עזה , והם מספרים לי שבמהלך המלחמה הם כמעט לא נלחמים פנים אל פנים עם החמאס , החמאס לדבריהם נלחם מלחמת גרילה, יוצא מהמנהרות משגר טילי נ״ט על הטנקים והנגמ״שים שלנו, מטמין מלכודים ומטענים בבתים שצה״ל סורק ונעלם שוב במנהרות, הלוחמים מספרים לי שהתיאורים של דובר צה״ל והכתבים הצבאיים בתקשורת על קרבות קשים פנים אל פנים מול החמאס ועשרות עד מאות הרוגים של לוחמי החמאס בכל קרב הם עורבא פרח וזריית חול בעיניי הציבור.
הם מספרים לי שרוב ההרוגים והפצועים של צה״ל הם לא מקרבות פנים אל פנים מול החמאס אלא מפיצוץ מטענים בבתים שצה״ל סורק ללא הקפדה על התרגולות של כניסה לבתים החשודים במלוכדים ומטילי נ״ט שהחמאס משגר ומאש כוחותינו שיורים על כוחותינו ( דו״צ).
לאחרונה קבלתי נתונים מטלטלים ממנכ״ל של בית חולים גדול שקלט במהלך המלחמה הרוגים ופצועים של צה״ל, לדבריו של המנכ״ל, לאחר בדיקה יסודית שעשה , הוא מצא שמעל 90% מההרוגים והפצועים מקרב הלוחמים שלנו נפגעו ממטענים ומלכודים בסריקת הבתים שנעשים בניגוד לפקודות. מנ״ט של החמאס שפגע בטנק או נגמ״ש , מירי דו״צ של כוחותינו על כוחותינו , ורק פחות מ- 10% מלחימה פנים אל פנים מול האויב.
זה תואם אחד לאחד את מה שמספרים הלוחמים והמפקדים הנלחמים ברצועת עזה, האשמה על השערורייה הזו מוטלת בראש ובראשונה על הרמטכ״ל הרצי הלוי שהפרת המשמעת המבצעית עוברת מעל ראשו. מדי יום ביומו אני מקבל שיחות והודעות מלוחמים וממפקדים בשטח המטלטלות את הנשמה על הרשלנות הפושעת של הפיקוד הבכיר שמנותק לחלוטין מהאירועים הקשים של חוסר משמעת מבצעית.
אסור היה שזה יקרה, אך הפיקוד הבכיר עובר על כך לסדר היום. התוצאות החמורות של חוסר משמעת מבצעית מביאות לידי הרוגים ופצועים קשה, והן חוזרות חלילה פעם אחר פעם. הדוגמאות הן רבות מאוד ומטלטלות, אך פטור בלא כלום אי־אפשר, ולכן בחרתי להציג לפניכם להלן רק כמה מהן.
בתחילתה של מלחמת "חרבות ברזל״ בעת התמרון בצפון רצועת עזה נהרגו ונפצעו רבים מאוד מחיילינו מאש כוחותינו בעטיו של ירי דו-צדדי (דו"צ), היינו ירי כוחותינו על כוחותינו. אירועים אלה נבעו מחוסר תיאום בסיסי בין הכוחות הנלחמים אלה לצד אלה, וגם כי כוחותינו לא וידאו מי באמת נלחם מולם ע״פ נהלים ואמצעים פשוטים האמורים להיות בידי הכוחות, ובעיקר – מחוסר משמעת מבצעית הטבועה עמוק־עמוק בתרבות הארגונית הקלוקלת של צה"ל.
שיעור הנפגעים מאש כוחותינו על כוחותינו במלחמת ״חרבות ברזל״ עלה בעשרות מונים יותר ממלחמות ישראל הקודמות. זו התנהלות שערורייתית שהיא אחת מיני רבות. לא זו אף זו, התנהלות שערורייתית אחרת היא שכוחותינו נכנסו לבתים ולפירים (פתחי המנהרות) כדי לסרוק אותם ללא שום נוהל של בדיקה מוקדמת המחייב את הכוחות הסורקים. הנוהל לכניסה לבית או לבדיקת פיר לשם סריקתו מצריך קודם שנכנסים אליו לקיים אחת מן הפעולות האלה: ירי פגז של טנק או ארטילריה על הבית או על הפיר כדי לפוצץ את המטענים ואת המלוכדים לפני הכניסה; שיגור פצצה ממטוס; שליחת כלב גישוש; היעזר ברחפן בעל מצלמה שיסרוק את המקום.
נוקטים פעולות אלו כדי לוודא שהבית או הפיר של המנהרה אינם ממולכדים במטענים, ושאין בהם חבלנים שמסתתרים. לוּ התנהגו כך כוחות צה״ל, היו חוסכים לעצמם הרוגים ופצועים רבים מאוד. לדאבון ליבי, רוב רובן של היחידות נכנסו לסרוק בתים ופירים של מנהרות החשודים במלוכדים ובמטענים ללא שום תרגולת המחייבת אותם לפני כניסתם למבנה. התוצאה העגומה מהתנהלות זו – נהרגו ונפצעו קשה מאוד רבים מהלוחמים במהלך חודשי מלחמת ״חרבות ברזל״.
המפקדים הזוטרים מרמת מפקד מחלקה ועד מפקד פלוגה, שהם המובילים את הכוחות לסריקות הבתים והפירים של המנהרות – מקבלים ממפקדיהם הבכירים פקודות לצאת לסרוק את הבתים ואת הפירים. לרוב לא מתדרכים אותם כיצד לסרוק ובאילו אמצעים. אם יש מי מהמפקדים הזוטרים ששואל על ביטחון חייליו בכניסה ללא בדיקה, התשובה לרוב: "תבצע עם מה שיש לך". מדובר בהפקרות ובחוסר אחריות משוועים של הפיקוד הבכיר בצה״ל מהרמטכ״ל ועד דרגי הפיקוד הבכיר שמתחתיו, שבעטיים נהרגו ונפצעו קשה לוחמים רבים מאוד.
ה-22 בינואר 2024 היה היום הקטלני ביותר מאז החל צה"ל לתמרן. 19 לוחמים נהרגו ועוד פצועים רבים נפצעו בשל רשלנות פושעת ומחמת אי־קיום פקודות ונהלים. הם נספו או נפצעו מהפעלה בו־זמנית של מטענים שהונחו ביעד הריסה כשחיילים רבים שוהים במקום. רוב הכוח הצה"לי היה באותה שעה בתוך שני מבנים צמודים זה לזה שצופים אל הגבול, וכוח הנדסה של צה״ל הכין את המבנים לפיצוץ באמצעות מוקשים. אלה הונחו בנקודות קריטיות כדי להקריס את המבנים כך שלא יהיה אפשר להשתמש בהם כעמדות ירי או הסתתרות. לכן היה נחוץ פיצוץ בו־זמני של כל המוקשים, שהיו מחוברים ביניהם בפתיל רועם. זה היה אמור להתבצע באמצעות נפץ שייזום את שרשרת הפיצוץ אחרי שכל הלוחמים יפנו את הבניין.
אך לרוע המזל טיל נ״ט של חמאס פגע באחד המוקשים שגרם לשרשרת פיצוץ ולקריסת המבנים על יושביהם. התוצאה מכך – 19 לוחמים הרוגים ועוד פצועים לרוב. הפקודות והנהלים בצה״ל מחייבים את הלוחמים לצאת ממבנים שמכינים אותם לפיצוץ, אך כפי שכולנו כבר יודעים מזמן, פקודות לחוד ומעשים לחוד. המשמעת המבצעית היא מתחת לכל ביקורת בצה״ל, והיא שהביאה עלינו הרבה מאוד הרוגים ופצועים במהלך המלחמה. אירועים כאלה לא היו מתרחשים כלל לוּ היה הרמטכ״ל נכנס לעובי הקורה וכופה משמעת מבצעית ומקפיד על יישום הפקת לקחים, על בקרה ומעקב ועל ביצוע נהלים מחייבים. להוותי, כל זה לא מתקיים, וחיילים נהרגים ונפצעים קשה שוב ושוב באירועים דומים.
ב־16 בינוי 2024 נהרגו שמונה חיילים באסון הנמר"ה (נגמ״ש ממוגן המשרת ביחידות צה״ל ), ואלה פרטי האירוע: באירוע הקשה ברפיח נהרגו שמונה לוחמים באזור רפיח שבדרום רצועת עזה: נהרג סגן מפקד הפלוגה מגדוד הנדסה 601 ונפלו שבעה חללים נוספים. לאחר בירור האירוע עם הלוחמים שנעו בעקבות הנמר״ה שהתפוצצה, הם טענו שעל הנמר״ה היו מונחים הרבה מאוד מוקשים שנועדו לפוצץ בתי מחבלים, ובתוך הנמר״ה היו נתונים שמונה לוחמים בניגוד לפקודות.
פקודות הצבא ונהליו מחייבים שלא יימצאו חיילים בכלי הרֶקֶ״ם (רכב־קרב משוריין) הנושא על גבו מטענים רבים. במקרים כאלה יהיו על הכלי לפי הפקודות רק שני לוחמים: אחד שהוא נהג הכלי ואחד שהוא מוביל הכלי. כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן חרגו המפקדים מהפקודות, ומשום כך נהרגו שמונה לוחמים מטיל נ״ט של חמאס. הטיל פגע במוקשים שעל הכלי, והפיצוץ העצום ריסק את הכלי לחתיכות והרג את הלוחמים שבתוכו. איש מהמפקדים הבכירים שהתרשלו בתפקידם, ושלא ביצעו את פקודות צה״ל לא קיבל עליו אחריות, והרמטכ״ל לא מצא לנכון להעמידם לדין או להדיחם על אירוע כה חמור שבגינו נהרגו שמונה לוחמים.
מפחד להדיח מפקדים שסרחו מחשש שיאמרו לו: "טול קורה מבין עיניך"
מתחילת המלחמה לא הדיח הרמטכ"ל ולו מפקד אחד שהיה אחראי למותם של החיילים בגלל אי־מילוי פקודות ורשלנות פושעת. הרמטכ״ל שאחראי אישית ובאופן ישיר להירצחם של 1,200 אנשים בהתקפת חמאס ב־7 באוקטובר על יישובי הדרום – מפחד להדיח מפקדים שסרחו מחשש שיאמרו לו: "טול קורה מבין עיניך", היינו למה אתה אינך מתפטר לאחר שכשלת כישלון נורא כזה.
3. בשבוע האחרון קיבלתי מידע מלוחמים בשטח המלמד ששום דבר לא נלמד מאירועי העבר שציינתי במאמר זה. לשון אחר, העולם כמנהגו נוהג, והפיקוד הבכיר מנותק לחלוטין מהתנהלות הכוחות הלוחמים בשטח בהקשר למשמעת המבצעית. זה רק עניין של זמן עד שיקרה אסון קשה נוסף.
בחלק מהיחידות הסדירות מפעילים כיום רכב קרבי משוריין בעל שמונה גלגלים, המסוגל לשאת תשעה לוחמים ושמו "איתן". לרכב יכולת תמרון גבוהה גם בשטח עירוני וגם בשטחים מאתגרים אחרים וגם יכולת לתפקד ברצף כמה ימי לחימה. להלן מתוך עדותו של לוחם: יחידתו נמצאת היום בלחימה ברצועת עזה, והרכב הקרבי שלהם הוא ״איתן״. במשימות המוטלת על חיילי היחידה יש גם משימות לשאת על גבי ה״איתן״ מטעני חבלה כדי לפוצץ בתי מחבלים ולשטחם, כאשר תשעה לוחמים יושבים בתוך ה״איתן״ (זה בוודאי מזכיר לכם את אירוע הנמר״ה שפירטתי לעיל).
לדבריו, באחת המשימות הם נשאו על ה״איתן״ מטעני חבלה רבים. סגן מפקד הגדוד עצר אותם ושאל: "למה אתם נוסעים שלא על פי הפקודות עם מטעני חבלה על ה״איתן״ שעלולים להיפגע מטיל נ״ט של חמאס ולגרור התפוצצות המטענים שירסקו את ה״איתן״ ויהרגו גם אתכם". תשובת הלוחמים לסגן מפקד הגדוד הייתה שהם מובילים את המטענים למצבור שנמצא צמוד לבית ששם נמצאים במשך היום והלילה עשרות לוחמים. משם הם יוצאים למשימות וחוזרים למבנה. אם ייפגע המצבור שיש בו מספר טונות של חומר נפץ על ידי פצצת מרגמה של המחבלים, יהרוס הפיצוץ העצום של המצבור את הבית וייהרגו בו עשרות לוחמים. תשובת סגן מפקד הגדוד: "הבנתי, מאחל לכם בריאות והצלחה, והמשיך לדרכו".
לסיום, התנהלות הרמטכ״ל בדבר חוסר המשמעת המבצעית בצה״ל, אי־הפקת לקחים מהאירועים הקודמים שחוזרים ונשנים תדיר, חוסר הבקרה והמעקב, אי־הטמעת הפקודות והנהלים ואי־טיפול משמעתי במפקדים שסרחו שהביאו למותם של לוחמים מתוך רשלנות פושעת – אלה סממני התנהלות חמורה מאוד המזיקה נזק ענק למדינת ישראל בכלל ולצה"ל בפרט. היא מתחת לכל ביקורת וקושרים את הרמטכ״ל ישירות לאשמה החמורה להתרחשות האירועים שהמיתו ופצעו מספר גדול מאוד של לוחמים במלחמת ״חרבות ברזל״.